ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
נו, שאל החבר, ונתת לו?
וודאי שנתתי, יהודי זקוק לעזרה, וברוך ה' שבכוחי לעזור. האיש רשם את כתובתי, והבטיח שכשיגיע לביתו ישלח לי בדואר את הכסף חזרה.
תמים, מנותק, רחפן, לגלג החבר, עבדו עליך! תמיד האנשים האלה נוסעים לקריית שמונה או אילת, שהרי אם הם ייסעו למקום קרוב הם יקבלו רק מעט כסף. בטח מדובר במסומם, שעובד על תמימים כמוך, ומשתמש בכסף לסמים.
בלי להיכנס לסיטואציה הספציפית הנ"ל, שבה בוודאי רבו הרמאים, ועלינו לנהוג בה במידת 'כבדהו וחשדהו', הדו-שיח הנ"ל מייצג וויכוח בין שתי תפיסות עולם, הנוגעות בנקודה יסודית בעולמינו. מחד, עומדים האנשים התמימים הרואים בעולם, מקום טוב וישר. מאידך, עומדים האנשים החשדנים, שרואים את העולם כ'עלמא דשיקרא', מקום בו שולטים הרוע והשקר.
התפיסה הרווחת בעולם, רואה באנשים המביטים במשקפי הטוב והיושר, כאנשים מנותקים ורחפנים. מנותק ורחפן הוא מי ש'לא חי בעולם שלנו', כלומר – לא באמת חי במציאות. נמצא, שהתפיסה הרווחת בעולם הכריעה בוויכוח בין התמימים והחשדנים, וברור לה שהעולם מלא בשקר ורוע, ואילו הטוב והיושר 'מרחף' מחוץ לעולם.
אולם, עיון במדרשים הנוגעים לפרשת השבוע שלנו, יעלה נקודת מבט הפוכה. עם ישראל זכה להיות עם הנבואה, ורבינו הגדול משה זכה להיות אדון הנביאים. ובכל זאת, ביקשו אומות העולם לזכות אף הם בנביאים. שמע ה' לבקשתם, והעמיד להם שני נביאים – לבן ובלעם.
קשר הדוק יש בין שני נביאי האומות הללו – יש אומרים שבלעם הוא בנו של לבן (סנהדרין קה.), יש אומרים שבלעם הוא נכדו של לבן (זוהר וישלח), ויש שאומרים שבלעם ולבן דמות אחת הם (תרגום יונתן בן עוזיאל במדבר כה, ב).
המתבונן בתורה יבחין על נקלה, שבלעם מייצג את התפיסה החשדנית הקיצונית. עניינו של בלעם למצוא במציאות את נקודת השלילה, ודרכה להתבונן על כל המציאות. לצידו, לבן ה'ארמי', אותיות 'רמאי', עניינו המרכזי להביא ולראות שקר בעולם. המשותף לשניהם, שעניינם בעולם הוא הצד השלילי.
התורה בוחרת כדמויות מייצגות לתכונות אלו, דווקא אנשים שהם מחוץ לעם ישראל. בכך מלמדת אותנו התורה, שעם ישראל המייצג גם את לב האנושיות הוא עם טוב, ודווקא השלילה והשקר הם חיצוניים לעם. כך הופכים החשדנים לרחפנים ומנותקים, ואילו התמימים הם מייצגי המציאות בעומקה.
תמים אינו רחפן, תמים מלשון 'שלם', והוא מסתכל על המציאות כמו שהיא תהיה בעת שתגיע לשלמותה- לגאולתה. התורה איננה 'רחפנית', היא מודעת היטיב לכך שעדיין לא הגענו לשלימות, ורבים הרמאים ושוחרי הרע המסתובבים כעת בעולמינו. בסיטואציה שבה פתחנו, ברוב הפעמים צודק החשדן ולא התמים, ולכן בוודאי שמבחינה מעשית עלינו להישמר.
ובכל זאת, התורה לא מתייאשת מלהציג לנו את המבט השלם והגאולי, ולקרוא לנו להאמין שמתחת למעטה הרוע העכשווי, מסתתר לב העולם הפועם ושואף לצדק ויושר.
ואנו תפילה, שכשם שבלעם ולבן הוכרחו להצטרף לזרם הטוב והיושר, בעת שעמדו מול ישראל, כך בימינו יאמרו כל מלאכי הרוע מאומות העולם – אמן, על טובתם של ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
