(כד: רבע עליון - כה: רבע תחתון)

חלק א - האם מעלין משטרות ליוחסין?

אם העד כתב שהוא כהן – לא.

אם הלווה/מלווה כתבו, ויש עדים על השטר – ספק (האם מעידים על הכל או רק על תוכן השטר?).

(כד: באמצע)

חלק ב - האם מעלין מנשיאות כפיים ליוחסין?

א. ביאור השאלה:

הראשונים שואלים (גם כאן וגם על תרומה מהשיעור הקודם) על עצם השאלה –
לכאורה תלוי במספר העדים (אם בתרומה/כפיים יש עד 1 – אז לא מעלים, אם יש 2 עדים – אז מעלים).

ונסביר כרשב"א: עקרונית מספיק בתרומה וכפיים עד 1, ולכן עקרונית לא מעלין,
אלא שיש מחלוקת מה קרה בעבר -

הדעה שמעלין: היה חשש שאנשים יעלו בכל זאת -> חז"ל הצריכו 2 עדים -> מעלין לכתחילה.

הדעה שלא מעלין: אין חשש -> מספיק עד 1 -> עדיין לא מעלין.

ב. היחס בין תרומה לכפיים –

בכל אחד מהם יש סברא לחשוב שדווקא שם אנשים היו טועים ומעלים –

בתרומה – כי זה לאו שיש בו מיתה (ואילו כפיים רק איסור עשה),

כפיים – זה דבר שנעשה בפרהסיא, ולא היה מעיז לשאת כפיו אם אינו כהן, (ואילו תרומה בצנעא).

ג. ראיות מברייתות –

1. A.לא מעלין –

פסוק בעזרא ב מתאר שהיו כהנים שלא מצאו את כתבי הייחוס שלהם (להוכיח שאינם חללים (אם אביהם נשא גיורת)), ולכן אמר להם נחמיה ("התירשתא")

שאינם כשרים לעבודת המקדש ושלא יאכלו מקודש הקדשים.

ועל זה אומר ר' יוסי – "גדולה חזקה".

והגמרא מבינה שכוונתו שמה שהוחזקו בבבל עדיין יכולים - תרומה וכפיים.

            והרי אם מעלים ליוחסין, אז בסוף יעלו אותם גם לעבודת המקדש!

            אלא מכאן שאין מעלים (=אין חשש שאנשים יעלו אותם).

דחייה – אכן באופן כללי יש חשש שיעלו, אלא ששם ספציפית לא היה חשש כי הורעה חזקתם, שהרי ראו שאינם עובדים במקדש.

1. ולפי זה – מה החידוש ב"גדולה חזקה"? הרי ודאי שנתירם, כי אין סיבה להחמיר כי אנשים לא יטעו,


2. והראיה שהורעה חזקתם – שאכלו גם בתרומה, למרות שודאי שיש דעה שבתרומה יש חשש, אלא מכאן ששם ספציפית לא היה חשש.

תשובה – שמעלין מתרומה דרבנן (בבבל) לתרומה דאורייתא (בארץ).

דחיית הראיה – ניתן היה לפרש שהתירו להם רק תרומה דרבנן, ובזה לא היה חשש שיעלו מדרבנן לדאורייתא, אך על נשיאות כפיים אולי עדיין היה חשש.

[האם יתכן שהתירו רק תרומה דרבנן – הרי כתוב שלא אכלו מקודש הקודשים?

תשובה – "קודש" = תרומה ("וכל זר לא יאכל קודש"), "הקדשים" = קודש.

    

     

            (כה. שליש עליון)

1. B.מעלין –

שלוש ברייתות שבהם כתוב בפירוש: "חזקה לכהונה: נשיאות כפיים..." –

ולכאורה הכוונה שזה חזקה גם ליוחסין.

דחייה – הכוונה לתחום אחר ולא ליוחסין.

כעת נרחיב:

יש הבדלים קטנים בין הברייתות, ועל סמך הבדלים אלו הגמרא מחזקת את הראיות, וגם דוחה, כדלהלן:

הערות על הטבלה:

1. דוגמא לעדות על סמך חזקה של אדם אחר:[1]

אדם העיד לפני ר' אמי על פלוני שעלה ראשון לתורה ושאחריו עלה אדם שמוחזק כלוי,
אז מכאן שהראשון זה לא כי הוא אדם גדול אלא כי הוא כהן
(אם מעלין גדול שאינו כהן לראשון, אז כבר לא מעלים לוי שני (רש"י גיטין נט:).

      אגב זה מסופר:

1. העידו בפני ריב"ל על אדם שעלה שני שהוא לוי,
   ואם השני לא היה לוי, היו מעלים את הכהן שוב.


2. ר"ל לעומת זאת לא קיבל עדות כזו, ובשתי הזדמנויות ביקש לדעת האם גם ראו את מי שמעידים עליו מקבל תרומה,
   ואמרו לו ר"א ורי"ח – "ואם זה מקום שבו אין מגדלי תבואה – אז כבר לא נוכל להחזיק אנשים ככהנים?!"


3. לגבי המחלוקת האם חלה ותרומה בזמן הזה:

(כה. רבע תחתון)

רבנן בבי רב –
בזמן הזה בטלה קדושת הארץ, שתלויה בישיבתנו בה, וזה דומה למצב שאחרי הכניסה לארץ ולפני כיבוש וחלוקה:

גם למ"ד שתרומה דרבנן (כי קדושת הארץ בטלה בחורבן)

חלה דאורייתא (כי אינה תלויה בקדושת הארץ, שהרי נצטוו בה עוד לפני כיבוש וחלוקה "בבואכם").

רב הונא בריה דרב יהושוע – להפך:

גם למ"ד תרומה דאורייתא (כי קדושת הארץ לא בטלה)

חלה דרבנן (אמנם נצטוו לפני כיבוש וחלוקה, אך יש תנאי של "ביאת כולכם").

 

---

[1] אמנם שם זה לגבי תרומה (מדובר לאחר החורבן, כך שזה לא לגבי יוחסין), אך זה עדיין מובא כדוגמא לשימוש בחזקה של אדם אחר. לא ברור לי איזו דוגמ

(כד: רבע עליון - כה: רבע תחתון)

חלק א - האם מעלין משטרות ליוחסין?

אם העד כתב שהוא כהן – לא.

אם הלווה/מלווה כתבו, ויש עדים על השטר – ספק (האם מעידים על הכל או רק על תוכן השטר?).

(כד: באמצע)

חלק ב - האם מעלין מנשיאות כפיים ליוחסין?

א. ביאור השאלה:

הראשונים שואלים (גם כאן וגם על תרומה מהשיעור הקודם) על עצם השאלה –
לכאורה תלוי במספר העדים (אם בתרומה/כפיים יש עד 1 – אז לא מעלים, אם יש 2 עדים – אז מעלים).

ונסביר כרשב"א: עקרונית מספיק בתרומה וכפיים עד 1, ולכן עקרונית לא מעלין,
אלא שיש מחלוקת מה קרה בעבר -

הדעה שמעלין: היה חשש שאנשים יעלו בכל זאת -> חז"ל הצריכו 2 עדים -> מעלין לכתחילה.

הדעה שלא מעלין: אין חשש -> מספיק עד 1 -> עדיין לא מעלין.

ב. היחס בין תרומה לכפיים –

בכל אחד מהם יש סברא לחשוב שדווקא שם אנשים היו טועים ומעלים –

בתרומה – כי זה לאו שיש בו מיתה (ואילו כפיים רק איסור עשה),

כפיים – זה דבר שנעשה בפרהסיא, ולא היה מעיז לשאת כפיו אם אינו כהן, (ואילו תרומה בצנעא).

ג. ראיות מברייתות –

1. A.לא מעלין –

פסוק בעזרא ב מתאר שהיו כהנים שלא מצאו את כתבי הייחוס שלהם (להוכיח שאינם חללים (אם אביהם נשא גיורת)), ולכן אמר להם נחמיה ("התירשתא")

שאינם כשרים לעבודת המקדש ושלא יאכלו מקודש הקדשים.

ועל זה אומר ר' יוסי – "גדולה חזקה".

והגמרא מבינה שכוונתו שמה שהוחזקו בבבל עדיין יכולים - תרומה וכפיים.

            והרי אם מעלים ליוחסין, אז בסוף יעלו אותם גם לעבודת המקדש!

            אלא מכאן שאין מעלים (=אין חשש שאנשים יעלו אותם).

דחייה – אכן באופן כללי יש חשש שיעלו, אלא ששם ספציפית לא היה חשש כי הורעה חזקתם, שהרי ראו שאינם עובדים במקדש.

1. ולפי זה – מה החידוש ב"גדולה חזקה"? הרי ודאי שנתירם, כי אין סיבה להחמיר כי אנשים לא יטעו,


2. והראיה שהורעה חזקתם – שאכלו גם בתרומה, למרות שודאי שיש דעה שבתרומה יש חשש, אלא מכאן ששם ספציפית לא היה חשש.

תשובה – שמעלין מתרומה דרבנן (בבבל) לתרומה דאורייתא (בארץ).

דחיית הראיה – ניתן היה לפרש שהתירו להם רק תרומה דרבנן, ובזה לא היה חשש שיעלו מדרבנן לדאורייתא, אך על נשיאות כפיים אולי עדיין היה חשש.

[האם יתכן שהתירו רק תרומה דרבנן – הרי כתוב שלא אכלו מקודש הקודשים?

תשובה – "קודש" = תרומה ("וכל זר לא יאכל קודש"), "הקדשים" = קודש.

    

     

            (כה. שליש עליון)

1. B.מעלין –

שלוש ברייתות שבהם כתוב בפירוש: "חזקה לכהונה: נשיאות כפיים..." –

ולכאורה הכוונה שזה חזקה גם ליוחסין.

דחייה – הכוונה לתחום אחר ולא ליוחסין.

כעת נרחיב:

יש הבדלים קטנים בין הברייתות, ועל סמך הבדלים אלו הגמרא מחזקת את הראיות, וגם דוחה, כדלהלן:

הערות על הטבלה:

1. דוגמא לעדות על סמך חזקה של אדם אחר:[1]

אדם העיד לפני ר' אמי על פלוני שעלה ראשון לתורה ושאחריו עלה אדם שמוחזק כלוי,
אז מכאן שהראשון זה לא כי הוא אדם גדול אלא כי הוא כהן
(אם מעלין גדול שאינו כהן לראשון, אז כבר לא מעלים לוי שני (רש"י גיטין נט:).

      אגב זה מסופר:

1. העידו בפני ריב"ל על אדם שעלה שני שהוא לוי,
   ואם השני לא היה לוי, היו מעלים את הכהן שוב.


2. ר"ל לעומת זאת לא קיבל עדות כזו, ובשתי הזדמנויות ביקש לדעת האם גם ראו את מי שמעידים עליו מקבל תרומה,
   ואמרו לו ר"א ורי"ח – "ואם זה מקום שבו אין מגדלי תבואה – אז כבר לא נוכל להחזיק אנשים ככהנים?!"


3. לגבי המחלוקת האם חלה ותרומה בזמן הזה:

(כה. רבע תחתון)

רבנן בבי רב –
בזמן הזה בטלה קדושת הארץ, שתלויה בישיבתנו בה, וזה דומה למצב שאחרי הכניסה לארץ ולפני כיבוש וחלוקה:

גם למ"ד שתרומה דרבנן (כי קדושת הארץ בטלה בחורבן)

חלה דאורייתא (כי אינה תלויה בקדושת הארץ, שהרי נצטוו בה עוד לפני כיבוש וחלוקה "בבואכם").

רב הונא בריה דרב יהושוע – להפך:

גם למ"ד תרומה דאורייתא (כי קדושת הארץ לא בטלה)

חלה דרבנן (אמנם נצטוו לפני כיבוש וחלוקה, אך יש תנאי של "ביאת כולכם").

 

---

[1] אמנם שם זה לגבי תרומה (מדובר לאחר החורבן, כך שזה לא לגבי יוחסין), אך זה עדיין מובא כדוגמא לשימוש בחזקה של אדם אחר. לא ברור לי איזו דוגמא כזו יכולה להיות לגבי העלאה מתרומה או נשיאות כפיים ליוחסין.

א כזו יכולה להיות לגבי העלאה מתרומה או נשיאות כפיים ליוחסין.