^ 1.במדבר רבה יט, א.
^ 2.במדבר כ, יב.
^ 3.תענית ט ע"א.
^ 4.במדבר כא, א.
^ 5.רש"י במדבר כא, א.
^ 6.במדבר רבה יט, כ.
^ 7.במדבר כא, ו.
^ 8.במדבר כא, ד-ה.
^ 9.ראה ירושלמי תענית פ"ד, ה"ז.
^ 10.רש"י במדבר כא, ד.
^ 11. דברים י, ו.
^ 12.חזקוני במדבר כא, ד.
^ 13. רבי יעקב בן הרא"ש (בעל הטורים) (קולוניא שבגרמניה-טולידו שבספרד), הכ"ט-הק"ג - תלמידו המובהק של אביו רבי אשר, גדול רבני גרמניה, ושל אחיו הגדול רבי יחיאל. בשנת הס"ג הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לספרד, שם השתקע בברצלונה ואחר כך בטולידו. היה צנוע ועניו, וכנראה מעולם לא שימש ברבנות. רוב ימיו היה עני ובעל ייסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מתשובות אביו הרא"ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא "קיצור פסקי הרא"ש" (מודפס בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא"ש). אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר ה"טור" - חיבור המחולק לארבעה חלקים המהווים ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ה"טור" מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים: החלק הראשון, חלק "אורח חיים", כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני המועדים; החלק השני, חלק "יורה דעה", כולל את דיני איסור והיתר במאכל, בריבית, בדיני נידה וטבילה ועוד; החלק השלישי, חלק "אבן העזר", עוסק בהלכות אישות; והחלק הרביעי, חלק "חושן משפט", עוסק במשפטים ודיני ממונות. בולטים בין מקורותיו הרמב"ם, בעלי התוספות ואביו הרא"ש. חלק "יורה דעה" מבוסס בעיקר על ספר "תורת הבית" של הרשב"א, וחלק "חושן משפט" מבוסס בעיקר על "ספר התרומות" לרבי שמואל הסרדי, תלמיד הרמב"ן. בחיבור זה משולבת עמקותם וחריפותם של בעלי התוספות עם הסדר וההיגיון השיטתי הרווח אצל חכמי ספרד. חיבורו ההלכתי של "בעל הטורים" נעשה לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. מלבד חיבורו ההלכתי חיבר פירוש על התורה. חיבור זה מתחלק לשני חלקים: גימטריות והסברים דרשניים קצרים על פי הערות המסורה, ופירוש רחב יותר.
^ 14.ראה מבוא ל"פירוש בעל הטורים על התורה" עם הערותיו של רבי יעקב קופל רייניץ עמ' 9, פלדהיים תשנ"ו.
^ 15.בעל הטורים במדבר כא, ד.
^ 16. רבי חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א) (ירושלים-ליוורנו, איטליה), התפ"ז-התקס"ו - מגדולי הפוסקים, רב ומקובל. למד בישיבתו של רבי חיים בן עטר והיה תלמידם של חכמי ירושלים, בהם הדיין רבי יונה נבון והמקובל רבי דוד חזן. מצעירותו ניחן ביכולת דרשנית, בכישרון כתיבה ובנמרצות רבה. בגיל שבע עשרה החל בכתיבת ספרו הראשון. בזכות אישיותו המיוחדת התמנה על ידי קהילת חברון כשליח (שד"ר) לקהילות היהודים בערי מערב אירופה כדי לאסוף תרומות עבור יהודי חברון. לצד אישיותו המיוחדת, היה חיד"א בעל הופעה חיצונית מרשימה, ומבין כל השליחים, בני דורו, שיצאו מארץ ישראל לתפוצות, היה החיד"א השליח המפורסם ביותר, שהגדיל והאדיר את שמה של ארץ ישראל ונלחם מלחמת כבודה. כתב עשרות ספרים במגוון תחומים: תלמוד, הלכה, פרשנות - ובכלל זה פרשנות מקרא, קבלה, עיונים בתפילה, ביבליוגרפיה ותיעוד של כתבי יד ועוד.
^ 17.פני דוד לפרשת חוקת אות י.
^ 18. רבי אברהם אזולאי (פאס שבמרוקו-חברון), הש"ל-הת"ד - רב ומקובל, סבו של מרן החיד"א. בעקבות צרות רבות שנגרמו ליהודי פאס מהגוים, גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האנייה, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה על נס הצלתו, החליט לצייר את חתימת ידו בצורת אנייה. בשנת הש"ס הגיע לעיר חברון, אותה עזב בשנת השע"ט עקב מגפת דבר שהתחוללה בה, ועבר לירושלים. בירושלים נדר נדר שאם יזכה לחזור לחברון, יפרסם את חידושי התורה שכתב במשך השנים. משהתפשטה המגפה לירושלים עבר לעיר עזה, שם הוציא לאור את ספריו "חסד לאברהם" ו"בעלי ברית אברהם". בהקדמת הספר "אוצרות חיים" מסופר שרבי אברהם אזולאי ורבי יעקב צמח נסעו לסוריה לקברו של רבי חיים ויטאל, והעתירו שם בתפילה ובקשה וייחד ייחודים שיורשה להם לחפור בקברו ולהוציא משם את כתביו הגנוזים. אחד מן הכתבים שהוציאו מקברו, הוא הספר "אוצרות חיים", המשמש בסיס ראשוני לספר "עץ חיים". למד תורה מפי רבי חיים ויטאל, תלמיד האר"י, ובצוותא עם בנו רבי שמואל ויטאל, ועם זאת הושפע רבות מקבלת הרמ"ק השונה מקבלת האר"י. בספריו מוזכרות מעלותיה הרוחניות של הישיבה בארץ ישראל, ובפרט בעיר חברון. מחבר הספרים: "אהבה בתענוגים" - פירוש למשנה, "בעלי ברית אברם" - פירוש לתנ"ך, הגהות על הלבוש, "זהרי חמה" - ביאור על הזוהר, "חסד לאברהם", "כנף רננים" ו"מעשה חושב" - על כוונות האר"י, "קריית ארבע" (ג חלקים), "אור הלבנה" - הגהות על הזוהר, "אור החמה" - פירוש על ספר הזוהר.
^ 19.במדבר כא, ה.
^ 20.הבאר שהסתלקה חזרה בזכות משה ואהרן, כפי שראינו בתחילת השיחה.
^ 21.במדבר כא, ה.
^ 22.זכריה יא, ח.
^ 23.במדבר כא, ה.
^ 24.במדבר כא, ח.
^ 25.ראש השנה פ"ג, מ"ח.
^ 26.ראה ספר העקרים מאמר ד י, ט; ספר החינוך מצוה שעח; הכתב והקבלה בראשית כז, ד.
^ 27. רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) (צפת-דמשק), הש"ג-הש"ף - גדול תלמידי האר"י הקדוש. את תורת הנגלה למד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, ומאוחר יותר החל ללמוד תורת הנסתר בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). עלייתו של האר"י הקדוש ממצרים היתה נקודת מפנה משמעותית עבור רבי חיים. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרמ"ק, ומשנפטר הרמ"ק נתמנה האר"י לממשיך דרכו. עיקר תורתו של האר"י נמסרה לנו על ידי רבי חיים ויטאל. בשנת השנ"ה ירד לדמשק בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. בין ספריו החשובים מתורתו של רבו: "עץ חיים", "עץ הדעת", "שערי קדושה" ו"לב דוד".
^ 28.עץ הדעת טוב לפרשת חוקת ד"ה וישמע הכנעני.
^ 29.זוהר ח"ב דף מה ע"ב.
^ 30.במדבר כא, א.
^ 31.קידושין עב ע"ב.
^ 32.רבנו בחיי במדבר כא, ה.
^ 33.תהלים קמה, טז.
^ 34.תהלים קכג, ב.
^ 35.אבות פ"ב, מ"ט.
^ 36.שבת קמז ע"ב.
^ 37.שמות יב, ב.
^ 38.קהלת רבה ז, ב.
^ 39.בראשית ג, יד.
^ 40.בראשית ג, יט.