ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת בא אדם אחד לרבי שמחה בונים מפשיסחה ושאל: "ישבתי בתענית ימים רבים מאוד, ועדיין לא זכיתי לגילוי אליהו". בתשובה על כך סיפר הצדיק: מעשה בהבעל שם טוב הקדוש שיצא לדרך רחוקה. שכר לו עגלה רתומה לצמד סוסים, ישב בעגלה ואמר שם קדוש. מיד קפצה הדרך לקראת הסוסים. אך התחילו הסוסים במרוצתם, וכבר היו באכסניה הראשונה, ולא ידעו איך נתרחש הדבר. כאן רגיל היה בעל העגלה להאכילם, אבל עוד לא נתיישבה דעתם כראוי וכבר עברה לפניהם בסערה האכסניה השנייה. לבסוף נסתבר להם לסוסים כי נעשו בני אדם, ועל כן לא יעמדו אלא בערב במקום ששם ילינו ויקבלו מזון. אבל כשהעגלה לא עמדה גם בערב, אלא טסה הלאה מעיר לעיר, הסכימו הסוסים לדעה אחת זו, שנהפכו מן הסתם למלאכים ושוב אינם צריכים לא לאכול ולא לשתות. כאן הגיעה העגלה למטרתה ועמדה, והם הובאו אל האורווה וניתנה לפניהם מידה של שיבולת שועל. מיד שיקעו בתוכה את פיותיהם כדרך סוסים רעבים. כל זמן שיארע גם לך כך, אמר רבי בונם, טוב תעשה אם תסתפק במדרגתך ולא תחפש אחר מדרגות נעלות.
הסיפור שלנו הוא סיפור של קפיצת הדרך. אבל במקום שהסיפור יעסוק בבעש"ט היושב במרכבה, מספר הסיפור את סיפורם של הסוסים. ובכן זהו סיפור של קפיצת הדרך של סוסים. המשמעות הפשוטה של המושג קפיצת הדרך הוא מעבר מרחק גדול מאד בזמן קצר מאד. אם נשליך את המושג הזה לעולם הרוחני, הרי שמי שמנסה לקפוץ ולהגיע למדרגות שאינן מתאימות לו, מנסה לעשות קפיצת הדרך. מסתבר מתוך הסיפור כי קפיצת הדרך ראויה לבעש"ט אבל לא לסוסים. כל דבר שנקנה בקפיצה כלומר בקניין שאיננו מודרג ומסודר, סופו שילך לאיבוד והסוסים יישארו סוסים. זוהי מן הסתם עיקר תשובתו של ר' שמחה בונים לאותו חסיד שהתענה רבות ולא זכה לגילוי אליהו. אותו חסיד מנסה להגיע למדרגה שאיננה מתאימה לו. מנסה הוא לקפוץ מדרגות, רוצה הוא בקפיצת הדרך. ר' שמחה בונים מסביר לו כי לא יעזור לו אם יקפוץ את הדרך, הסוס שבו, אותו יסוד גשמי שמפריע לו מלזכות לגילוי אליהו, ימשיך להפריע לו גם להבא. הסוס יישאר סוס גם אם תקפוץ לו הדרך.
מעניינת היא הדרך בה מגיעים הסוסים למסקנה כי נתעלו ונהיו למלאכים. הם מסיקים זאת מתוך העובדה שאין הם נעצרים במקומות המיועדים לאכילה לשתייה ולמנוחה. משמעות הדברים היא שהצורך באכילה ושתייה לא עזב אותם. ההתנזרות מאכילה ושתייה אינה תוצאה של מדרגה מסוימת שהגיעו אליה אלא תוצאה של קפיצת הדרך שהם חלק ממנה. רוצים הם עדיין לאכול ולשתות ולכן הם נזכרים באכילה ובשתייה בכל עת שהם עוברים מעל אכסניה המזכירה להם את צרכיהם התאוותניים. מסתבר שזו הייתה גם מידתו של אותו חסיד שישב אמנם בתעניות אבל מעייניו היו נתונים לאכילה ולשתייה. כל דבר מאכל שהיה פוגש בדרכו במהלך היום היה מזכיר לו את הרעב ואת הצורך הבסיסי שלו לאכול ולשתות. פרישות שכזו איננה מוגדרת פרישות. הפרישות צריכה לבוא מבפנים, האדם צריך להיות בדרגה גבוהה כל כך עד שהוא איננו מתאווה יותר לאוכל, אבל אם כל תחנה במהלך מסעו מזכירה לו את האוכל, משמע שהוא נשאר אותו סוס שהיה אלא שהוא סוס שאיננו אוכל בשל כורח הסיגופים שגזר על עצמו. לא כל סוס שאינו נעצר בתחנה הקבועה לו, הופך להיות מלאך...
המבחן לדרגתו של האדם הוא היחס שלו אל האוכל בסוף הצום. אם הוא מתנפל על האוכל כסוס רעב, משמע שעבודת הסיגוף וההתקדשות לא פעלו עליו. הוא נשאר אדם רגיל שאל אכל יום שלם. אם גם אחרי הצומות שהיו אמורים להגביר את תחושת הרעב עדיין לא יחוש בצורך של אכילה ושאר צרכי העולם, או אז חזקה עליו כי יצא מחזקת סוס ואולי אף נתעלה לדרגת מלאך.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
25 - בשדות הציד הרוחניים
26 - מפי הסוס
27 - לא להירדם בשמירה
טען עוד
העמדת הסיפור בהקשר עם הרצון של החסיד להגיע לגילוי אליהו, מעניינת ביותר. אותם סיגופים שאותו אדם גוזר על עצמו היו גם מנת חלקו של אליהו ההולך ארבעים יום בכוח האכילה ההיא עד שהוא מגיע אל הר האלוקים בחורב. אליהו הוא משאת נפשם של כל המתנזרים מהבלי העולם הזה ושואפים להגיע לדרגת מלאכים. דרכו של אליהו בקפיצת הדרך, תמיד יופיע בסופה ובסערה. וגם הסוסים הרתומים למרכבתו הם סוסי אש הרתומים לרכב אש. אליהו מסמל באישיותו את ההתעלות האמיתית והנכונה שאדם צריך להגיע אליה. מי שאיננו מסוגל לדרגה זו, יהיו סיגופיו סתם צומות, וסוסיו יהיו סתם סוסים החושבים את עצמם למלאכים למרות שאינם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
עבודת ה' לחופש
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
