בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תצא
לחץ להקדשת שיעור זה

פרשת כי תצא תשע"ד

undefined

הרב דב בערל וויין

תשע"ד
2 דק' קריאה
בפרשת השבוע התורה מציגה בפנינו השקפה מדויקת וכואבת על המלחמה והשלכותיה על הפרט. אין אדם שמשתתף במלחמה ויוצא ממנה בלי לחוות את ההשלכות האלה. אלה שנהרגים או נפצעים סובלים את תוצאות הסכסוך בגופם ממש. אך גם אלה שחוזרים מהקרבות שלמים בגופם מושפעים מהשלכותיו.
זה המסר החשוב להחריד, גם אם הוא סמוי, שמופיע בתחילת פרשת השבוע. חייל יהודי (אדם שעמד בכל הדרישות המפורטות בסוף הפרשה הקודמת ונחשב כשיר לצאת לקרב), פטריוט ירא שמים ושומר מצוות, נקלע איכשהו למערכת יחסים מינית עם נוכרייה, מערכת יחסים שרש"י מציין בפנינו שתביא לו רק צער וחרטה.
את הלהט וסערת הרגשות שהמלחמה והקרב מחוללים באדם אי אפשר להגביל רק לשדה הקרב. הם משפיעים על הנפש ועל הגוף של הלוחם ומוצאים דרכי ביטוי שונות גם בתחומים האחרים של חיי האדם.
היהודי הדתי שבנסיבות רגילות, שאינן נסיבות מלחמה, מדקדק במצוות ומתנהג באופן מוסרי, הופך במצב הזה לחיה מינית ויוזם מערכת יחסים גופנית עם אישה נוכרייה. כלום אין זה המסר החזק ביותר שהתורה מבקשת להעביר לנו על השלכותיה ותוצאותיה של המלחמה?
מלחמה דורשת מהפרט לזנוח את העכבות האישיות שלו. זה עוזר להסביר את התרחיש שמוצג לנו בפתיחת פרשת השבוע. בלי עכבות לא תיתן מוסריות או יראת שמים.
אבל כולנו, כל מי שחי במדינת ישראל, יודע היטב שמלחמה היא מצב קבוע בחיים הלאומיים והאישיים שלנו. העם היהודי כאן, בארץ ישראל, נמצא במצב מלחמה מאה שנה כמעט. המלחמות האלה לא היו משהו שבחרנו לעשות או יזמנו אמנם, אבל הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ומחיי החברה בישראל.
המצב הקשה הזה של חיים בצל מלחמה וקרבות בלתי פוסקים השפיע מאוד על דמותה של החברה הישראלית ואפילו עיצב אותה. חלק גדול מהחספוס שעדיין קיים בחברה שלנו – הפלגנות, היעדר הנימוסים, האסרטיביות המיותרת ועוד – הוא תוצר של העובדה שאנחנו מצויים במצב מלחמה כל הזמן. עכבות מוסריות ויראת שמים הם דברים שקשה לתחזק בנסיבות כאלה.
שלום אין פירושו רק שביתת נשק או היעדר מלחמה. שלום הוא גם הלך-רוח שמשרה שלווה, מאפשר חשיבה רציונאלית ומעודד את הטוב באופן כללי. זאת הסיבה שהשלום תופס מקום כל כך חשוב בדברי הנביאים, בתלמוד ובמסורת היהודית כולה. זאת גם הסיבה שאנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום לשלום בקרבנו. כשיש שלום - פנימי וגם חיצוני – אירועים כמו אלה שמתוארים לנו בתחילת פרשת השבוע פשוט לא מתרחשים.
אין עם שעורג לשלום כמו עם ישראל. מי ייתן והקב"ה יברך אותנו בשלום ויחזיר אותנו למצב של נורמאליות, יראת שמים ועשיית טוב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il