ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה מֵאֵלּוּ ג' מִצְווֹת יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר הָרָאוּי לְכָל אֶחָד. שֶׁהֲרֵי מִצְוַת בִּכּוּרִים כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה תְּאֵנָה אַחַת, עוֹשֶׂה סִימָן שֶׁהוּא לְבִכּוּרִים (ביכורים ג, א), וַאֲפִלּוּ אֵין כָּאן כְּלָל יוֹתֵר מִן אוֹתוֹ פְּרִי, הוּא נַעֲשֶׂה בִּכּוּרִים, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִבּוּר עִם שְׁאָר פֵּרוֹת, 1 רַק אִם יֵשׁ שְׁאָר פֵּרוֹת הֵם פְּטוּרִים מִן הַבִּכּוּרִים, שֶׁאֵינָם רֵאשִׁית. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ כָּאן קִבּוּץ פֵּרוֹת כְּלָל, כִּי הַבִּכּוּרִים 2 נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁהֵם הַפְּשׁוּטִים, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חִבּוּר בְּיַחַד. אֲבָל הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהִנֵּה צָרִיךְ חִבּוּר עֲשָׂרָה לְמַעֲשֵׂר, וְאָז חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁיֵּשׁ לִמְצִיאוּתָן הַחִבּוּר בְּיַחַד, אַף עַל גַּב שֶׁאֵין כָּאן עֵרוּב גָּמוּר, מִכָּל מָקוֹם הוּא חִבּוּר 3 בְּמָה, וְאֵינוֹ הַרְכָּבָה גְּמוּרָה. אָמְנָם מִצְוַת חַלָּה אֵינוֹ כָּךְ, מִפְּנֵי כִּי מִצְוָה זֹאת הִיא נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַכֹּל יַחַד. וּבְוַדַּאי אֵין סָפֵק כִּי הַבְּרִיאָה הַפְּשׁוּטָה וְאֵין בָּהּ הַרְכָּבָה הִיא קֹדֶם, וְאַחַר כָּךְ הַבְּרִיאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְצָת הַרְכָּבָה, וְאַחַר כָּךְ הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא הַרְכָּבָה גְּמוּרָה. וּלְכָךְ מִצְוַת בִּכּוּרִים תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִצְוַת הַמַּעֲשֵׂר, וְאַחַר כָּךְ מִצְוַת הַחַלָּה, שֶׁכָּל הַרְכָּבָה הִיא בָּאַחֲרוֹנָה.
________________________________
לכל אחת משלושת המצוות יש שיעור אחר בחיוב המצווה. ביכורים, כאשר רואה תאנה אחת, עושה בה סימן שהיא לביכורים. גם אם אין עוד תאנים בעץ, אותה תאנה היא בכורים, ואין צורך בחיבור בין תאנת הביכורים לתאנים נוספות, 1 אלא שאם יש תאנים נוספות אינן ביכורים, מפני שאין הן ראשית. בכל אופן אין צורך במצווה זו לכמה פירות, כי מצוות הביכורים היא 2 כנגד בריאת היסודות הפשוטים שאין להם חיבור האחד אל השני. מצוות המעשר היא כאשר יש כאן עשרה, וצריך חיבור של עשרת הפרטים יחד כדי להתחייב במעשר. מצווה זו כנגד הבריאה השניה של ההרכבה השכנית, מצד אחד אין כאן הרכבה מוחלטת, אבל יש כאן חבור 3 במובן מסוים. מצוות חלה שונה, היא כנגד הבריאה המורכבת, שהכל מתחבר לדבר אחד. אין ספק שהבריאה של היסודות הפשוטים היא ראשונה, אחר כך הבריאה שיש בה הרכבה מסוימת, ואחר כך הבריאה של ההרכבה הגמורה. לכן תחילה מצוות ביכורים, אחר כך המעשר ולבסוף החלה, שהיא ההרכבה האחרונה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
26 - פרק ג' חלק ו'
27 - פרק ג' חלק ז'
28 - לימוד שבועי באמונה כג ניסן - כט ניסן תשע"ה
טען עוד
לאחר שהבחין המהר"ל בין מצוות ביכורים, מעשרות וחלה מצד השלב המחייב בהפרשתם שמייצג את חלקי העולם – הפשוטים המורכבים במקצת והמורכבים לגמרי, מבחין המהר"ל בין שלש מצוות אלה מצד הכמות הנדרשת להפרשה בכל מצווה מהן.
בביכורים צריך להפריש דווקא את הפרי הראשון שיצא מאותו סוג פרי. אין צורך בכמות מינימאלית של פירות אלא הפרי הראשון מחויב בהבאת ביכורים, גם אם לא יצמחו פירות נוספים חוץ ממנו, וכל השאר פטורים. זוהי המצווה שכנגד יסודות הבריאה שעומדים בפני עצמם.
במצוות המעשר אנו מחויבים להפריש דווקא עשירית. לשם כך אנו זקוקים לעשרה חלקים כדי שמהם נוכל להפריש עשירית. כל חלק של מעשר שמופרש מקבל את ערכו רק מכוח תשעת החלקים הנוספים. למשל, מפרי אחד יפרישו עשירית מהפרי, מעשרה פירות יפרישו פרי אחד. החיבור בין החלקים אינו צריך להיות מוחלט אלא די שיקראו קבוצה אחת. מצווה זו היא כנגד הנבראים שמורכבים מכמה חלקים ששומרים על זהותם.
במצוות חלה אנו מחויבים להפריש דווקא החל מכמות של עשירית האיפה. יש שיעור מוגדר ממנו צריך להפריש. שיעור שחלקיו דבוקים ומחוברים זה לזה. מצווה זו היא כנגד הנבראים המורכבים מכמה חלקים הנהפכים לאחד.
דבריו אלו של המהר"ל מבארים מדוע מצוות התרומה אינה נכללת באלו המצוות למרות שגם היא נקראת 'ראשית'. הסיבה לכך היא שאין שיעור מוגדר להפרשת תרומה. אמנם חכמים חילקו שיש התורם בעין יפה, יש בעין בינונית ויש בעין רעה, אך מדאורייתא מספיק להפריש בכלשהו על מנת שנצא ידי חובת מצוות התרומה. לכן היא איננה נכנסת ל'מועדון' המצוות שבשבילם נברא העולם. את משמעות הדברים המהר"ל יברר בהמשך דבריו.
הרחבות
* אחריות על אחדות ישראל
מִצְוַת חַלָּה אֵינוֹ כָּךְ, מִפְּנֵי כִּי מִצְוָה זֹאת הִיא נֶגֶד הַבְּרִיאָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַכֹּל יַחַד. המהר"ל כותב שמצוות חלה מורה על אחדות הבריאה. נתבונן מעט בפסוקי התורה המתייחסים למצוות החלה: "בְּבֹאֲכֶם אל הארץ... ראשית עֲרִסֹתֵכֶם חלה תרימו תרומה כתרומת גֹּרן כן תרימו אֹתָהּ... מראשית עֲרִסֹתֵיכֶם תתנו לה'" [במדבר טו, יח-כא].
רבי קלונימוס קלמן הלוי דרש את הפסוקים: ' בבואכם אל הארץ ' מסמל את תחילת צעידתו של האדם בעולם בו הוא מתחיל לקבל עליו עול מלכות שמים. ' חלה ' היא לשון 'תפילה', בדומה ל'וַיְחַל מֹשֶׁה' [שמות לב, יא]. המילה ' גורן ' דומה למילה 'גרון', ורומזת לתפילה שהיא בגרון. ' מראשית עריסותיכם ' מיד כשקם ממיטתו בבוקר.
ומפרש המאור ושמש: "שתיכף מראשית שתקומו מהמטה בבוקר בבוקר – תיכף תתפללו בעד כל ישראל שיהיו בריאים ויהיו להם כל טוב, כמו שהיה נוהג הרב הקדוש איש אלהים המנוח מו"ה משולם זושה זצוק"ל שהיה אומר בבוקר בבוקר תיכף בקומו ממטתו 'צפרא טבא על כל ישראל' (בוקר טוב לכל ישראל), וברכות ותפילות בעדם. וזהו תתנו לה' תרומה לדורותיכם, דהיינו בעד כל הדורות ישראל שירומו וינשאו עד למעלה למעלה" [מאור ושמש, שלח, בשם רבי מנחם מנדל מרימינוב].
לעילוי נשמת אברהם בן ג'ני ז"ל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
