ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
חז"ל לימדונו שפרה אדומה חוק היא, כפי שרש"י מביא כבר בתחילת הפרשה: "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה חוקה. גזירה היא מלפניי ואין לך רשות להרהר אחריה".
לאמור, המסקנה מהעובדה שמצוות פרה אדומה היא חוקה, היא שאין לעסוק בטעמה. על אף קביעה זו, רבים ניסו להבינה ולתת לה פשר. בדברינו לא תהיה מטרתנו להיות שותפים לניסיונות אלה. אולם היבט אחד במסר של הפרה האדומה נרצה להבין: היחס בינה לבין המוות.
המוות מזוהה אצלנו עם הטומאה. המת הוא אבי הטומאה, השרץ והנבלה המתים מטמאים. אפילו טומאת הנידה מופיעה במקום שבו הוחמצה ההזדמנות ליצירת חיים. אולם מה המסר של טומאה זו בשבילנו, החיים? מה מלמדת אותנו טומאת המוות? ואולי נוסיף: מה אנו מרגישים כלפי המוות?
הרש"ר הירש מתייחס לפסוק אחד בפרשה ולשני קשיים לשוניים בו: "כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ה' טימא ונכרתה הנפש ההִוא מישראל". מדוע, שואל הרב הירש בפירושו, מתארת התורה שהנטמא נוגע "בנפש האדם"? צריך היה להיות נוגע "בנפש אדם", לא במת מסוים או מיודע שיש להקדים לו ה"א הידיעה?! ועוד, הוא מוסיף, למה "אשר ימות"? הלא מדובר באדם שכבר מת, לא באדם שעתיד למות.
וזוהי תשובתו: "נפש אדם" היא נפשו של אדם יחיד. כנגד זה "נפש האדם" היא נשמת האדם בדרך כלל (באופן כללי), היא נפשו של האדם באשר הוא אדם. "האדם אשר ימות" איננו אדם שמת אלא האדם שסופו למות, האדם באשר הוא בן תמותה. ולפי זה, "נפש האדם אשר ימות" היא נפש האדם שסופו למות, שהמוות שולט בו.
האדם העומד אל מול גופתו של מת בודד נטמא. הטומאה זאת היא תחושת החידלון, הסופיות. תחושה שגורמת לאיבוד החיות שבו, איבוד חדוות החיים ואהבתם. מה משמעות יש להם לחיים אם הם ארעיים, ובשלב מסוים הולך האדם לבית עולמו?! האדם עלול להרגיש כי מה יתרון לו לכל עמלו שהוא עמל תחת השמש?
זו תחושתו של מי שעומד אל מול "נפש האדם אשר ימות".
לנצח את תחושת החידלון
תפקידה של הפרה האדומה הוא לסמל את העובדה שאנחנו יכולים לטהר את טומאת המוות. שניתן גם ניתן להתגבר עליו.
כך גם הסביר הרב הירש את הקשר שבין פרשת פרה אדומה לפרשת מיתת מרים המתוארת מיד לאחריה: "והנה אמרו חכמים: 'למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת' (מועד קטן כח ע"א); ולמדנו מכאן גם אמת גדולה זו: כדרך שמצות פרה אדומה מורה שהאדם הוא בן אל-מוות ובעל חירות מוסרית, כן מיתת הצדיקים מורה על שני אלה. אכן רק עיוור לא יראה שגופת הצדיק היא רק לבושו של אדם שנסתלק לעולמו - והשליך מעליו את אדרתו".
כולנו יודעים שמיתת הצדיק לא סיימה את השפעתו בעולם. אברהם אבינו, משה רבנו, הלל ושמאי, אביי ורבא, הרמב"ם ורש"י לא סיימו את השפעתם עם מיתתם. הם חיים וקיימים.
לא מכבר חשבתי לעצמי כמה פעמים בכל יום מזכירים יהודים בכל רחבי העולם את שמו של רש"י. אין לי ספק שהוא מוזכר למעלה ממיליון פעם בכל יום! הרי אם נכפיל את מספר לומדי התנ"ך והגמרא בכל יום וכמה פעמים הם מזכירים את רש"י בכל יום, נגיע למספר מדהים זה, המתייחס לאדם שחי לפני קרוב לאלף שנה! את המסר הזה מלמדת אותנו גם הפרה האדומה, זו שנשרפת וגופה כלה, אך אחרי מותה היא מטהרת מטומאת המוות.
את המסר הזה מלמד אותנו אחד מעשרת הרוגי מלכות, ר' חנינא בן תרדיון (עבודה זרה יח ע"ב). בזמן שהרומאים מעלים אותו באש ביחד עם ספר התורה. וכשתלמידיו שואלים אותו: "מה אתה רואה?" כשכוונתם: מהו המסר שאתה רואה, מה יש לך לומר לנו בשעה קשה זו? הוא עונה להם: "גוילין נשרפים ואותיות פורחות באויר". כלומר את המעטפת החיצונית, את הגוף, אפשר לשרוף. אך הרוח נצחית היא, פורחת באוויר, ואותה אי אפשר להכחיד.
מאותה גמרא לומד הרמב"ם את ערכה של מצווה אחת. אם מקיים אדם אפילו מצווה אחת בכל דקדוקיה ובכוונה מלאה, זוכה הוא לעולם הבא. שכן כאשר ר' חנינא מספר לר' יוסי בן קסמא על מקרה אחד שבו הידר במצוות צדקה, אומר לו ר' יוסי: מכאן שאתה בן העולם הבא. הגוף כלה אך הרוח, האותיות, המצוות שהאדם צובר בעולם הזה, פורחות באוויר ומתגברות על החידלון של המוות. את המסר הזה מלמדת אותנו גם הפרה האדומה.
הכותב הוא ראש בית המדרש ב'שערי משפט'
ורב קהילות 'עדת בני ישראל' ו'עלומים' ברעננה

הלכות קבלת שבת מוקדמת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך עושים קידוש?

הלכות שטיפת כלים בשבת

למה כולם נלחמים על ירושלים

אנחנו קודש למענך

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אוי ויי!

מי יושב במקום שלי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין חיוב לבקר ולהשתטח על קברי צדיקים, מכל מקום התפילה במקום זה מסוגלת ומועילה








