ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פעמים רבות כשמוזכרת ארץ ישראל בתורה, מתלווה מלה אחת להזכרת הארץ - 'לרשתה': כך כבר אצל אברהם אבינו - "...אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת לְרִשְׁתָּהּ", ובתחילת ספר דברים - "וָאֲצַו אֶתְכֶם... ה' אֱלקֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזּאת לְרִשְׁתָּה", וכך גם בפרשתנו: "כִּי יַכְרִית ה' אֱלקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ נתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם" - וכך בעוד מקומות רבים מאד. ההדגשה על מצוות הירושה כמו באה על רקע חשש של תורה מפני מצב שבו עצם הביאה לארץ כבר תהווה תמצית, סיכום וסיום של מהלך העלייה כולו.
גם במחנה ישראל העומד על סיפה של הארץ נשמע הצו של יהושע מפורש:
"וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ... עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם... בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ".
ניתן לחוש את רגישותו של יהושע כאומר לעם, זו לא נסיעה לחו"ל וזה לא טיול בארץ. יהיו שם נופש וצימרים וקיאקים אבל אל תטעו! זה יגיע עוד הרבה הרבה זמן. בשלב זה, אתם עוברים את הירדן לשם מטרה מוצהרת וחד משמעית, מטרה שאינה קלה לביצוע - לרישתה! ההתיישבות, הקמת התעשייה, מיצוב הכלכלה, קליטת עלייה, פריסת רשתות חינוך, מריבות פוליטיות ומחלוקות... לכל אלו עוד עת רבה, אבל קודם לכל - לרישתה! פשוט מפני שאם יקדימו את כל אלו לירושת הארץ מיושביה, יבוא העונש על כך בהמסת אבני הבניין החשובות הללו, עונש שיבוא מידם של אלו שהושארו בעריהם. עונש, כי זהו חטא. כך מונה אותו דוד בתהילים ק"ו יחד עם חטאי דור המדבר "וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר... וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה... לא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם"
ועל חטא יש עונש מיושבי הארץ הנותרים בה - 'אינתיפדה', פגיעה כלכלית עקב הוצאות ביטחוניות אדירות, נזק לתיירות, מצב רוח לאומי שפוף, גניבות רכוש ועוד ועוד, שלא לדבר על המתים, הפצועים, והנכים לעולם עקב יתמות ואלמנות.
כהקדמת תרופה למכה איומה זו התורה מצווה - וירשתם אותה. ואם יורשים - לא כובשים! כי הכיבוש משחית את צו התורה! כי ירדה תורה לסופו של כיבוש - הכיבוש משחית, לכן אין לכבוש בכדי לא להסתבך, אלא יש להוריש את יושבי הארץ ממקומם, ולא לאפשר להם שם המשך חיים אוטונומיים מייצרי התקוממות. בלשון פרשתנו - "כִּי יַכְרִית ה' אֱלקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ נתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם", ואם אנחנו יושבים בבתיהם, הם לא שם, וודאי שלא במחנות פליטים רוחשי טרור.
באופן פרדוקסאלי, ה'ראש' הזה, הכיוון התורני הזה שהוא כה מציאותי ואקטואלי, מתיישב אל נכון בלבם של יהודים, ושוב ב'הפוך על הפוך'. הרי מוזר הדבר; דווקא בני תנועת ההתיישבות שבלא הדרכה תורנית מרגישים בנח עם הורשתם מאדמתם של עשרות כפרים ערביים והקמת קיבוצים תחתם ממש כדברי הכתוב 'וישבתם בעריהם', הם, המורישים הגדולים, מעוררים תנועה 'מוסרית' נגד 'הכיבוש' של בני תנועת ההתנחלויות ביש"ע... תנועה שנזהרה בכל מאודה מפגיעה 'במוחמד או מוסטפה' הפרטיים, כלשונו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, מחולל רוח ההתיישבות וגופה. ומי יודע אם 'זהירות' מופלגת זו, שיש בה אולי חסרון תחושת אדנות על הארץ ושעבוד תורני לדבר ה', מי יודע אם לא היא שגררה עלינו את ההאשמה ממנה כה נזהרנו!
כעת נמצאנו גם לא מורישים וגם, למרות זאת, נתפסים ככובשים, כמושחתים. ואם יאמרו, הרי אין ידינו תקיפה, וגדר הלכתי זה פוטר מכמה מעשים דתיים ולאומיים? יש לומר שצריך עיון מעמיק ואמיץ אם זהו אכן המצב, או שמא דוקא 'ניחא לנו' בפטור זה... אך גם אם כך הוא, עדין יש לשאוף לתיקון. גם אם התיקון יימשך שנים רבות, שלביו ידועים, וחמישה הם: אמונה, חלום, מחשבה, דיבורים ומעשים, כאותה הדרגתיות המקבילה לשורשי ההתהוות של כל מציאות. אמונה כללית בבורא עולם, ומתוך כך בציווייו ובכוחנו וחיובנו להגשימם. החלום, כראשיתו של כל חזון, כבר ממוקד יותר מהאמונה הכללית. המחשבה כבר מתכננת, והדיבור מחנך ומודיע - ועם חלוף השנים וכפונקצייה של עוצמת השלבים הקודמים - בסייעתא דשמיא יבוא גם שלב המימוש - והכל בכדי לעשות רצון ה'.
"לא קלה היא, לא קלה דרכנו", אך "כל זה אינו משל ולא חלום" כדברי השיר, וכדברי כלב בן יפונה המוריש הגדול - "עָלה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ"! ורק לאחר שה' עז לעמו ייתן, נזכה במלאות גם לכך שה' יברך את עמו בָּשלום אותו כולנו חולמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
