ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
מפסיד ג': החברה הרעה
וְהַמַּפְסִיד הַשְּׁלִישִׁי, הוּא הַחֶבְרָה, דְּהַיְנוּ, חֶבְרַת הַטִּפְּשִׁיםוְהַחוֹטְאִים, וְהוּא מַה שֶּׁהַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי יג, כ), "וְרֹעֶהכְסִילִים* יֵרוֹעַ", כִּי הִנֵּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים פְּעָמִים רַבּוֹת,אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁנִּתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם חוֹבַת הָעֲבוֹדָה וְהַזְּהִירוּתבָּהּ, יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה אוֹ יַעֲבֹר עַל אֵיזֶה דְבָרִים מִמֶּנָּה, כְּדֵישֶׁלֹּא יִלְעֲגוּ עָלָיו חֲבֵרָיו אוֹ כְּדֵי לְהִתְעָרֵב עִמָּהֶם. וְהוּא מַהשֶּׁשְּׁלֹמֹה מַזְהִיר וְאוֹמֵר (משלי כד, כא), "עִם שׁוֹנִים* אַלתִּתְעָרָב".
כִּי אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, "לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָםמְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת" (כתובות יז ע"א), אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ,בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂי אָדָם, אַךְלֹא בִּבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂי בְּהֵמָה. וּשְׁלֹמֹה מַזְהִיר עוֹד(משלי יד, ז), "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל", וְדָוִד הַמֶּלֶךְאָמַר (תהלים א, א), "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ" וְכוּ',וּכְבָר פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יח ע"ב), "אִםהָלַךְ סוֹפוֹ לַעֲמֹד וְאִם עָמַד סוֹפוֹ לֵישֵׁב". וְאוֹמֵר, (תהלים כו, ד-ה),"לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא", "שָׂנֵאתִי קְהַלמְרֵעִים" וְכוּ'. אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לִטַּהֵר וְלִנָּקוֹת בְּעַצְמוֹוְלִמְנֹעַ רַגְלָיו מִדַּרְכֵי הֶהָמוֹן הַשְּׁקוּעִים בְּהַבְלֵי הַזְּמַן,וְיָשִׁיב רַגְלָיו* אֶל חַצְרוֹת ה' וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתָיו. הוּא שֶׁדָּוִדעַצְמוֹ מְסַיֵּם וְאוֹמֵר (שם פסוק ו), "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיוַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה'".
וְאִם יֶאֱרַע לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא בְּחֶבְרַת מִי שֶׁיַּלְעִיג עָלָיו, לֹאיָשִׁית לִבּוֹ אֶל הַלַּעַג הַהוּא, אַדְּרַבָּא יִלְעַג עַל מַלְעִיגָיווִיבַזֵּם,
וְיַחְשֹׁב בְּדַעְתּוֹ כִּי לוּלֵי הָיָה לוֹ לְהַרְוִיחַ מָמוֹן הַרְבֵּה,הֶהָיָה מַנִּיחַ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לָזֶה מִפְּנֵי חֲבֵרָיו שֶׁלֹּאיִלְעֲגוּ? כָּל-שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִרְצֶה לֶאֱבֹד נִשְׁמָתוֹ מִפְּנֵי לַעַג.וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הִזְהִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה, כ), "הֱוֵי עַזכַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶשֶׁר רָץ כַּצְבִי וְגִּבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹןאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם". וְדָוִד אָמַר (תהלים קיט, מו),"וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ", שֶׁאַף עַלפִּי שֶׁרֹב הַמְּלָכִים עִסְקָם וְדִבּוּרָם בְּדִבְרֵי גְּדוֹלוֹת וַהֲנָאוֹת,וְדָוִד שֶׁהָיָה גַם כֵּן מֶלֶךְ, לִכְאוֹרָה תִּהְיֶה לוֹ לְחֶרְפָּה אִםבִּהְיוֹתוֹ בְּחֶבְרָתָם יִהְיֶה הוּא מְדַבֵּר בְּדִבְרֵי מוּסָר וְתוֹרָה,תַּחַת סַפְּרוֹ מִן הַגְּדוֹלוֹת וּמִתַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם כְּמוֹהֶם,הִנֵּה לֹא הָיָה חָשׁ לָזֶה כְּלָל, וְלֹא הָיָה לִבּוֹ נִפְתֶּה בַּהֲבָלִיםהָאֵלֶּה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג הָאֱמֶת, אֶלָּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר,"וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ". וִישַׁעְיָהכְּמוֹ כֵן אָמַר (ישעיה נ, ז), "עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁוָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ".
_____________________________________
וְרֹעֶה כְסִילִים – הנעשה רֵע (=חבר) לחוטאים. שׁוֹנִים– המתנהגים בשונה מהדרך הטובה. יָשִׁיב רַגְלָיו –יכוון דרכו.
ביאורים
חברהשאינה טובה משפיעה לרעה. הסיבה לכך היא שהאדם חברתי בטבעו. אדם רוצה להיות מקובלומוערך בחברה, ולכן חלק מהטבע שלו הוא להיות קשוב לרחשי הסביבה ולדעותיהם שלחבריו. זו הסיבה שצריך להתרחק מחברה שלילית.
חברהכזו מתחלקת לשניים: טיפשים – דהיינו אנשים שאין להם תורה, ועוסקים רקבהבלים ושטויות. אלו יכולים להיות אנשים אינטלקטואלים וחכמים מאוד, אך מרכז עולמםהוא הצדדים החיצוניים של החיים ולא ערכי הנצח של התורה. אדם שנמצא בחברתם ישיםבמרכז מחשבותיו בדיוק אותו דבר זמני וחולף שהם שמים במרכז. למשל, אם הם מדברים כלהזמן על פלאפונים ושדרוגים הוא ינסה להיות 'מבין' באותו נושא וימצא את עצמו מתעסקבו ללא הרף.
הסוגהשני של חברה שלילית הוא החוטאים. אלו אנשים שעולם הערכים שלהם רקובומקולקל, ולכן הם עוברים על דבר ה' באופן ממשי. כדי להצדיק את מעשיהם הם הופכים אתהעברה למשהו מתוק ומזלזלים בעולם הערכים שהתורה מציבה. אדם שנמצא בחברתם, גם אםהוא שומר תורה ומצוות, מושפע ממעשיהם. החטא כבר לא נראה לו חמור ונורא כמו לפנישפגש את חבריו, וכן משהו מחרדת הקודש שלו כלפי התורה ונושאיה מתעמעם. שלהבת אשהקודש שלו מוקטנת, ומכאן הדרך לכיבויה היא קצרה מאוד.
צריךלהתנתק מחברים כאלו במהירות האפשרית. אדם שנקלע לחברה כזו ינהג כך: מגננה מעשית– יתעלם מהלעג שהוא סופג על עבודת ה' שלו. התקפה – ילעג להם בחזרה, ואפילו,אומר הרמח"ל, יבזם! זה יחזק גם אותו וגם את כל הסביבה שלא לקבל את דברי הלעגשל אותם מלעיגים. עבודה פנימית – לחשוב ששווה לוותר על התמיכה החברתיתהעכשווית ולזכות לתמיכה רחבה הרבה יותר – העולם ומלואו, עם ישראל לדורותיו,הקב"ה וכל פמליה של מעלה איתך בדבקותך בעבודת ה'!
הרחבות
•ההשפעההחברתית
וְהַמַּפְסִיד הַשְּׁלִישִׁי, הוּאהַחֶבְרָה. לחברה יש השפעה גדולה על אופי האדםומעשיו. לכן הדגישו חז"ל: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" [אבות א,ז]. ומסביר שם רבנו יונה: "ואוי לרשע אוי לשכנו כי הוא חוטא... כלהמדבק לרשעים אף על פי שאינו עושה כמעשיהם נוטל שכר כיוצא בהם".
הדגשת הריחוק כה גדולה עד שהוסיפו חכמים להרחיק את האדם מרשעים אפילו למטרת לימוד תורה: "אל תתחבר לרשע ואפילולְתורה" [אבות דרבי נתן ט, ו].
לעומת זאת מדריכים חז"ל"קנה לך חבר" [אבות א, ו], ומסביר הרמב"ם בפירושו:"הכוונה בזה שצריך לאדם שיקנה אוהב לעצמו שיתקנו בו מעשיו וכל עניניו כמושאמרו [תענית כג.] או חברותא או מיתותא. והחברים – שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת, וחבר מעלה. אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלךוחייליו. ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: חבר הנאה, וחבר ביטחון. אמנם חברההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה. ואמנם חבר הביטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר ממנו לא במעשה ולא בדיבור, ויגלה לו כל עניניו,הנאה מהם והמגונה, מבלי חשש ממנו שישיגהו בכל זה חסרון, לא אצלו ולא אצל זולתו. כי אם יגיע לנפש ביטחון באיש עד לזה השעור – תמצא רוב נחת בשיחתו ובחברותו. ואוהבהמעלה, הוא שתהיה תאות שניהם וכוונתם למטרה אחת, והיא: הטוב, וירצה כל אחד להעזרבחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם יחד. וזה הוא החבר אשר ציוה לקנותו, והוא כחברות הרב לתלמיד והתלמיד לרב".
לרפואת חיים בן זוהרה הי"ו

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









