ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְקֹוָק לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ " (שמות ו' ב-ד).
מטרתה של יציאת מצרים היא חיי תורה מלאים בארץ ישראל. מצוות השמיטה איננה אחת מהמצוות התלויות בארץ, אלא היא מצווה, שהישיבה בארץ תלויה בקיומה ושמירתה.
כך מפורש בפסוקי התוכחה של פרשת בחוקותי:
"וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה: אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ"
(ויקרא כ"ו לג-לה)
כך גם מפורש בדברי עזרא הסופר בספרו דברי הימים, בשם הנביא ירמיהו, ערב חורבן בית ראשון והשלמת תהליך הגלות:
"לְמַלֹּאות דְּבַר יְקֹוָק בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה"
(דברי הימים ב פרק ל"ו כא)
כיצד נוכל להתקרב לתיקון המצב, גם אם עדיין לא ניתן לסמוך על ההבטחה האלקית כי בשנה הששית נקבל יבול של שלש שנים, מכיוון שקיום המצווה איננו עדיין חובה מן התורה?
יש אפשרות בדיעבד גדול, תוך צער ותפילה כי נזכה בקרוב לקיים את המצווה כהלכתה, לפתור את הבעיה ולמכור את השדות לנכרי כדי לחזק את החקלאות היהודית בארץ ישראל, בהסתמכות על גדולי עולם שתמכו בפתרון זה.
הרבה יותר בדיעבד ניתן לצרוך רק יבול של נכרים, לפגוע בחקלאים היהודים, שמגלמים את העשיה הציונית במיטבה ואולי לחזק במישרין או בעקיפין את אלה הזוממים לגרשנו מנחלתנו. עקיפה זו של המצווה, שחלק מגדולי ישראל תמכו בה, גם היא בעייתית מאוד.
המחלוקת בין המחנות בדבר מי משתי הדרכים עדיפה הלכתית, הפכה לצערנו הרב למחלוקת חברתית ופוליטית. מחלוקת זו מתנגדת במהותה לאחד העקרונות החשובים ביותר שעומדים בבסיס מצוות השביעית - אחדות והגברת האחריות והערבות ההדדית של כל יושבי ארץ ישראל, עד שנגיע בע"ה ל"כל יושביה עליה", לפי סדר השבטים.
אנו מודים לקב"ה כי זימן בידנו את האפשרות להיות שותפים באוצר בית דין הכללי, ששותפים בו (לפי סדר הא"ב) הרב מרדכי אייכלר דומ"ץ - חסידות בעלז, הרב יוסף אפרתי - ראש בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, הרב שמעון בעדני - חבר מועצת חכמי התורה, הרב אברהם ברוידא - דיין בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, הרב זאב ויטמן - רבה של תנובה, הרב ישראל מנדלסון - רבה של קוממיות ואנכי.
הירקות והפירות של אוצר בית דין זה יחולקו (החל מהשבוע), במחיר השווה לכל נפש (תמורת ההוצאות הישירות בלבד של עבודת החקלאי כשליח בית הדין), ללא כל בעיה של "לאכלה ולא לסחורה", לכל מגזרי הציבור, בכל רחבי הארץ.
אפשרות זו נפתחה הודות לנדיבותו של ידידנו היקר מר ארי ברגמן. זהו פתרון לכתחילה שאיננו עוקף את מצוות השמיטה אלא מאפשר את קיומה בדרך הקרובה ביותר בימינו, למצב האידאלי.
נסיים בתפילה כי ממשלת ישראל תאמץ פתרון זה כפתרון לאומי כללי, מתוך אוירה של אחדות, לכלל חלקי הציבור.
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
