ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
נו, שאל החבר, ונתת לו?
וודאי שנתתי, יהודי זקוק לעזרה, וברוך ה' שבכוחי לעזור. האיש רשם את כתובתי, והבטיח שכשיגיע לביתו ישלח לי בדואר את הכסף חזרה.
תמים, מנותק, רחפן, לגלג החבר, עבדו עליך! תמיד האנשים האלה נוסעים לקריית שמונה או אילת, שהרי אם הם ייסעו למקום קרוב הם יקבלו רק מעט כסף. בטח מדובר במסומם, שעובד על תמימים כמוך, ומשתמש בכסף לסמים.
בלי להיכנס לסיטואציה הספציפית הנ"ל, שבה בוודאי רבו הרמאים, ועלינו לנהוג בה במידת 'כבדהו וחשדהו', הדו-שיח הנ"ל מייצג וויכוח בין שתי תפיסות עולם, הנוגעות בנקודה יסודית בעולמינו. מחד, עומדים האנשים התמימים הרואים בעולם, מקום טוב וישר. מאידך, עומדים האנשים החשדנים, שרואים את העולם כ'עלמא דשיקרא', מקום בו שולטים הרוע והשקר.
התפיסה הרווחת בעולם, רואה באנשים המביטים במשקפי הטוב והיושר, כאנשים מנותקים ורחפנים. מנותק ורחפן הוא מי ש'לא חי בעולם שלנו', כלומר – לא באמת חי במציאות. נמצא, שהתפיסה הרווחת בעולם הכריעה בוויכוח בין התמימים והחשדנים, וברור לה שהעולם מלא בשקר ורוע, ואילו הטוב והיושר 'מרחף' מחוץ לעולם.
אולם, עיון במדרשים הנוגעים לפרשת השבוע שלנו, יעלה נקודת מבט הפוכה. עם ישראל זכה להיות עם הנבואה, ורבינו הגדול משה זכה להיות אדון הנביאים. ובכל זאת, ביקשו אומות העולם לזכות אף הם בנביאים. שמע ה' לבקשתם, והעמיד להם שני נביאים – לבן ובלעם.
קשר הדוק יש בין שני נביאי האומות הללו – יש אומרים שבלעם הוא בנו של לבן (סנהדרין קה.), יש אומרים שבלעם הוא נכדו של לבן (זוהר וישלח), ויש שאומרים שבלעם ולבן דמות אחת הם (תרגום יונתן בן עוזיאל במדבר כה, ב).
המתבונן בתורה יבחין על נקלה, שבלעם מייצג את התפיסה החשדנית הקיצונית. עניינו של בלעם למצוא במציאות את נקודת השלילה, ודרכה להתבונן על כל המציאות. לצידו, לבן ה'ארמי', אותיות 'רמאי', עניינו המרכזי להביא ולראות שקר בעולם. המשותף לשניהם, שעניינם בעולם הוא הצד השלילי.
התורה בוחרת כדמויות מייצגות לתכונות אלו, דווקא אנשים שהם מחוץ לעם ישראל. בכך מלמדת אותנו התורה, שעם ישראל המייצג גם את לב האנושיות הוא עם טוב, ודווקא השלילה והשקר הם חיצוניים לעם. כך הופכים החשדנים לרחפנים ומנותקים, ואילו התמימים הם מייצגי המציאות בעומקה.
תמים אינו רחפן, תמים מלשון 'שלם', והוא מסתכל על המציאות כמו שהיא תהיה בעת שתגיע לשלמותה- לגאולתה. התורה איננה 'רחפנית', היא מודעת היטיב לכך שעדיין לא הגענו לשלימות, ורבים הרמאים ושוחרי הרע המסתובבים כעת בעולמינו. בסיטואציה שבה פתחנו, ברוב הפעמים צודק החשדן ולא התמים, ולכן בוודאי שמבחינה מעשית עלינו להישמר.
ובכל זאת, התורה לא מתייאשת מלהציג לנו את המבט השלם והגאולי, ולקרוא לנו להאמין שמתחת למעטה הרוע העכשווי, מסתתר לב העולם הפועם ושואף לצדק ויושר.
ואנו תפילה, שכשם שבלעם ולבן הוכרחו להצטרף לזרם הטוב והיושר, בעת שעמדו מול ישראל, כך בימינו יאמרו כל מלאכי הרוע מאומות העולם – אמן, על טובתם של ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
