ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
שלושת העיקרים
הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן שֶׁיֵּרָאֶה לִי בִּסְפִירַת הָעִקָּרִים שֶׁהֵם שָׁרָשִׁים וִיסוֹדוֹת לַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית, הוּא, כִּי הָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים וְהַהֶכְרֵחִיִּים לַדָּת הָאֱלֹהִית הֵם שְׁלֹשָׁה, וְהֵם: מְצִיאוּת ה', וְהַהַשְׁגָּחָה לְשָׂכָר וּלְעֹנֶשׁ, וְתוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם. וְאֵלּוּ-הַשְּׁלֹשָׁה הֵם אָבוֹת* לְכָל הָעִקָּרִים אֲשֶׁר לַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, כְּמוֹ: תּוֹרַת אָדָם* וְתוֹרַת נֹחַ וְתוֹרַת אַבְרָהָם וְתוֹרַת מֹשֶׁה, וְזוּלַת-זֶה מִן הַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ יוֹתֵר מֵאַחַת בִּזְמָן אֶחָד אוֹ בְּזוֹ-אַחַר-זוֹ.
שרשים
וְתַחַת כָּל עִקָּר מֵאֵלּוּ — שָׁרָשִׁים וּסְעִיפִים, מִשְׂתָּרְגִים וּמִסְתָּעֲפִים מִן הָעִקָּר הַהוּא. כִּי תַחַת "מְצִיאוּת ה'" הוּא שֹׁרֶשׁ הֱיוֹתוֹ קַדְמוֹן וְנִצְחִי וְדוֹמֵיהֶם; וּבִכְלָל "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" הוּא יְדִיעַת ה' וְהַנְּבוּאָה וְדוֹמֵיהֶן; וּבִכְלָל הַהַשְׁגָּחָה הֵם הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ — בָּעוֹלָם-הַזֶּה לַגּוּף, וּבָעוֹלָם-הַבָּא לַנָּפֶשׁ.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
11 - מאמר ראשון פרק ג' חלק ג'
12 - מאמר ראשון פרק ד' חלק א'
13 - מאמר ראשון פרק ד' חלק ב'
טען עוד
מהעיקרים יוצאים ענפים לתורות האלוהיות
וּמֵאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה-עִקָּרִים הַכּוֹלְלִים מִשְׂתָּרְגִים סְעִיפִים וַעֲנָפִים לַתּוֹרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת אוֹ הַמִּתְדַּמּוֹת בֵּאלֹהִיּוֹת*, עַל זֶה-הַדָּרֶךְ. כִּי תַחַת עִקַּר "מְצִיאוּת ה'" הוּא הַרְחָקַת הַגַּשְׁמוּת*, שֶׁהוּא עִקָּר פְּרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, וְהָאַחְדוּת*. וְתַחַת "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" הוּא שֹׁרֶשׁ נְבוּאַת מֹשֶׁה וּשְׁלִיחוּתוֹ. וְתַחַת הַהַשְׁגָּחָה וְהַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הוּא בִּיאַת-הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא עִקָּר פְּרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, לְפִי דַעַת הָרַמְבַּ"ם זַ"ל. וּלְפִי דַעְתֵּנוּ, אֵין בִּיאַת-הַמָּשִׁיחַ עִקָּר; וְאִם הוּא עִקָּר, אֵינֶנּוּ פְרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי גַם הַנּוֹצְרִים עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ עִקָּר לִסְתֹּר תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְהוּא עִקָּר פְּרָטִי לָהֶם, שֶׁלֹּא יְצֻיַּר מְצִיאוּת דָּתָם זוּלָתוֹ*. וְאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא-בָהֶם, שֶׁהֵם עִקָּרִים לַדָּתוֹת הַפְּרָטִיּוֹת, כֻּלָּם נִכְלָלִים בִּשְׁלֹשֶׁת הָעִקָּרִים שֶׁאָמָרְנוּ. וְאוּלָם, אִם אֶפְשָׁר לְהִמָּצֵא תוֹרָה אֱלֹהִית יוֹתֵר מֵאַחַת בִּזְמָן אֶחָד אוֹ בִזְמַנִּים מִתְחַלְּפִים, עוֹד יִתְבָּאֵר בְּמַה שֶּׁיָּבוֹא [פכ"ה; מאמר ג, פי"ג], בְּעֵזֶר הַצּוּר*.
____________________________________
אָבוֹת – יסודות, בסיסים. תּוֹרַת אָדָם – המצוות שנצטוה אדם הראשון. הַמִּתְדַּמּוֹת בֵּאלֹהִיּוֹת – הדתות האחרות. הַגַּשְׁמוּת – התייחסות לאלוהות כדבר גשמי. הָאַחְדוּת – שה' אחד. זוּלָתוֹ – בלעדיו. הַצּוּר – ה'.
ביאורים
לאחר שדחה רבי יוסף אלבו את מנייני העיקרים שנעשו לפניו, הוא פורש לפנינו את עיקרי התורה האלוהית לפי שיטתו. עיקר, זהו דבר שכל התורה תלויה בו. כמו השורש של העץ.
העיקרים הם שלושה: מציאות ה', שכר ועונש ותורה מן השמים. עיקרים אלו הם הבסיס לאמונה החזקה בכל ההדרכות שמגיעות מאת ה'. למשל, אברהם אבינו צווה על ידי ה' במצוות המילה. רבי יוסף אלבו קורא לציווי זה, וכך גם לכל הציוויים שה' ציוה את אברהם, בשם 'תורת אברהם'. אברהם האמין בצו ה' ועשה אותו בגלל שביסוד אמונתו עמדו שלושת עיקרי האמונה הללו. כך גם האמין נוח ומשה וכל אותם הנביאים שניבאו וצוו על ידי ה'. ללא שלושת עקרונות אלו – אין בסיס לקיום הציווי.
שלושת עיקרים אלו הם הבסיס לכל האמונות החיוניות ליהדות. לפי מה שראינו למעלה יש אמונות רבות בעלות משמעות רבה שאינן נמנות כ'עיקרי האמונה'. את האמונות האלה ניתן לחלק לשתי קבוצות: אמונות מרכזיות ואמונות מסתעפות. ואם-כן יש שלש דרגות בין האמונות: עיקרי האמונה, 'שרשים' שתלויים בעיקרים, ו'ענפים' שתלויים בעיקרים;
א. מציאות ה' – עיקר המוביל להכרה שה' הוא נצחי, שזו אמונה בסיסית, כמו השורש של העץ, וכן לאמונה שה' הוא אינו גוף, שזו אמונה נוספת המסתעפת ממנה, ולכן דומה לענף מענפי העץ.
ב. תורה מן השמים – עיקר הכרוך בהכרה שיש נבואה וקשר בין ה' לנבראים, שזו אמונת בסיס, וכן היא קשורה לאמונה בנבואת משה, בתורה, שהיא אמונה שמיוחדת רק לתורת משה.
ג. שכר ועונש – עיקר המוביל להכרה שיש שכר ועונש בעולם הזה ובעולם הבא, שזו אמונת בסיס, וכן כפועל יוצא של אמונה זו באה האמונה בביאת המשיח, שהיא חלק מהאמונה בשכר העתידי שיהיה לעם ישראל. רבי יוסף אלבו מוסיף שביאת המשיח היא איננה אמונת יסוד, ואע"פ שזו אמונה שחייבים להאמין בה, אין היא מעיקרי היהדות היות וגם הנוצרים מאמינים בה. זו הסיבה לכך שהיא לא יכולה להיות האמונה המייחדת את דת ישראל לעומת הנצרות.
אמונות אלו ועוד, כלולות בשלושת העיקרים שהזכיר רבי יוסף אלבו. בהמשך הספר הוא יקדיש פרקים נרחבים בהם יסביר כיצד כל האמונות תלויות בעיקרים אלו ויוצאות מהם.
הרחבות
• ביאת המשיח ועיקרי הדת
אֵין בִּיאַת־הַמָּשִׁיחַ עִקָּר. רבי משה סופר מקבל את דעתו של רבי יוסף אלבו שאין למנות את ביאת המשיח בעיקרי הדת. הטעם לכך לפי דעתו הוא שאין תלות בין המחויבות שלנו לתורה לבין ההבטחה האלוהית לגאול את עם ישראל. את ה' עלינו לעבוד גם לו חס ושלום היה מחליט שלא לגאול אותנו: "אך אי אפשר לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו אחד מעיקרי הדת, ושאם ייפול היסוד תיפול החומה חלילה, ושנאמר אלו היה חס ושלום חטאנו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם... המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפילו מדברי רבנן חלילה?! אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטובה! "לעשות רצונך אלוהי חפצתי", ועל כל פנים ועל כל אופן עבדי ה' אנחנו, יעשה עמנו כרצונו וחפצו, ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין". אולם אף שאין ביאת המשיח עיקר מעיקרי הדת, מי שכופר בכך כופר בתורה שהבטיחה זאת: "אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים, ושם נאמר גאולתנו האחרונה בפרשת נצבים ובפרשת האזינו... והרבה מזה בדברי נביאים, אם-כן מי שמפקפק על הגאולה הלז, הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים" [שו"ת חתם סופר, יורה דעה שנו].
לעילוי נשמת רוזה בת אלתר יהודה ז"ל
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
עבודה שאין לה סוף
"עין במר בוכה ולב שמח"
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך לקשור את הסכך?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה ללמוד גמרא?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכלוך הקדוש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
