ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מפני מה נקרא ר' יהודה ראש המדברים בכל מקום? שישבו ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון וישב לידם יהודה בן גרים. פתח ר' יהודה ואמר, כמה נאים מעשיה של אומה זו (רומאיים) תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה ר' שמעון בן יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין - להושיב בהן זונות. מרחצאות - לעדן בהן עצמן. גשרים - ליטול מהן מכס. כשנשמעו הדברים למלכות, אמרו, יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג".
לפי הנראה, אותו המעשה היה כאשר ישבו שלשת החכמים ויהודה בן גרים עימהם לבדם ואין איש אחר ביניהם. ואם כן מדוע העלו הרומאיים את ר' יהודה? וכי בין כל נתיניה הוא לבדו היה משבח מעשיהם? ור' יוסי ששתק בחוג מצומצם כזה, יגלה או ר' שמעון ייהרג? ועוד, משום שהרומאיים החשיבו את ר' יהודה, לדורות הוא נשאר ראש המדברים ומוזכר תמיד בגמרא ראשון?
אלא נראים הדברים שמנהיגי הדור האלו הורו לתלמידיהם את השקפתם. ר' יהודה גרס התקרבות לרומאים ולראות את החיובי שבמעשיהם. כמובן שתפיסה כזאת מחייבת לא להלחם בהם, ואף לסייע בידם לשמור סדרי שלטון מתוקנים. ר' יוסי היה פושר ביחסו אליהם, מסתייג, לא עוזר ולא נלחם. רשב"י היה נלחם בהם עד כמה שידו משגת. בזה המשיך את דרך רבו ר' עקיבא ששלח את עשרים וארבעת אלף תלמידיו להלחם בשלטון הזר. וכפי שכתב הרמב"ם (פרק יא מהלכות מלכים הל"ג) שהוא עצמו היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך. שכידוע נלחם ברומאים. ואשר מסופר עליו שנדד ברחבי העולם לגייס את בחורי ישראל וממונם לעזרת בר כוכבא. אף מהגמרא במסכת ברכות (ס, ב) יש ללמוד שהיה נרדף על ידי הרומאיים, שכך נאמר שם:
ר"ע היה מהלך בדרך. הגיע לעיר אחת, ביקש מקום ללון ולא נתנו לו, הלך ולן בשדה. בלילה בא גייס ושבה את אנשי העיר, ואילו ר"ע שהיה בשדה לא נשבה.
ולכאורה המעשה תמוה מאד. ר"ע הגדול שבישראל מבקש מקום ללון ואין איש מאסף אותו לביתו? משמע שהיתה סכנה להכניסו לבית. וכמו שבאמת קרה שבאו ושבו את העיר. יתכן שהיו אלו חיילים רומאיים שערכו חיפושים אחריו ומשפחה שהיתה מחביאתו עלולה היתה למות על כך. ולכן לטובתו הוכרח ללון בשדה דוקא, על מנת למנוע סכנה מאנשי המקום.
ואכן, מצאנו לרוב תלמידי ר"ע שהיו נרדפים על ידי השלטון. ר' מאיר גדול תלמידיו (עירובין, יג) ברח מאימתם (עבודה זרה, יח) ומת בגולה (ירושלמי כלאים, פרק ט, הלכה ד). ר' אלעזר בן שמוע מהרוגי מלכות היה. רשב"י נרדף על ידם להורגו ור"י הוגלה. רק ר' יהודה הצליח לשמור על יחסים טובים עם הרומאים. התוצאה היתה שרבי יהודה היה יכול ללמד לאנשי דורו תורה יותר משאר חביריו. וכן מצאנו במסכת סנהדרין (כ, א):
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל זה דורו של ר' יהודה ב"ר אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה".
שהנה יש לעיין, מדוע תלו את כל כבוד התורה ומסירות נפשם של לומדיה בדור ההוא, בר' יהודה. וכי חבריו לא עסקו בתורה ולא העמידו תלמידים? אלא נראה, שכתוצאה מהחיכוכים עם השלטון לא יכלו שאר החכמים להפיץ את תורתם ברבים כפי שעשה זאת ר' יהודה שלא נרדף על ידי הרומאיים והיה יכול לשקוד על הרבצת תורה בישראל בצורה יוצאת מהכלל.
נראה, שלכך זכה ר' יהודה להיות ראש המדברים בכל מקום, כי לא היה זה תואר רומאי גרידא, אלא זכותו בהעמדת התורה והעברתה לדורות הבאים הם הם שעשו את ר' יהודה לראש המדברים בכל מקום.
יש מקום להוסיף שעל רקע זה אפשר להבין את כוונת ר' מאיר ור' נתן להוריד את רשב"ג מהנשיאות ולהמליך את ר' נתן במקומו ור' מאיר יהיה שני לו. כמסופר במסכת הוריות (יג, ב) שרבן שמעון בן גמליאל הנשיא התקין שכאשר הנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם לשבת. כשאב בית דין נכנס עושים לו שורה מכאן ושורה מכאן (שתי השורות שעובר ביניהן עומדות). וכשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. (רק זה שנמצא ליד החכם עומד עד שיעבור החכם הלאה). ומדוע התקין כן? מפני שעד אותה תקנה כאשר נכנס הנשיא היו עומדים כולם וכשהיו נכנסים ר' נתן ור' מאיר (שהראשון אב בית דין והשני חכם) היו עומדים כולם. אמר רשב"ג, וכי אין צורך שיהיה היכר ביני לבינם? ולכך תיקן תקנה זו. באותו היום לא היו ר"מ ור"נ שם, ולמחרת כאשר באו וראו שאין עומדים בפניהם כבעבר שאלו מה הענין, כשהשיבו להם שכך תיקן רשב"ג אמר ר"מ לר"נ בוא ונעשה לו כפי שרצה לעשות לנו נשאלהו במסכת שאינו יודע ונורידו מנשיאותו, ר"נ יהיה נשיא ור"מ אב בית דין, וכו'. ולכאורה אינו מובן. גדולי תורה אלה התעסקו בעניני כבוד בלבד? אלא, בית הנשיא היו קרובים למלכות. הם דאגו לשמור על קשר טוב עם הרומאים לטובת הציבור. כנאמר לעיל ר"מ היה מתנגד שיטה זו, מחשבתו היתה להוריד את רשב"ג ולשנות המדיניות. על מנת לתת יותר תוקף לשיטת בית הנשיא התקין רבן שמעון בן גמליאל שיש לעמוד לכבוד הנשיא יותר מאשר לפני חכמים אחרים, בכך הובלטה חשיבות דעתו של הנשיא על פני כל מתנגדיו. ולמעשה היה בזה כעין אישור שדרכו של ר' יהודה היא שתצלח, כל עוד עם ישראל היה נתון בגלות אותה ממלכה שהמליכוה מהשמים.
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך מותר להכין קפה בשבת?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תיקון ימי השובבי"ם

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

אנחנו קודש למענך

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

התשובות לשאלות הגדולות שבחיים

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

איך ללמוד אמונה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













