ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
וְהַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה נִסְיוֹן הַבּוֹרֵא וְחֹזֶק עָנְשׁוֹ לְמִי שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכּוֹ* לָצֵאת מֵעֲבוֹדָתוֹ, יִוָּסֶר* בּוֹ וְיָשׁוּב אֶל יְיָ מִיִּרְאָתוֹ עָנְשׁוֹ וְנִקְמָתוֹ הַחֲזָקָה. וְהוּא כְּעֶבֶד הַבּוֹרֵחַ מֵאֲדוֹנָיו, כְּשֶׁיִּשְׁמַע מַה שֶּׁהָיָה מֵעָנְשׁוֹ לְמִי שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ כָמוֹהוּ, וְיִוָּסֶר בּוֹ, וְיָשׁוּב מִתְחַנֵּן אֶל אֲדוֹנָיו לִמְחֹל לוֹ וְלִסְלֹחַ עֲוֹנוֹ קֹדֶם שֶׁיְּבֹאֶנּוּ הָעֹנֶשׁ. וְעַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב (וַיִּקְרָא יח, כח): "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם".
בבוא העונש
וְהָרְבִיעִי, בְּבוֹא עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא עָלָיו בְּמִין מִמִּינֵי הַצָּרוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בּוֹ נֵעוֹר וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ*, וְשָׁב אֶל אֱלֹהִים מֵחֶטְאוֹ. וְהוּא כְּעֶבֶד הַבּוֹרֵחַ מֵרַבּוֹ, אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו מִי שֶׁיְּיַסְּרֶנּוּ וִיעַנֶּנּוּ עַל בָּרְחוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו, בָּרַח אֶל אֲדוֹנָיו מִתְוַדֶּה מֵחֲטָאָיו וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָתוֹ וּסְלִיחָתוֹ. וּבְכָמוֹהוּ נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי א, כז): "בְּבֹא כְשֹׁאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה, אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה", וְאָמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב לג, יב): "וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד".
וְהַמַּצְלִיחַ, הַשָּׁב אֶל הָאֱלֹהִים בַּפָּנִים הָרִאשׁוֹנִים*. וְתַחְתָּיו* בְּהַצְלָחָה וּבְקִבּוּל, מִי שֶׁלֹּא שָׁב עַד שֶׁבָּאַתְהוּ תוֹכַחַת הַבּוֹרֵא, וְהֵם הַפָּנִים הַשְׁנִיִּים. וְתַחְתֵּיהֶם בְּהַצְלָחָה וּבְקִבּוּל, מִי שֶׁלֹּא שָׁב עַד שֶׁחָלָה הָרָעָה עַל סְבִיבָיו. וְתַחְתָּיו בַּקִּבּוּל וְהַחֲזָרָה, מִי שֶׁלֹּא שָׁב עַד שֶׁחָל עָלָיו הָעֹנֶשׁ וְנִתְיַסֶּר בּוֹ. וְהוּא הָרָחוֹק שֶׁבַּשָּׁבִים לְקַבֵּל הָאֱלֹהִים תְּשׁוּבָתוֹ וְלִמְחֹל חֶטְאוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל יְיָ וְיַרְאֶה חֲרָטָה וְהָעֲזִיבָה וּבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו*, מַה שֶׁיְּחַיֵּב לִמְחֹל לוֹ וּלְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וְלַעֲבֹר עַל פְּשָׁעָיו.
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
115 - לימוד שבועי באמונה יא- יז תשרי תשע"ה
116 - התשובה חלק י"א
117 - התשובה חלק י"ב
טען עוד
ביאורים
רבנו בחיי ממשיך למנות עוד שני דברים המעוררים לתשובה. הרבה פעמים בחיינו אנו נפגשים עם תופעות קשות. פוגשים אנשים שסובלים צרות שונות, או חווים על בשרנו כל מיני חוויות קשות. מכיוון שאנו מאמינים שהבורא המשגיח על כל הקורות אותנו, הוא זה שמביא על האדם את הסבל והייסורים, טוב יעשה האדם אם ייקח אותם כמנוף להתקדמות ולא יעסוק רק בצער ובאבלות על הקושי שבהם. אחד הגורמים המשפיעים על האדם 'להתעורר' ולדאוג להתקדמותו הרוחנית, הוא ההתבוננות על הייסורים. אדם שרואה מצבים קשים, מבין עד כמה גדול העונש שניתן למי שעוזב את דרך ה', וזה מעיר אותו לבדוק במה הוא יכול להשתפר ואת מה הוא יכול לנקות. נכון הדבר, שאין ביכולת האדם לשפוט על פי ראות עיניו בכל מצב של ייסורים, מהי הסיבה שבגללה הבורא הביא אותם, אולם עדיין אין זה פוטר אותו מלהתבונן מתוכם על כך שמי שחוטא נענש.
טלטול זה נהיה משמעותי יותר כאשר האדם חווה בעצמו סבל וייסורים. בזמן של סבל, היסודות הבריאים שעליהם האדם עומד בדרך כלל מתערערים. אם הוא היה רגיל קודם לכן שהכול פועל כשורה וניתן להמשיך בשִגרה כרגיל, לפתע מחלחלת לתודעתו העובדה שמשהו צריך להשתנות, שאי אפשר לתת לעניינים להמשיך כמו שהיו. בנוסף, לעיתים רבות הייסורים מייצרים אצל האדם פתיחות ונכונות להקשיב פנימה, להביט על חייו במבט אמיתי ועמוק יותר, ואז הוא יכול להתעורר הרבה יותר לתשובה. מעבר לכך, בזמן זה האדם מבין שהגורם לייסורים הוא כנראה, התנהגות שלו שאינה כשורה, וממילא הוא מחפש דרכים לתקן את דרכיו ולהיות ראוי לסליחה ולמָעבר למצב טוב יותר.
רבנו בחיי מסיים שהטוב ביותר הוא לשוב בדרך שאותה הוא מנה בתחילת הפרק, מתוך הכרת הבורא והחיוב שלנו ללכת בדרכו, מבלי צורך באמצעים חיצוניים, אולם לעיתים נזקקים גם לדרכים הנמוכות יותר - תוכחה חיצונית, או התבוננות בסבלם של הסובבים ובמצב נמוך עוד יותר – חזרה בתשובה מתוך ייסורים שהגיעו לאדם עצמו. אך גם התשובה שבאה בעקבות הייסורים, כל עוד היא נעשית בהכנעה ומתוך הלב - היא ראויה להתקבל.
הרחבות
•ללמוד לקח
כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה נִסְיוֹן הַבּוֹרֵא וְחֹזֶק עָנְשׁוֹ. בשעה שה' מעניש את החוטא, יש בכך כפרה על חטאו. נוסף על כך, עונשו של חוטא אחד מרתיע את האחרים. על פי רעיון זה פירש רש"י בשם חז"ל את הפסוקים בתחילת פרשת אחרי מות: הקב"ה אומר למשה שיאמר לאהרון הדרכות מדויקות בעניין הכניסה אל הקודש: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרון אחיך ואל יבא בכל עת אל הקֹדש" [ויקרא טז, א-ב]. כתב על זה רש"י: "היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו, משל לחולה שנכנס אצלו רופא, אמר לו: אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר ואמר לו: אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר 'אחרי מות שני בני אהרן'" [רש"י שם].
•כוחה של תשובה
וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד. [דברי הימים ב לג, יב] פסוק זה נאמר על המלך מנשה. כמה פסוקים לפני כן מתוארים חטאיו הרבים: "הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו" [שם ו]. גם כשחזר בתשובה לא היתה זו תשובה מעולה שהרי באה מתוך צרות, וכפי שכתב רבנו בחיי שזו הדרגה הנמוכה בחזרה בתשובה. למרות האמור, התשובה האלוהית לתשובה שעשה מנשה היא: "ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו" [שם יג]. מכאן למדנו מה גדול כוחה של תשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
