ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
ביחס לקללות עצמן, בעלות העצמה המאיימת - ישנן התייחסויות קוטביות. פרשנים וגם דרשנים רבים רואים בענייני התוכחה הללו את יסוד המידה של שכר ועונש על מעשינו הרעים, ומכאן יפליגו לאלף מוסר לעם. זאת מחד.
יש שדורכים בדרך הפוכה. כמנסים ל'ברוח' מהנוראות של התוכחה, הם נתלים במאמר הנחמה הידוע מה'זוהר חדש' (בפרשתנו) הממתיק את הקללה הקשה ביותר. על הפסוק הקשה מכל, "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזּאת יַעְלֵם ה' עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ" אומר הזוה"ק שבו גנוזה נחמה עצומה, הטמונה במלה 'יעלם'. מדקדק הזוהר ואומר, 'יעלה לא כתיב, אלא יעלם, יכבש לון, ויכסי לון' הקב"ה יכבוש ויעלים את העונשים שבפסוק וזוהי נחמה גדולה. ומוסיף הזוהר ואומר שנשבע ה' שלא יאבד את ישראל וזכרם יהיה קיים תמיד, שכתוב, 'כן יעמוד זרעכם ושמכם'.
ואכן, נחמה מתוקה יש בקריאת הדברים המרוממים הללו. אלא שלמרות זאת, במבט רחב, בוגר, יש בכך מימד מסויים של בריחה, בריחה מהברית, עקיפת אי הנוחות שבעמידה חזיתית, בוגרת - מול אמת התורה הנצחית, מול אימת הברית. שהרי, ברית הבחירה אינה מסתיימת רק בפרשות 'בחוקותי' ו'כי תבוא'. היא נמצאת גם בפרשת 'ניצבים', גם ב'וילך' ונאמרת יום יום בפרשת 'והיה אם שמוע'.
לכן, גם בעמדנו מול מאזני השכר והעונש, אל לנו לברוח מה', כי הוא אבינו. כפי שמלמדנו מלכנו דוד הבוטח הגדול בה' - 'שבטך ומשענתך המה ינחמוני', לא רק המשענת. 'א-ל נושא היית להם ונוקם על עלילותם' - ובכך גדולתנו, שה' שם לבו אלינו, לכוון אותנו, להגיב על מעשנו, לגלות אכפתיות, לאהוב - ו"את אשר יאהב ה' - יוכיח"! מפני שאנו בניו, אנו חלק אלוק' ממעל. וככאלה, מפלטנו הבטוח ביותר הוא התשובה אל ה', אל מקור אור נשמותינו.
הגבורה והאומץ הרוחניים לעמוד מול התוכחה והעונש אינם קלים, אך הם נדרשים על מנת לפענח את המסר החבוי במכה. פעמים רבות כשנפלנו כעם, העדפנו לא להפנים את המסר. חשבנו שאם נתאמץ, נקשיח שרירים, נשבור את הקיר בראשנו - נצליח, ורק אל תשובה מעמיקה לא הישרנו מבט.
"רבי הונא בשם רבי אחא 'לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה' אמר דוד לפני הקב"ה אם חסד אתה עושה עמי - אשירה, ואם משפט אתה עושה עמי - אשירה. בין כך ובין כך 'לה' אזמרה'. ורבנן אמרין 'כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא' בין כך ובין כך - 'ובשם ה' אקרא'. (ירושלמי סוף מסכת ברכות)
עלינו לאמץ את 'תורת הקבלה' - לקבל מאת ה' את הקשר החי עמנו, שיש והוא מתוק ויש שהוא מריר - כבכל זוגיות, כמתואר בשיר השירים. לעומת קבלה כזו, בפרשת המרגלים, כשנענשנו קשות, לא הפנמנו את העונש על המאיסה בארץ חמדה והעפלנו ההרה בכח, והתוצאה - 'ויכום ויכתום עד החרמה'. כך בספר שופטים, בעת תבוסה מול פלישתים, לא התחזקנו בה' ובקרב אלא הלכנו למצוא סגולות, 'פטנטים' - במקום תיקון. הבאנו את ארון ה' משילה, והארון נשבה. הנביא ירמיה זועק נגד בעלי ה'סגולות': 'אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה, כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם'. הקודש, המקדש, אינם פוליסת ביטוח, תחליף לתיקון פנימי, לתשובה. כי כשאנו נופלים וה' מכה בשבטו, הוא מדבר אלינו. הוא מבקש שנעצור. הוא מצפה שנקשיב, שנפנים, לא שנסתער בעקשות אל ההר. הקשבה לקול ה' הדופק בנפש - 'קול דודי דופק, פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי', מתחייבת בחודש זה של 'אני לדודי ודודי לי'.
ואחד הדברים הנחוצים ביותר לאדם המבקש הקשבה פנימית - זו השלוה, הנינוחות, השקט הנפשי. שלותו של האדם דהיום דרוסה תחת גלגלי מתח כלכלי, לחץ חברתי והעדר 'זמן איכות' אישי. ה'רודף' הגדול, הטלפון שאיתנו תמיד, בנופש, בחופש, (בבית המדרש...?) בחיק המשפחה, כשאנחנו 'לבד' בנסיעה, ועמו ביפר / פקס / אי מייל וכו' - מרחיקים את האפשרות להרפיה, לשלוה, להקשבה. רבינו הרמח"ל בספר 'מסילת ישרים' מזכיר את ההתבוננות וההתבודדות כ - 20 פעם, ודוד מלכנו אומר 'הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנכִי אֱלקִים' (תהילים מ"ו), הרפיה מהמתח, מהלחץ, מהמרדף - תאפשר האזנה נקייה יותר לדבר ה' המדבר מתוכנו.
נכון איננו נביאים ואף לא בעלי רוח הקודש. לצערנו. עדין. אך בכל תנועה נפשית ישנה אמירה שבכוחנו לפענח, להקשיב לה. פעמים רבות ההרגל, העקשות, המידות הרעות או העבירות מעכירות את צלילות 'המסר' מבפנים, אך יש לדעת שהנפש מדברת, הומיה, מצפה שנפסיק לדהור. רבים ושונים הם ניגוניה של הנפש היהודית פנימה, ואם נקשיב, נעלה משם עם אוצרות גדולים -'וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלקֶיךָ, וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקולו - בקול העולה מהפנים.
נכון שלא קלה היא דרך ההקשבה, ישנם סיבוכים של טעייה, חטטנות מנקרת, זיוף אישי, אך מתוך האמונה ביושרו של האדם כפי שנברא, יקרא אדם אל ה' - והוא יענה. יש לאמץ את 'תורת הקבלה' של הייסורים, את האמונה במסר שלהם, שאינה פוגמת בצורך לתקן את המעוות ולהתפלל על הסרתם מעלינו.
כך, גם אחר התוכחות, גם עם המכות, ומתוך אמונה גדולה ועמוקה אנו קוראים בהפטרה את סוד העלייה מ'שם' - 'תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה... וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
