ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
שמח הקונה על המחיר הנמוך, והתעלם מהתנאי המוזר והשולי. והנה באמצע הלילה מתעורר הקונה לקול דפיקות על הדלת, ג'וחא הגיע לבקר את המסמר שלו... כך המשיכו ההפרעות, עד שיום אחד קשר ג'וחא כלב אימתני אל המסמר שלו... והקונה החליט לנטוש את הבית.
הערבים מספרים משל זה כדי לבטא עניינים שונים. באפן אישי, שמעתיו פעם מערבי אחד ביריחו, שסיפר שבעירו זהו משל נפוץ על היהודים העקשנים שנאבקים על כל אותם מקומות בארצנו הקדושה, המצויים בלב אוכלוסייה ערבית עויינת, (...אפילו מלאך רע עונה בעל כורחו – אמן).
אולם משל זה מבטא גם מציאות מאוד נפוצה בחיינו. את 'חטאינו' אני מזכיר היום – בואו נודה על האמת, מי מאיתנו לא נתקל במצב שבו אדם פלוני פנה אלינו שוב ושוב בבקשה מסויימת, ואנו ניסינו 'להיפטר' ממנו כלאחר יד, אך הוא שב ו'הטריד' את מנוחתנו? לעיתים, זהו ילד הפונה אל ההורה בבקשה 'שולית', וההורה משתוקק לנוח, ומתעלם מהבקשה, אך הילד שב ודורש את שלו! (מוכר?)
במציאות כזו, ניצבות לפנינו שתי אפשרויות. אפשרות אחת – 'לנפנף' את הפונה במגוון דרכים, וכך להשיג את השקט המיוחל. אולם, כולנו מבינים שבדרך זו לא סיפקנו לפונה את צרכיו, וייתכן והוא ישוב אלינו שוב. לעומת זאת, ישנה גם אפשרות שניה – להבין שהפונה זקוק לתשומת לב או לדבר מה אחר, ופשוט לספק לו את צרכיו. הפונה מחפש את ה'מסמר' שלו, שנמצא ברשותנו, ולא נזכה למנוחה עד שנאפשר לו לקבל את ה'מסמר'.
פנימיות התורה נותנת למקרים אלו משמעות עמוקה יותר. כיוון שמאחורי המציאות הגשמית מסתתרת מציאות רוחנית, הרי שבכל מפגש בין אנשים, הם מעבירים זה לזה גם 'מסמרים' רוחניים. יותר מזה – האדם מעביר לחברו את ה'מסמר', שהיה שייך מראש לחבר. (מאז חטא אדם הראשון), האדם מחפש במהלך חייו את חלקי נשמתו האבודים. חלקים אלו מצויים אצל אנשים אחרים, ובמהלך חייו הוא נפגש עם האנשים שמחזירים/ לוקחים את חלקי הנשמה שלו/ שלהם. (לכן, ביטוי מקובל לאדם שקיבל את מבוקשו במפגש – 'הוא קיבל את שלו', כי מצד האמת המבוקש היה שייך לו מראש).
עניין זה נותן עומק חדש לפרשתנו. יעקב שולח לעשיו אחיו מתנות. חז"ל לא מסתפקים במתנות המוזכרות בפרשתנו, והם מבארים את ציוויו של יעקב לקוברו – "בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען", "שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן, ועשה אותו כרי, ואמר לעשיו: טול זה בשביל חלקך במערה". אפשר לראות במתנות מהלך של ריצוי בלבד, אך לאור דברינו ניתן למצוא עומק גדול במתנות אלו, ובעובדה שכל הכסף שהרוויח יעקב בחו"ל ניתן לעשיו בעבור חלקו במערת המכפלה.
יעקב נוחל את ארץ ישראל - הארץ הקדושה, לעומתו עשיו החומרי והטמא מתאים לחוץ לארץ. הכסף שמרוויח יעקב בחו"ל לא באמת מתאים ושייך לנשמתו. מצד האמת, כסף זה מתאים ושייך לעשיו. לפיכך, כשיעקב שב לארץ ישראל, עשיו בא לקראתו. מבחוץ נראה שעשיו מבקש את נפשו של יעקב, אך באמת הוא מחפש את ה'מסמר' שלו. יעקב מזדרז לתת לו את הכסף של חו"ל, הכסף שמצד האמת מתאים ושייך לעשיו, ועשיו שקיבל את שלו נרגע.
במפגש זה גם יעקב צריך לקבל מעשיו את ה'מסמר' שלו. ארץ ישראל מתאימה ושייכת ליעקב, ולכן מערת המכפלה, שבאותה תקופה הייתה הנחלה היחידה שקנויה לעם ישראל בארץ, צריכה לעבור בשלמות לידי יעקב, וזוהי התמורה שנותן עשיו ליעקב. כעת הם יכולים להיפרד זה מזה עד ביאת גואל.
זו הסיבה שיעקב שולח את המתנות בידי מלאכים. בפשטות, אלו אותם מלאכי חו"ל שנפרדים כעת מיעקב. בסוף הפרשה הקודמת, יעקב פגש את מלאכי ארץ ישראל, ונפרד מהמחנה השני של מלאכי חו"ל, ומיד שלחם אל עשיו. 'מלאך' זהו העניין הרוחני של הדבר, ולפיכך כשיעקב שולח את הכסף של חו"ל לעשיו, הוא שולח אליו בכך גם את העניין הרוחני העומד מאחורי הכסף ומתאים לעשיו.
בתפילה שנזכה לאסוף ולתת לאחרים את כל חלקי נשמותינו, ועמינו ינחל את חלקו בשלמות באדמת הקודש עד יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














