בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
כ"ב ניסן התשע"ה

פרק ג' חלק ז'

undefined

בשביל הנשמה

כ"ב ניסן התשע"ה
3 דק' קריאה
החיובים השונים של ביכורים, מעשר וחלה, כנגד חלקי הבריאה
וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה מֵאֵלּוּ ג' מִצְווֹת יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר הָרָאוּי לְכָל אֶחָד. שֶׁהֲרֵי מִצְוַת בִּכּוּרִים כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה תְּאֵנָה אַחַת, עוֹשֶׂה סִימָן שֶׁהוּא לְבִכּוּרִים (ביכורים ג, א), וַאֲפִלּוּ אֵין כָּאן כְּלָל יוֹתֵר מִן אוֹתוֹ פְּרִי, הוּא נַעֲשֶׂה בִּכּוּרִים, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִבּוּר עִם שְׁאָר פֵּרוֹת, 1 רַק אִם יֵשׁ שְׁאָר פֵּרוֹת הֵם פְּטוּרִים מִן הַבִּכּוּרִים, שֶׁאֵינָם רֵאשִׁית. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ כָּאן קִבּוּץ פֵּרוֹת כְּלָל, כִּי הַבִּכּוּרִים 2 נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁהֵם הַפְּשׁוּטִים, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חִבּוּר בְּיַחַד. אֲבָל הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהִנֵּה צָרִיךְ חִבּוּר עֲשָׂרָה לְמַעֲשֵׂר, וְאָז חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁיֵּשׁ לִמְצִיאוּתָן הַחִבּוּר בְּיַחַד, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין כָּאן עֵרוּב גָּמוּר, מִכָּל מָקוֹם הוּא חִבּוּר 3 בְּמָה, וְאֵינוֹ הַרְכָּבָה גְּמוּרָה. אָמְנָם מִצְוַת חַלָּה אֵינוֹ כָּךְ, מִפְּנֵי כִּי מִצְוָה זֹאת הִיא נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַכֹּל יַחַד. וּבְוַדַּאי אֵין סָפֵק כִּי הַבְּרִיאָה הַפְּשׁוּטָה וְאֵין בָּהּ הַרְכָּבָה הִיא קֹדֶם, וְאַחַר כָּךְ הַבְּרִיאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְצָת הַרְכָּבָה, וְאַחַר כָּךְ הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא הַרְכָּבָה גְּמוּרָה. וּלְכָךְ מִצְוַת בִּכּוּרִים תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִצְוַת הַמַּעֲשֵׂר, וְאַחַר כָּךְ מִצְוַת הַחַלָּה, שֶׁכָּל הַרְכָּבָה הִיא בָּאַחֲרוֹנָה.
________________________________
לכל אחת משלושת המצוות יש שיעור אחר בחיוב המצווה. ביכורים, כאשר רואה תאנה אחת, עושה בה סימן שהיא לביכורים. גם אם אין עוד תאנים בעץ, אותה תאנה היא בכורים, ואין צורך בחיבור בין תאנת הביכורים לתאנים נוספות, 1 אלא שאם יש תאנים נוספות אינן ביכורים, מפני שאין הן ראשית. בכל אופן אין צורך במצווה זו לכמה פירות, כי מצוות הביכורים היא 2 כנגד בריאת היסודות הפשוטים שאין להם חיבור האחד אל השני. מצוות המעשר היא כאשר יש כאן עשרה, וצריך חיבור של עשרת הפרטים יחד כדי להתחייב במעשר. מצווה זו כנגד הבריאה השניה של ההרכבה השכנית, מצד אחד אין כאן הרכבה מוחלטת, אבל יש כאן חבור 3 במובן מסוים. מצוות חלה שונה, היא כנגד הבריאה המורכבת, שהכל מתחבר לדבר אחד. אין ספק שהבריאה של היסודות הפשוטים היא ראשונה, אחר כך הבריאה שיש בה הרכבה מסוימת, ואחר כך הבריאה של ההרכבה הגמורה. לכן תחילה מצוות ביכורים, אחר כך המעשר ולבסוף החלה, שהיא ההרכבה האחרונה.


ביאורים
לאחר שהבחין המהר"ל בין מצוות ביכורים, מעשרות וחלה מצד השלב המחייב בהפרשתם שמייצג את חלקי העולם – הפשוטים המורכבים במקצת והמורכבים לגמרי, מבחין המהר"ל בין שלש מצוות אלה מצד הכמות הנדרשת להפרשה בכל מצווה מהן.
בביכורים צריך להפריש דווקא את הפרי הראשון שיצא מאותו סוג פרי. אין צורך בכמות מינימאלית של פירות אלא הפרי הראשון מחויב בהבאת ביכורים, גם אם לא יצמחו פירות נוספים חוץ ממנו, וכל השאר פטורים. זוהי המצווה שכנגד יסודות הבריאה שעומדים בפני עצמם.
במצוות המעשר אנו מחויבים להפריש דווקא עשירית. לשם כך אנו זקוקים לעשרה חלקים כדי שמהם נוכל להפריש עשירית. כל חלק של מעשר שמופרש מקבל את ערכו רק מכוח תשעת החלקים הנוספים. למשל, מפרי אחד יפרישו עשירית מהפרי, מעשרה פירות יפרישו פרי אחד. החיבור בין החלקים אינו צריך להיות מוחלט אלא די שיקראו קבוצה אחת. מצווה זו היא כנגד הנבראים שמורכבים מכמה חלקים ששומרים על זהותם.
במצוות חלה אנו מחויבים להפריש דווקא החל מכמות של עשירית האיפה. יש שיעור מוגדר ממנו צריך להפריש. שיעור שחלקיו דבוקים ומחוברים זה לזה. מצווה זו היא כנגד הנבראים המורכבים מכמה חלקים הנהפכים לאחד.
דבריו אלו של המהר"ל מבארים מדוע מצוות התרומה אינה נכללת באלו המצוות למרות שגם היא נקראת 'ראשית'. הסיבה לכך היא שאין שיעור מוגדר להפרשת תרומה. אמנם חכמים חילקו שיש התורם בעין יפה, יש בעין בינונית ויש בעין רעה, אך מדאורייתא מספיק להפריש בכלשהו על מנת שנצא ידי חובת מצוות התרומה. לכן היא איננה נכנסת ל'מועדון' המצוות שבשבילם נברא העולם. את משמעות הדברים המהר"ל יברר בהמשך דבריו.

הרחבות
* אחריות על אחדות ישראל
מִצְוַת חַלָּה אֵינוֹ כָּךְ, מִפְּנֵי כִּי מִצְוָה זֹאת הִיא נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַכֹּל יַחַד. המהר"ל כותב שמצוות חלה מורה על אחדות הבריאה. נתבונן מעט בפסוקי התורה המתייחסים למצוות החלה: "בְּבֹאֲכֶם אל הארץ... ראשית עֲרִסֹתֵכֶם חלה תרימו תרומה כתרומת גֹּרן כן תרימו אֹתָהּ... מראשית עֲרִסֹתֵיכֶם תתנו לה'" [במדבר טו, יח-כא].
רבי קלונימוס קלמן הלוי דרש את הפסוקים: ' בבואכם אל הארץ ' מסמל את תחילת צעידתו של האדם בעולם בו הוא מתחיל לקבל עליו עול מלכות שמים. ' חלה ' היא לשון 'תפילה', בדומה ל'וַיְחַל מֹשֶׁה' [שמות לב, יא]. המילה ' גורן ' דומה למילה 'גרון', ורומזת לתפילה שהיא בגרון. ' מראשית עריסותיכם ' מיד כשקם ממיטתו בבוקר.
ומפרש המאור ושמש: "שתיכף מראשית שתקומו מהמטה בבוקר בבוקר – תיכף תתפללו בעד כל ישראל שיהיו בריאים ויהיו להם כל טוב, כמו שהיה נוהג הרב הקדוש איש אלהים המנוח מו"ה משולם זושה זצוק"ל שהיה אומר בבוקר בבוקר תיכף בקומו ממטתו 'צפרא טבא על כל ישראל' (בוקר טוב לכל ישראל), וברכות ותפילות בעדם. וזהו תתנו לה' תרומה לדורותיכם, דהיינו בעד כל הדורות ישראל שירומו וינשאו עד למעלה למעלה" [מאור ושמש, שלח, בשם רבי מנחם מנדל מרימינוב].

לעילוי נשמת אברהם בן ג'ני ז"ל



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il