ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בהמשך – בימי בין המצרים, כששילמנו מחיר כבד של חללי הקרבות הי"ד, צער גדול נפער בלבבות, צער שהתערבב באבל החורבן. הצער הלך והתעצם עד ט' באב. לאחר מכן – הלכה והתעבתה תחושת 'חמיצות' ואכזבה מסוימת. ציפינו להכרעה ברורה והחלטית יותר. (חשוב לציין, שאסור לנו ליפול לתעמולת החמאס ומי שרוצה בהחלשתנו, ולחוש כאילו הפסדנו. ב"ה גברה יד ישראל, והאויב הוכה מכה גדולה. האויב חוגג ניצחון כשהוא במצב כל כך קשה, אם כך – אנו שמצבנו שונה לחלוטין בוודאי ניצחנו. ובכל זאת – אנו שואפים ליותר, ועלינו לחתור לניצחון גמור).
טבעה של תחושת ה'חמיצות', שהיא מובילה לבדיקה פנימית וחשבון נפש. זהו אותו חשבון נפש, המתאים לראש חודש אלול החל השבוע, שבו אנו נתבעים להפוך את ליקויי השנה החולפת למנוף לתיקון והתקדמות בשנה הבאה.
תחושת ה'חמיצות' היא תחושה מוכרת בסיום שנה ותקופה (יש מי שמרגיש כך בתום... החופש). אנו מרגישים שלא מיצינו מספיק את יכולותינו, לא עמדנו בשאיפותינו, והנה תם הזמן והחמצנו. זהו הגורם העיקרי לחולשת 'סוף שנה'.
אולם, סוף השנה הקודמת הוא גם המבוא לתחילת השנה החדשה, וזהו בעצם העניין של חודש אלול. אסור לנו לשקוע בדכדוך על העבר. על האדם לקחת את כישלונות השנה שעברה, ולהופכם למנוף לתיקון והתקדמות בשנה הבאה. כיצד?
דרכים רבות לעניין, נביא אחת מהם. לעיתים, ליקויי העבר מזעזעים את הדרך שצעדנו בה עד כה. כביכול, האדמה שעמדנו עליה עד כה רועדת, שהרי היא לא סיפקה לנו את היציבות הנדרשת. ואכן, במספר מקומות בתנ"ך, מסתיים עידן קודם ומתחיל עידן חדש ברעידת אדמה. המפורסמת ביניהם היא רעידת האדמה שתבקע את הר הזיתים ותבשר את בוא הגאולה "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה... ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה... ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש, בימי עוזיה מלך יהודה" (זכריה יד).
הנביא משווה רעידת אדמה זו לרעידת האדמה שהייתה בימי המלך עוזיה. גם לרעידה של עוזיה המלך היו השפעות רוחניות כבירות. עוזיה המלך, שלא היה כהן, נכנס להיכל להקטיר קטורת. זהו עוון גדול, ובעקבותיו הוא הצטרע, וגם הייתה רעידת אדמה.
אולם, עוון זה גרם למאורע נוסף. ישעיהו הנביא (פרק ו) מספר על תחילת נבואתו – "בשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את ה'... וינועו אמות הסיפים, והבית ימלא עשן... ואשמע את קול ה' אומר – את מי אשלח, ומי ילך לנו? ואומר: הנני שלחני!"
המפרשים שם מסבירים, שמצורע חשוב כמת, ולכן מדובר כאן בזמן שבו הצטרע. רעידת האדמה נרמזת במילים – "וינועו אמות הסיפים". ומיד בזמן החטא, זוכה ישעיהו הנביא לנבואתו. נבואה זו פותחת עידן חדש בנבואה, עידן 'נביאי הכתב'. עד עתה מצאנו את הסיפורים על הנביאים – שמואל, אליהו, אלישע ועוד, אך תוכן דבריהם כמעט ולא הועלה על הכתב. מכאן ואילך, מתנבאים הנביאים נבואות רבות שנצרכו לדורות, ודבריהם הועברו לנו במסורת בתנ"ך.
נמצא שהחטא ורעידת האדמה, הביאו גם לדרך חדשה והתקדמות באפיקים אחרים. תחושת ה'חמיצות' מובילה ומתחלפת ב'מחמצת' חיובית. וכך גם כעת, עלינו למצוא באופן פרטי ובאופן הלאומי את האפיקים החדשים בהם נפרוץ ונתעלה! בעזרת ה' נעשה ונצליח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
