ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מפני מה נקרא ר' יהודה ראש המדברים בכל מקום? שישבו ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון וישב לידם יהודה בן גרים. פתח ר' יהודה ואמר, כמה נאים מעשיה של אומה זו (רומאיים) תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה ר' שמעון בן יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין - להושיב בהן זונות. מרחצאות - לעדן בהן עצמן. גשרים - ליטול מהן מכס. כשנשמעו הדברים למלכות, אמרו, יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג".
לפי הנראה, אותו המעשה היה כאשר ישבו שלשת החכמים ויהודה בן גרים עימהם לבדם ואין איש אחר ביניהם. ואם כן מדוע העלו הרומאיים את ר' יהודה? וכי בין כל נתיניה הוא לבדו היה משבח מעשיהם? ור' יוסי ששתק בחוג מצומצם כזה, יגלה או ר' שמעון ייהרג? ועוד, משום שהרומאיים החשיבו את ר' יהודה, לדורות הוא נשאר ראש המדברים ומוזכר תמיד בגמרא ראשון?
אלא נראים הדברים שמנהיגי הדור האלו הורו לתלמידיהם את השקפתם. ר' יהודה גרס התקרבות לרומאים ולראות את החיובי שבמעשיהם. כמובן שתפיסה כזאת מחייבת לא להלחם בהם, ואף לסייע בידם לשמור סדרי שלטון מתוקנים. ר' יוסי היה פושר ביחסו אליהם, מסתייג, לא עוזר ולא נלחם. רשב"י היה נלחם בהם עד כמה שידו משגת. בזה המשיך את דרך רבו ר' עקיבא ששלח את עשרים וארבעת אלף תלמידיו להלחם בשלטון הזר. וכפי שכתב הרמב"ם (פרק יא מהלכות מלכים הל"ג) שהוא עצמו היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך. שכידוע נלחם ברומאים. ואשר מסופר עליו שנדד ברחבי העולם לגייס את בחורי ישראל וממונם לעזרת בר כוכבא. אף מהגמרא במסכת ברכות (ס, ב) יש ללמוד שהיה נרדף על ידי הרומאיים, שכך נאמר שם:
ר"ע היה מהלך בדרך. הגיע לעיר אחת, ביקש מקום ללון ולא נתנו לו, הלך ולן בשדה. בלילה בא גייס ושבה את אנשי העיר, ואילו ר"ע שהיה בשדה לא נשבה.
ולכאורה המעשה תמוה מאד. ר"ע הגדול שבישראל מבקש מקום ללון ואין איש מאסף אותו לביתו? משמע שהיתה סכנה להכניסו לבית. וכמו שבאמת קרה שבאו ושבו את העיר. יתכן שהיו אלו חיילים רומאיים שערכו חיפושים אחריו ומשפחה שהיתה מחביאתו עלולה היתה למות על כך. ולכן לטובתו הוכרח ללון בשדה דוקא, על מנת למנוע סכנה מאנשי המקום.
ואכן, מצאנו לרוב תלמידי ר"ע שהיו נרדפים על ידי השלטון. ר' מאיר גדול תלמידיו (עירובין, יג) ברח מאימתם (עבודה זרה, יח) ומת בגולה (ירושלמי כלאים, פרק ט, הלכה ד). ר' אלעזר בן שמוע מהרוגי מלכות היה. רשב"י נרדף על ידם להורגו ור"י הוגלה. רק ר' יהודה הצליח לשמור על יחסים טובים עם הרומאים. התוצאה היתה שרבי יהודה היה יכול ללמד לאנשי דורו תורה יותר משאר חביריו. וכן מצאנו במסכת סנהדרין (כ, א):
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל זה דורו של ר' יהודה ב"ר אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה".
שהנה יש לעיין, מדוע תלו את כל כבוד התורה ומסירות נפשם של לומדיה בדור ההוא, בר' יהודה. וכי חבריו לא עסקו בתורה ולא העמידו תלמידים? אלא נראה, שכתוצאה מהחיכוכים עם השלטון לא יכלו שאר החכמים להפיץ את תורתם ברבים כפי שעשה זאת ר' יהודה שלא נרדף על ידי הרומאיים והיה יכול לשקוד על הרבצת תורה בישראל בצורה יוצאת מהכלל.
נראה, שלכך זכה ר' יהודה להיות ראש המדברים בכל מקום, כי לא היה זה תואר רומאי גרידא, אלא זכותו בהעמדת התורה והעברתה לדורות הבאים הם הם שעשו את ר' יהודה לראש המדברים בכל מקום.
יש מקום להוסיף שעל רקע זה אפשר להבין את כוונת ר' מאיר ור' נתן להוריד את רשב"ג מהנשיאות ולהמליך את ר' נתן במקומו ור' מאיר יהיה שני לו. כמסופר במסכת הוריות (יג, ב) שרבן שמעון בן גמליאל הנשיא התקין שכאשר הנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם לשבת. כשאב בית דין נכנס עושים לו שורה מכאן ושורה מכאן (שתי השורות שעובר ביניהן עומדות). וכשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. (רק זה שנמצא ליד החכם עומד עד שיעבור החכם הלאה). ומדוע התקין כן? מפני שעד אותה תקנה כאשר נכנס הנשיא היו עומדים כולם וכשהיו נכנסים ר' נתן ור' מאיר (שהראשון אב בית דין והשני חכם) היו עומדים כולם. אמר רשב"ג, וכי אין צורך שיהיה היכר ביני לבינם? ולכך תיקן תקנה זו. באותו היום לא היו ר"מ ור"נ שם, ולמחרת כאשר באו וראו שאין עומדים בפניהם כבעבר שאלו מה הענין, כשהשיבו להם שכך תיקן רשב"ג אמר ר"מ לר"נ בוא ונעשה לו כפי שרצה לעשות לנו נשאלהו במסכת שאינו יודע ונורידו מנשיאותו, ר"נ יהיה נשיא ור"מ אב בית דין, וכו'. ולכאורה אינו מובן. גדולי תורה אלה התעסקו בעניני כבוד בלבד? אלא, בית הנשיא היו קרובים למלכות. הם דאגו לשמור על קשר טוב עם הרומאים לטובת הציבור. כנאמר לעיל ר"מ היה מתנגד שיטה זו, מחשבתו היתה להוריד את רשב"ג ולשנות המדיניות. על מנת לתת יותר תוקף לשיטת בית הנשיא התקין רבן שמעון בן גמליאל שיש לעמוד לכבוד הנשיא יותר מאשר לפני חכמים אחרים, בכך הובלטה חשיבות דעתו של הנשיא על פני כל מתנגדיו. ולמעשה היה בזה כעין אישור שדרכו של ר' יהודה היא שתצלח, כל עוד עם ישראל היה נתון בגלות אותה ממלכה שהמליכוה מהשמים.
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
