- שבת ומועדים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מבט על יום ירושלים
יום ירושלים הפך להיות יום שמחתו של הציבור הציוני הדתי. בשיחרור ירושלים הוקמה הקומה השנייה של הציונות. הקומה הראשונה היא ציון, והקומה השנייה ירושלים. הר-הבית, הכותל, העיר-העתיקה, הם הקומה הרוחנית שעל-גבי הקומה הגשמית. "ואולך אתכם קוממיות" - שתי קומות (בבא-בתרא עה, ב). מלחמת ששת-הימים, מלחמת שיחרור ירושלים, פגישת העם עם מקום המקדש, הביאה להתעוררות רוחנית. התעוררות זו הראתה שהמגמה הציונית לא מסתיימת בפתרון הגשמי של הקיום היהודי; מגמתה אינה רק להשיב את העם לארצו ולמולדתו, אלא גם להשיב את העם לאלקיו, אל דרכו הרוחנית, אל תורתו, אל קודשיו.
הציבור הדתי הלאומי קיבל במלחמת ששת-הימים תנופה גדולה וחדשה, והוא נעשה הכח המוביל של ההתיישבות במרחבי הארץ ששוחררו, התיישבות בעלת משמעות דתית. לעומת זאת, בצד השני של קשת הדעות בישראל, בחלק החילוני השמאלני, אלו שראו בציונות תנועה חילונית, שמגמתה היחידה היא לפתור את בעיית הקיום היהודי, בעיית הקיום הפיזי של עם מפוזר ומפורד, נרדף ומבוזה, אצלם מלחמת ששת-הימים היתה נקודת משבר בשאיפה הציונית, והמשבר החריף ביותר - במלחמת יום-הכיפורים ובעקבותיה. אז התברר להם, שהרעיון הציוני החילוני לא השיג את מטרתו. החלום של מדינה יהודית בארץ-ישראל שתפתור את הבעיה היהודית, ובכך עם ישראל יגיע אל המנוחה ואל הנחלה, החלום הזה התבדה: הנה הוקמה מדינת-ישראל והבעיה לא נפתרה! אדרבא, היא הוחרפה, מצב היהודים במדינת-ישראל קשה יותר מאשר בארצות הגולה. כאן העם היהודי נתון במלחמות ובטרור ובבדידות. התקוות להיות עם חופשי בארצנו התבדו.
התחושה האיומה של הסכנה שהיתה בערב מלחמת ששת-הימים, הפחד מפני מלחמה נוראה עם רבבות קורבנות, העיבה על הניצחון במלחמה. התברר, שגם כאן, בארץ-ישראל, לא מובטח קיומנו, אף-על-פי שהפעם ניצחנו. התחושה הקשה התעמקה אחר-כך במלחמת ההתשה והגיעה לשיאה במלחמת יום-הכיפורים. אז המשבר של הרעיון הציוני השמאלי נעשה טוטאלי. מאז מחפש השמאל איך לצאת מהסיפור הזה, מהרעיון הציוני, איך לבטל את המשמעות של מדינת-ישראל כמדינת העם היהודי, משמעות שיוצרת חיץ בין המדינה למדינות העולם, משמעות שהיא מקור לשנאה ואיבה תהומית. הדרך לכך היא על-ידי טשטוש הזהות הלאומית היהודית של המדינה, טשטוש הגבולות בין ישראל לעמים.
יום ירושלים, שכולו ספוג בזהות יהודית עמוקה, אינו חג של השמאל החילוני, השמאל אינו רוצה עוד במדינה יהודית, כי הזהות המיוחדת הזאת היא אֵם כל הצרות של המדינה. אך הנסיונות של היהודים לברוח מעצמם לא התחילו היום, והם אף פעם לא הצליחו. פעם נוספת נצטרך לעבור את הבירור הזה, שיוכיח שוב, שאי-אפשר להחביא את הזהות שלנו, וכאשר מנסים להסתיר אותה היא פורצת ביתר שאת. אנו יודעים שכל הקשיים שלנו הם חלק מהתהליך של גאולת ישראל. אנחנו מקבלים את הצרות באהבה ושמחים על הישועות הבאות מהן, ומודים לקב"ה על הישועות. על-כן יום ירושלים הוא לנו יום של הודאה והלל לקב"ה, שהחזירנו לירושלים ולמרחבי ארץ-ישראל, יום של תפילה על הגאולה השלמה שתהיה במהרה בימינו אמן.
הציבור הדתי הלאומי קיבל במלחמת ששת-הימים תנופה גדולה וחדשה, והוא נעשה הכח המוביל של ההתיישבות במרחבי הארץ ששוחררו, התיישבות בעלת משמעות דתית. לעומת זאת, בצד השני של קשת הדעות בישראל, בחלק החילוני השמאלני, אלו שראו בציונות תנועה חילונית, שמגמתה היחידה היא לפתור את בעיית הקיום היהודי, בעיית הקיום הפיזי של עם מפוזר ומפורד, נרדף ומבוזה, אצלם מלחמת ששת-הימים היתה נקודת משבר בשאיפה הציונית, והמשבר החריף ביותר - במלחמת יום-הכיפורים ובעקבותיה. אז התברר להם, שהרעיון הציוני החילוני לא השיג את מטרתו. החלום של מדינה יהודית בארץ-ישראל שתפתור את הבעיה היהודית, ובכך עם ישראל יגיע אל המנוחה ואל הנחלה, החלום הזה התבדה: הנה הוקמה מדינת-ישראל והבעיה לא נפתרה! אדרבא, היא הוחרפה, מצב היהודים במדינת-ישראל קשה יותר מאשר בארצות הגולה. כאן העם היהודי נתון במלחמות ובטרור ובבדידות. התקוות להיות עם חופשי בארצנו התבדו.
התחושה האיומה של הסכנה שהיתה בערב מלחמת ששת-הימים, הפחד מפני מלחמה נוראה עם רבבות קורבנות, העיבה על הניצחון במלחמה. התברר, שגם כאן, בארץ-ישראל, לא מובטח קיומנו, אף-על-פי שהפעם ניצחנו. התחושה הקשה התעמקה אחר-כך במלחמת ההתשה והגיעה לשיאה במלחמת יום-הכיפורים. אז המשבר של הרעיון הציוני השמאלי נעשה טוטאלי. מאז מחפש השמאל איך לצאת מהסיפור הזה, מהרעיון הציוני, איך לבטל את המשמעות של מדינת-ישראל כמדינת העם היהודי, משמעות שיוצרת חיץ בין המדינה למדינות העולם, משמעות שהיא מקור לשנאה ואיבה תהומית. הדרך לכך היא על-ידי טשטוש הזהות הלאומית היהודית של המדינה, טשטוש הגבולות בין ישראל לעמים.
יום ירושלים, שכולו ספוג בזהות יהודית עמוקה, אינו חג של השמאל החילוני, השמאל אינו רוצה עוד במדינה יהודית, כי הזהות המיוחדת הזאת היא אֵם כל הצרות של המדינה. אך הנסיונות של היהודים לברוח מעצמם לא התחילו היום, והם אף פעם לא הצליחו. פעם נוספת נצטרך לעבור את הבירור הזה, שיוכיח שוב, שאי-אפשר להחביא את הזהות שלנו, וכאשר מנסים להסתיר אותה היא פורצת ביתר שאת. אנו יודעים שכל הקשיים שלנו הם חלק מהתהליך של גאולת ישראל. אנחנו מקבלים את הצרות באהבה ושמחים על הישועות הבאות מהן, ומודים לקב"ה על הישועות. על-כן יום ירושלים הוא לנו יום של הודאה והלל לקב"ה, שהחזירנו לירושלים ולמרחבי ארץ-ישראל, יום של תפילה על הגאולה השלמה שתהיה במהרה בימינו אמן.
ציון וירושלים
הרב נתנאל איל | כ"ז אייר תשפ"ג
שידור חוזר מערב יום ירושלים תשע"ט בישיבת בית אל
רבנים שונים | כ"ח אייר תשע"ט
ציון וירושלים - הכמיהה והלב
הרב יצחק בן יוסף | כ"ג אייר תשפ"ב

זה היום עשה ה'
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל | תשנ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק י' - י"א (1)
שיעור מס' 99
כ"ו סיון תשפ"ג
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
איך לא להישאר בין המצרים?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך לקשור את הסכך?
עבודת ה' ליום העצמאות
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים

הבדלה במוצאי שבת , מוצאי יום טוב ומוצאי יום הכיפורים
הרב מיכאל יומטוביאן | תשרי תשע"ח

הבדלה במוצאי שבת , מוצאי יום טוב ומוצאי יום הכיפורים
הרב מיכאל יומטוביאן | תשרי תשע"ח

הבדלה במוצאי שבת
נוסחים שונים
הסידור המהיר | איר תשע"א

ארבעת המינים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
מהות התשובה
הרב אליעזר בן פורת | ו' תשרי תשפ"ג
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד

השיבה לתשוקה
הרב טל חיימוביץ | תשרי תשפ"ד
