ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בהמשך – בימי בין המצרים, כששילמנו מחיר כבד של חללי הקרבות הי"ד, צער גדול נפער בלבבות, צער שהתערבב באבל החורבן. הצער הלך והתעצם עד ט' באב. לאחר מכן – הלכה והתעבתה תחושת 'חמיצות' ואכזבה מסוימת. ציפינו להכרעה ברורה והחלטית יותר. (חשוב לציין, שאסור לנו ליפול לתעמולת החמאס ומי שרוצה בהחלשתנו, ולחוש כאילו הפסדנו. ב"ה גברה יד ישראל, והאויב הוכה מכה גדולה. האויב חוגג ניצחון כשהוא במצב כל כך קשה, אם כך – אנו שמצבנו שונה לחלוטין בוודאי ניצחנו. ובכל זאת – אנו שואפים ליותר, ועלינו לחתור לניצחון גמור).
טבעה של תחושת ה'חמיצות', שהיא מובילה לבדיקה פנימית וחשבון נפש. זהו אותו חשבון נפש, המתאים לראש חודש אלול החל השבוע, שבו אנו נתבעים להפוך את ליקויי השנה החולפת למנוף לתיקון והתקדמות בשנה הבאה.
תחושת ה'חמיצות' היא תחושה מוכרת בסיום שנה ותקופה (יש מי שמרגיש כך בתום... החופש). אנו מרגישים שלא מיצינו מספיק את יכולותינו, לא עמדנו בשאיפותינו, והנה תם הזמן והחמצנו. זהו הגורם העיקרי לחולשת 'סוף שנה'.
אולם, סוף השנה הקודמת הוא גם המבוא לתחילת השנה החדשה, וזהו בעצם העניין של חודש אלול. אסור לנו לשקוע בדכדוך על העבר. על האדם לקחת את כישלונות השנה שעברה, ולהופכם למנוף לתיקון והתקדמות בשנה הבאה. כיצד?
דרכים רבות לעניין, נביא אחת מהם. לעיתים, ליקויי העבר מזעזעים את הדרך שצעדנו בה עד כה. כביכול, האדמה שעמדנו עליה עד כה רועדת, שהרי היא לא סיפקה לנו את היציבות הנדרשת. ואכן, במספר מקומות בתנ"ך, מסתיים עידן קודם ומתחיל עידן חדש ברעידת אדמה. המפורסמת ביניהם היא רעידת האדמה שתבקע את הר הזיתים ותבשר את בוא הגאולה "ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה... ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה... ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש, בימי עוזיה מלך יהודה" (זכריה יד).
הנביא משווה רעידת אדמה זו לרעידת האדמה שהייתה בימי המלך עוזיה. גם לרעידה של עוזיה המלך היו השפעות רוחניות כבירות. עוזיה המלך, שלא היה כהן, נכנס להיכל להקטיר קטורת. זהו עוון גדול, ובעקבותיו הוא הצטרע, וגם הייתה רעידת אדמה.
אולם, עוון זה גרם למאורע נוסף. ישעיהו הנביא (פרק ו) מספר על תחילת נבואתו – "בשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את ה'... וינועו אמות הסיפים, והבית ימלא עשן... ואשמע את קול ה' אומר – את מי אשלח, ומי ילך לנו? ואומר: הנני שלחני!"
המפרשים שם מסבירים, שמצורע חשוב כמת, ולכן מדובר כאן בזמן שבו הצטרע. רעידת האדמה נרמזת במילים – "וינועו אמות הסיפים". ומיד בזמן החטא, זוכה ישעיהו הנביא לנבואתו. נבואה זו פותחת עידן חדש בנבואה, עידן 'נביאי הכתב'. עד עתה מצאנו את הסיפורים על הנביאים – שמואל, אליהו, אלישע ועוד, אך תוכן דבריהם כמעט ולא הועלה על הכתב. מכאן ואילך, מתנבאים הנביאים נבואות רבות שנצרכו לדורות, ודבריהם הועברו לנו במסורת בתנ"ך.
נמצא שהחטא ורעידת האדמה, הביאו גם לדרך חדשה והתקדמות באפיקים אחרים. תחושת ה'חמיצות' מובילה ומתחלפת ב'מחמצת' חיובית. וכך גם כעת, עלינו למצוא באופן פרטי ובאופן הלאומי את האפיקים החדשים בהם נפרוץ ונתעלה! בעזרת ה' נעשה ונצליח!
ענייני כשרות המצויים
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה כבד לך?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להתכונן לחגים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
