ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
נו, שאל החבר, ונתת לו?
וודאי שנתתי, יהודי זקוק לעזרה, וברוך ה' שבכוחי לעזור. האיש רשם את כתובתי, והבטיח שכשיגיע לביתו ישלח לי בדואר את הכסף חזרה.
תמים, מנותק, רחפן, לגלג החבר, עבדו עליך! תמיד האנשים האלה נוסעים לקריית שמונה או אילת, שהרי אם הם ייסעו למקום קרוב הם יקבלו רק מעט כסף. בטח מדובר במסומם, שעובד על תמימים כמוך, ומשתמש בכסף לסמים.
בלי להיכנס לסיטואציה הספציפית הנ"ל, שבה בוודאי רבו הרמאים, ועלינו לנהוג בה במידת 'כבדהו וחשדהו', הדו-שיח הנ"ל מייצג וויכוח בין שתי תפיסות עולם, הנוגעות בנקודה יסודית בעולמינו. מחד, עומדים האנשים התמימים הרואים בעולם, מקום טוב וישר. מאידך, עומדים האנשים החשדנים, שרואים את העולם כ'עלמא דשיקרא', מקום בו שולטים הרוע והשקר.
התפיסה הרווחת בעולם, רואה באנשים המביטים במשקפי הטוב והיושר, כאנשים מנותקים ורחפנים. מנותק ורחפן הוא מי ש'לא חי בעולם שלנו', כלומר – לא באמת חי במציאות. נמצא, שהתפיסה הרווחת בעולם הכריעה בוויכוח בין התמימים והחשדנים, וברור לה שהעולם מלא בשקר ורוע, ואילו הטוב והיושר 'מרחף' מחוץ לעולם.
אולם, עיון במדרשים הנוגעים לפרשת השבוע שלנו, יעלה נקודת מבט הפוכה. עם ישראל זכה להיות עם הנבואה, ורבינו הגדול משה זכה להיות אדון הנביאים. ובכל זאת, ביקשו אומות העולם לזכות אף הם בנביאים. שמע ה' לבקשתם, והעמיד להם שני נביאים – לבן ובלעם.
קשר הדוק יש בין שני נביאי האומות הללו – יש אומרים שבלעם הוא בנו של לבן (סנהדרין קה.), יש אומרים שבלעם הוא נכדו של לבן (זוהר וישלח), ויש שאומרים שבלעם ולבן דמות אחת הם (תרגום יונתן בן עוזיאל במדבר כה, ב).
המתבונן בתורה יבחין על נקלה, שבלעם מייצג את התפיסה החשדנית הקיצונית. עניינו של בלעם למצוא במציאות את נקודת השלילה, ודרכה להתבונן על כל המציאות. לצידו, לבן ה'ארמי', אותיות 'רמאי', עניינו המרכזי להביא ולראות שקר בעולם. המשותף לשניהם, שעניינם בעולם הוא הצד השלילי.
התורה בוחרת כדמויות מייצגות לתכונות אלו, דווקא אנשים שהם מחוץ לעם ישראל. בכך מלמדת אותנו התורה, שעם ישראל המייצג גם את לב האנושיות הוא עם טוב, ודווקא השלילה והשקר הם חיצוניים לעם. כך הופכים החשדנים לרחפנים ומנותקים, ואילו התמימים הם מייצגי המציאות בעומקה.
תמים אינו רחפן, תמים מלשון 'שלם', והוא מסתכל על המציאות כמו שהיא תהיה בעת שתגיע לשלמותה- לגאולתה. התורה איננה 'רחפנית', היא מודעת היטיב לכך שעדיין לא הגענו לשלימות, ורבים הרמאים ושוחרי הרע המסתובבים כעת בעולמינו. בסיטואציה שבה פתחנו, ברוב הפעמים צודק החשדן ולא התמים, ולכן בוודאי שמבחינה מעשית עלינו להישמר.
ובכל זאת, התורה לא מתייאשת מלהציג לנו את המבט השלם והגאולי, ולקרוא לנו להאמין שמתחת למעטה הרוע העכשווי, מסתתר לב העולם הפועם ושואף לצדק ויושר.
ואנו תפילה, שכשם שבלעם ולבן הוכרחו להצטרף לזרם הטוב והיושר, בעת שעמדו מול ישראל, כך בימינו יאמרו כל מלאכי הרוע מאומות העולם – אמן, על טובתם של ישראל!
לאן שבים ולמה מתוודים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
רמב"ם וכוזרי
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה באנו לעולם הזה?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
