ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(תחילת פרק עד ל. שליש עליון)
הקדמה[1] –
אונס – בועל נערה בתולה בכפייה,
חייב קנס של חמישים שקלים כסף + צער, בושת פגם + לא יוכל לשלחה כל ימיו.
מפתה – בועל נערה בתולה ברצון
או קנס או לשאתה לאישה (ויכול לגרשה) + בושת ופגם.
הפסוקים –
אונס (דברים כב, כח-כט) –
כִּי-יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ.
וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו.
מפתה (שמות כב, טו-טז) –
וְכִי-יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה.
אִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת.
זמני גדילת בת –
קטנה – עד שנהיית נערה.
נערה – מ2 שערות + 12 שנים, ולמשך 6 חודשים.
בוגרת – לאחר 6 החודשים.
גמרא(ומשנה תוך כדי)
חלק א - אלו נערות שיש להן קנס
הערות –
- לנערות כשרות (רגילות) ודאי יש קנס. החידוש של המשנה זה נערות "פסולות" (נערות אם בעיה מסוימת).
- האם לקטנה יש קנס?
משנתנו כר"מ – דווקא לנערה, אך קטנה לא.
חכמים – גם לקטנה יש קנס (מג' שנים ויום אחד).
(כט: 1+)
חלק ב - חידוש המשנה - שגם באסורות יש קנס
איסורי לאו – ממזרת, נתינה
(צאצאי הגבעונים (מ7 האומות), תוס' כדעה שאע"פ שהתגיירו, עדיין אסורים מדין "ולא תתחתן בם").
(המשנה מזכירה גם כותית, אך אנו נפרש כתוס' ישנים שהמשנה באה לחדש כדעה שכותים גרי אמת, ולכן יש לה קנס, כי אם הם גרי אריות אז היא גויה ואין לה קנס).
איסורי כרת –
אחותו, אחות אביו, אחות אמו, אחות אשתו, אשת אחיו, אשת אחי אביו,
נידה.
א. ההו"א והמקור של משנתנו –
ההווה אמינא - באונס כתוב "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה", כך שלכאורה יהיה קנס רק באישה שראויה לו לאישה, ועל זה מחדשת המשנה שיש קנס גם במי שלא ראויה לו.
המקור -
שלב א – מחלוקת במקור:
יש שלוש מילים - אחד לגופו, אחד ללאו, ואחד לכרת:
ר"ל – מאונס: נערה, נערה, הנערה.
דחייה – נצרך לאביי דווקא כשהנערה עדיין חיה בגמר הדין.
רב פפא – ממפתה: בתולה, בתולות, הבתולות.
דחייה – נצרך לגזירה שווה בין אונס למפתה, שבשניהם כתוב בתולה
(ולומד מזה שגם במפתה זה 50, וגם באונס זה מטבע של שקל,
ויש דברים נוספים שלומדים מהגזירה שווה, כמו למשל שהמקור שלנו הוא במפתה ולומדים לאונס).
וקשה, הרי לשניהם יש את הדחייה הנ"ל.
שלב ב – שילוב של ר"ל ורב פפא(ולא נחלקו (רשב"א)) -
את החיוב ללאו ולכרת לומדים מאונס ומפתה ביחד.
(כלומר יש 6 מילים: 2 לגופן, 2 לדינים שהבאנו (אביי וגז"ש), 2 ללאו ולכרת).
(כט: שליש תחתון)
ב. החולקים
ברייתא: "ולו תהיה לאישה" –
ר' שמעון בן מנסיא – צריך שתהיה ראויה לקיימה,
ולכן - כל אישה שאסורה, אפילו באיסור עשה – אין קנס.
שמעון התימני – לא צריך שלא יהיה איסור, אך צריך שתהיה לו בה הוויה, כלומר שקידושין יתפסו.
ולכן -
באיסורי כרת לא תופסים - אין קנס.
בשאר איסורים –
לחכמים – קידושין תופסים, ויש קנס.
לר"ע –
לאו רגיל (ממזרת, נתינה) – לא תופס.
לאו אלמנה לכה"ג וגרושה לכהן –
ר' סימאי – תופס ("ולא יחלל" - מחלל זרעו ואינו עושהו ממזר)
ר' ישבב – לא תופס!
עשה ששווה אצל כולם – מצרי ואדומי ("דור 3 יבוא להם בקהל ה'")
שתי אפשרויות להבין את ר' ישבב –
אם רק בא לחלוק על ר' סימאי, אז בזה יודה שתופס.
אם בא לומר סברת עצמו, אז גם באיסורי עשה לא יתפוס.
עשה שאינו אצל כולם - בעולה לכה"ג
תופסים גם לר"ע לר' ישבב,
(יש בו שתי קולות – עשה + לא אצל כולם, ועל זה נאמר שעושה זרעו חלל ולא ממזר).
הנפק"מ בין ר' שמעון בן מנסיא לשמעון התימני זה במקרה שמצד אחד אסורה ומצד שני קידושין תופסים:
שלר' בן מנסיא – אין קנס (כי אסורה)
ולשמעון התימני יש קנס (כי קידושין תופסים).
(ל. 6+)
ג. ר' חסדא – לפי כולם בנידה יש קנס,
שהרי קידושין תופסים בה ומותר לקיימה.
[1]פרק זה עוסק באונס ומפתה, אולי אגב זה שעסקנו בפרקים הקודמים מי נחשבת בתולה, אז מביאים נושא נוסף ששייך דווקא בבתולה.
איך עושים קידוש?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
החשיבות של לימוד אמונה
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
דיני פלסטר בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
