ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
וְהַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה נִסְיוֹן הַבּוֹרֵא וְחֹזֶק עָנְשׁוֹ לְמִי שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכּוֹ* לָצֵאת מֵעֲבוֹדָתוֹ, יִוָּסֶר* בּוֹ וְיָשׁוּב אֶל יְיָ מִיִּרְאָתוֹ עָנְשׁוֹ וְנִקְמָתוֹ הַחֲזָקָה. וְהוּא כְּעֶבֶד הַבּוֹרֵחַ מֵאֲדוֹנָיו, כְּשֶׁיִּשְׁמַע מַה שֶּׁהָיָה מֵעָנְשׁוֹ לְמִי שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ כָמוֹהוּ, וְיִוָּסֶר בּוֹ, וְיָשׁוּב מִתְחַנֵּן אֶל אֲדוֹנָיו לִמְחֹל לוֹ וְלִסְלֹחַ עֲוֹנוֹ קֹדֶם שֶׁיְּבֹאֶנּוּ הָעֹנֶשׁ. וְעַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב (וַיִּקְרָא יח, כח): "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם".
בבוא העונש
וְהָרְבִיעִי, בְּבוֹא עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא עָלָיו בְּמִין מִמִּינֵי הַצָּרוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בּוֹ נֵעוֹר וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ*, וְשָׁב אֶל אֱלֹהִים מֵחֶטְאוֹ. וְהוּא כְּעֶבֶד הַבּוֹרֵחַ מֵרַבּוֹ, אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו מִי שֶׁיְּיַסְּרֶנּוּ וִיעַנֶּנּוּ עַל בָּרְחוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו, בָּרַח אֶל אֲדוֹנָיו מִתְוַדֶּה מֵחֲטָאָיו וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָתוֹ וּסְלִיחָתוֹ. וּבְכָמוֹהוּ נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי א, כז): "בְּבֹא כְשֹׁאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה, אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה", וְאָמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב לג, יב): "וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד".
וְהַמַּצְלִיחַ, הַשָּׁב אֶל הָאֱלֹהִים בַּפָּנִים הָרִאשׁוֹנִים*. וְתַחְתָּיו* בְּהַצְלָחָה וּבְקִבּוּל, מִי שֶׁלֹּא שָׁב עַד שֶׁבָּאַתְהוּ תוֹכַחַת הַבּוֹרֵא, וְהֵם הַפָּנִים הַשְׁנִיִּים. וְתַחְתֵּיהֶם בְּהַצְלָחָה וּבְקִבּוּל, מִי שֶׁלֹּא שָׁב עַד שֶׁחָלָה הָרָעָה עַל סְבִיבָיו. וְתַחְתָּיו בַּקִּבּוּל וְהַחֲזָרָה, מִי שֶׁלֹּא שָׁב עַד שֶׁחָל עָלָיו הָעֹנֶשׁ וְנִתְיַסֶּר בּוֹ. וְהוּא הָרָחוֹק שֶׁבַּשָּׁבִים לְקַבֵּל הָאֱלֹהִים תְּשׁוּבָתוֹ וְלִמְחֹל חֶטְאוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל יְיָ וְיַרְאֶה חֲרָטָה וְהָעֲזִיבָה וּבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו*, מַה שֶׁיְּחַיֵּב לִמְחֹל לוֹ וּלְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ וְלַעֲבֹר עַל פְּשָׁעָיו.
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
115 - לימוד שבועי באמונה יא- יז תשרי תשע"ה
116 - התשובה חלק י"א
117 - התשובה חלק י"ב
טען עוד
ביאורים
רבנו בחיי ממשיך למנות עוד שני דברים המעוררים לתשובה. הרבה פעמים בחיינו אנו נפגשים עם תופעות קשות. פוגשים אנשים שסובלים צרות שונות, או חווים על בשרנו כל מיני חוויות קשות. מכיוון שאנו מאמינים שהבורא המשגיח על כל הקורות אותנו, הוא זה שמביא על האדם את הסבל והייסורים, טוב יעשה האדם אם ייקח אותם כמנוף להתקדמות ולא יעסוק רק בצער ובאבלות על הקושי שבהם. אחד הגורמים המשפיעים על האדם 'להתעורר' ולדאוג להתקדמותו הרוחנית, הוא ההתבוננות על הייסורים. אדם שרואה מצבים קשים, מבין עד כמה גדול העונש שניתן למי שעוזב את דרך ה', וזה מעיר אותו לבדוק במה הוא יכול להשתפר ואת מה הוא יכול לנקות. נכון הדבר, שאין ביכולת האדם לשפוט על פי ראות עיניו בכל מצב של ייסורים, מהי הסיבה שבגללה הבורא הביא אותם, אולם עדיין אין זה פוטר אותו מלהתבונן מתוכם על כך שמי שחוטא נענש.
טלטול זה נהיה משמעותי יותר כאשר האדם חווה בעצמו סבל וייסורים. בזמן של סבל, היסודות הבריאים שעליהם האדם עומד בדרך כלל מתערערים. אם הוא היה רגיל קודם לכן שהכול פועל כשורה וניתן להמשיך בשִגרה כרגיל, לפתע מחלחלת לתודעתו העובדה שמשהו צריך להשתנות, שאי אפשר לתת לעניינים להמשיך כמו שהיו. בנוסף, לעיתים רבות הייסורים מייצרים אצל האדם פתיחות ונכונות להקשיב פנימה, להביט על חייו במבט אמיתי ועמוק יותר, ואז הוא יכול להתעורר הרבה יותר לתשובה. מעבר לכך, בזמן זה האדם מבין שהגורם לייסורים הוא כנראה, התנהגות שלו שאינה כשורה, וממילא הוא מחפש דרכים לתקן את דרכיו ולהיות ראוי לסליחה ולמָעבר למצב טוב יותר.
רבנו בחיי מסיים שהטוב ביותר הוא לשוב בדרך שאותה הוא מנה בתחילת הפרק, מתוך הכרת הבורא והחיוב שלנו ללכת בדרכו, מבלי צורך באמצעים חיצוניים, אולם לעיתים נזקקים גם לדרכים הנמוכות יותר - תוכחה חיצונית, או התבוננות בסבלם של הסובבים ובמצב נמוך עוד יותר – חזרה בתשובה מתוך ייסורים שהגיעו לאדם עצמו. אך גם התשובה שבאה בעקבות הייסורים, כל עוד היא נעשית בהכנעה ומתוך הלב - היא ראויה להתקבל.
הרחבות
•ללמוד לקח
כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה נִסְיוֹן הַבּוֹרֵא וְחֹזֶק עָנְשׁוֹ. בשעה שה' מעניש את החוטא, יש בכך כפרה על חטאו. נוסף על כך, עונשו של חוטא אחד מרתיע את האחרים. על פי רעיון זה פירש רש"י בשם חז"ל את הפסוקים בתחילת פרשת אחרי מות: הקב"ה אומר למשה שיאמר לאהרון הדרכות מדויקות בעניין הכניסה אל הקודש: "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרון אחיך ואל יבא בכל עת אל הקֹדש" [ויקרא טז, א-ב]. כתב על זה רש"י: "היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו, משל לחולה שנכנס אצלו רופא, אמר לו: אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר ואמר לו: אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר 'אחרי מות שני בני אהרן'" [רש"י שם].
•כוחה של תשובה
וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד. [דברי הימים ב לג, יב] פסוק זה נאמר על המלך מנשה. כמה פסוקים לפני כן מתוארים חטאיו הרבים: "הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו" [שם ו]. גם כשחזר בתשובה לא היתה זו תשובה מעולה שהרי באה מתוך צרות, וכפי שכתב רבנו בחיי שזו הדרגה הנמוכה בחזרה בתשובה. למרות האמור, התשובה האלוהית לתשובה שעשה מנשה היא: "ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו" [שם יג]. מכאן למדנו מה גדול כוחה של תשובה.
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
