ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פעמים רבות כשמוזכרת ארץ ישראל בתורה, מתלווה מלה אחת להזכרת הארץ - 'לרשתה': כך כבר אצל אברהם אבינו - "...אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת לְרִשְׁתָּהּ", ובתחילת ספר דברים - "וָאֲצַו אֶתְכֶם... ה' אֱלקֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזּאת לְרִשְׁתָּה", וכך גם בפרשתנו: "כִּי יַכְרִית ה' אֱלקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ נתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם" - וכך בעוד מקומות רבים מאד. ההדגשה על מצוות הירושה כמו באה על רקע חשש של תורה מפני מצב שבו עצם הביאה לארץ כבר תהווה תמצית, סיכום וסיום של מהלך העלייה כולו.
גם במחנה ישראל העומד על סיפה של הארץ נשמע הצו של יהושע מפורש:
"וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ... עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם... בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ".
ניתן לחוש את רגישותו של יהושע כאומר לעם, זו לא נסיעה לחו"ל וזה לא טיול בארץ. יהיו שם נופש וצימרים וקיאקים אבל אל תטעו! זה יגיע עוד הרבה הרבה זמן. בשלב זה, אתם עוברים את הירדן לשם מטרה מוצהרת וחד משמעית, מטרה שאינה קלה לביצוע - לרישתה! ההתיישבות, הקמת התעשייה, מיצוב הכלכלה, קליטת עלייה, פריסת רשתות חינוך, מריבות פוליטיות ומחלוקות... לכל אלו עוד עת רבה, אבל קודם לכל - לרישתה! פשוט מפני שאם יקדימו את כל אלו לירושת הארץ מיושביה, יבוא העונש על כך בהמסת אבני הבניין החשובות הללו, עונש שיבוא מידם של אלו שהושארו בעריהם. עונש, כי זהו חטא. כך מונה אותו דוד בתהילים ק"ו יחד עם חטאי דור המדבר "וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר... וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה... לא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם"
ועל חטא יש עונש מיושבי הארץ הנותרים בה - 'אינתיפדה', פגיעה כלכלית עקב הוצאות ביטחוניות אדירות, נזק לתיירות, מצב רוח לאומי שפוף, גניבות רכוש ועוד ועוד, שלא לדבר על המתים, הפצועים, והנכים לעולם עקב יתמות ואלמנות.
כהקדמת תרופה למכה איומה זו התורה מצווה - וירשתם אותה. ואם יורשים - לא כובשים! כי הכיבוש משחית את צו התורה! כי ירדה תורה לסופו של כיבוש - הכיבוש משחית, לכן אין לכבוש בכדי לא להסתבך, אלא יש להוריש את יושבי הארץ ממקומם, ולא לאפשר להם שם המשך חיים אוטונומיים מייצרי התקוממות. בלשון פרשתנו - "כִּי יַכְרִית ה' אֱלקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ נתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם", ואם אנחנו יושבים בבתיהם, הם לא שם, וודאי שלא במחנות פליטים רוחשי טרור.
באופן פרדוקסאלי, ה'ראש' הזה, הכיוון התורני הזה שהוא כה מציאותי ואקטואלי, מתיישב אל נכון בלבם של יהודים, ושוב ב'הפוך על הפוך'. הרי מוזר הדבר; דווקא בני תנועת ההתיישבות שבלא הדרכה תורנית מרגישים בנח עם הורשתם מאדמתם של עשרות כפרים ערביים והקמת קיבוצים תחתם ממש כדברי הכתוב 'וישבתם בעריהם', הם, המורישים הגדולים, מעוררים תנועה 'מוסרית' נגד 'הכיבוש' של בני תנועת ההתנחלויות ביש"ע... תנועה שנזהרה בכל מאודה מפגיעה 'במוחמד או מוסטפה' הפרטיים, כלשונו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, מחולל רוח ההתיישבות וגופה. ומי יודע אם 'זהירות' מופלגת זו, שיש בה אולי חסרון תחושת אדנות על הארץ ושעבוד תורני לדבר ה', מי יודע אם לא היא שגררה עלינו את ההאשמה ממנה כה נזהרנו!
כעת נמצאנו גם לא מורישים וגם, למרות זאת, נתפסים ככובשים, כמושחתים. ואם יאמרו, הרי אין ידינו תקיפה, וגדר הלכתי זה פוטר מכמה מעשים דתיים ולאומיים? יש לומר שצריך עיון מעמיק ואמיץ אם זהו אכן המצב, או שמא דוקא 'ניחא לנו' בפטור זה... אך גם אם כך הוא, עדין יש לשאוף לתיקון. גם אם התיקון יימשך שנים רבות, שלביו ידועים, וחמישה הם: אמונה, חלום, מחשבה, דיבורים ומעשים, כאותה הדרגתיות המקבילה לשורשי ההתהוות של כל מציאות. אמונה כללית בבורא עולם, ומתוך כך בציווייו ובכוחנו וחיובנו להגשימם. החלום, כראשיתו של כל חזון, כבר ממוקד יותר מהאמונה הכללית. המחשבה כבר מתכננת, והדיבור מחנך ומודיע - ועם חלוף השנים וכפונקצייה של עוצמת השלבים הקודמים - בסייעתא דשמיא יבוא גם שלב המימוש - והכל בכדי לעשות רצון ה'.
"לא קלה היא, לא קלה דרכנו", אך "כל זה אינו משל ולא חלום" כדברי השיר, וכדברי כלב בן יפונה המוריש הגדול - "עָלה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ"! ורק לאחר שה' עז לעמו ייתן, נזכה במלאות גם לכך שה' יברך את עמו בָּשלום אותו כולנו חולמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
