ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מפני מה נקרא ר' יהודה ראש המדברים בכל מקום? שישבו ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון וישב לידם יהודה בן גרים. פתח ר' יהודה ואמר, כמה נאים מעשיה של אומה זו (רומאיים) תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה ר' שמעון בן יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין - להושיב בהן זונות. מרחצאות - לעדן בהן עצמן. גשרים - ליטול מהן מכס. כשנשמעו הדברים למלכות, אמרו, יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג".
לפי הנראה, אותו המעשה היה כאשר ישבו שלשת החכמים ויהודה בן גרים עימהם לבדם ואין איש אחר ביניהם. ואם כן מדוע העלו הרומאיים את ר' יהודה? וכי בין כל נתיניה הוא לבדו היה משבח מעשיהם? ור' יוסי ששתק בחוג מצומצם כזה, יגלה או ר' שמעון ייהרג? ועוד, משום שהרומאיים החשיבו את ר' יהודה, לדורות הוא נשאר ראש המדברים ומוזכר תמיד בגמרא ראשון?
אלא נראים הדברים שמנהיגי הדור האלו הורו לתלמידיהם את השקפתם. ר' יהודה גרס התקרבות לרומאים ולראות את החיובי שבמעשיהם. כמובן שתפיסה כזאת מחייבת לא להלחם בהם, ואף לסייע בידם לשמור סדרי שלטון מתוקנים. ר' יוסי היה פושר ביחסו אליהם, מסתייג, לא עוזר ולא נלחם. רשב"י היה נלחם בהם עד כמה שידו משגת. בזה המשיך את דרך רבו ר' עקיבא ששלח את עשרים וארבעת אלף תלמידיו להלחם בשלטון הזר. וכפי שכתב הרמב"ם (פרק יא מהלכות מלכים הל"ג) שהוא עצמו היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך. שכידוע נלחם ברומאים. ואשר מסופר עליו שנדד ברחבי העולם לגייס את בחורי ישראל וממונם לעזרת בר כוכבא. אף מהגמרא במסכת ברכות (ס, ב) יש ללמוד שהיה נרדף על ידי הרומאיים, שכך נאמר שם:
ר"ע היה מהלך בדרך. הגיע לעיר אחת, ביקש מקום ללון ולא נתנו לו, הלך ולן בשדה. בלילה בא גייס ושבה את אנשי העיר, ואילו ר"ע שהיה בשדה לא נשבה.
ולכאורה המעשה תמוה מאד. ר"ע הגדול שבישראל מבקש מקום ללון ואין איש מאסף אותו לביתו? משמע שהיתה סכנה להכניסו לבית. וכמו שבאמת קרה שבאו ושבו את העיר. יתכן שהיו אלו חיילים רומאיים שערכו חיפושים אחריו ומשפחה שהיתה מחביאתו עלולה היתה למות על כך. ולכן לטובתו הוכרח ללון בשדה דוקא, על מנת למנוע סכנה מאנשי המקום.
ואכן, מצאנו לרוב תלמידי ר"ע שהיו נרדפים על ידי השלטון. ר' מאיר גדול תלמידיו (עירובין, יג) ברח מאימתם (עבודה זרה, יח) ומת בגולה (ירושלמי כלאים, פרק ט, הלכה ד). ר' אלעזר בן שמוע מהרוגי מלכות היה. רשב"י נרדף על ידם להורגו ור"י הוגלה. רק ר' יהודה הצליח לשמור על יחסים טובים עם הרומאים. התוצאה היתה שרבי יהודה היה יכול ללמד לאנשי דורו תורה יותר משאר חביריו. וכן מצאנו במסכת סנהדרין (כ, א):
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל זה דורו של ר' יהודה ב"ר אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה".
שהנה יש לעיין, מדוע תלו את כל כבוד התורה ומסירות נפשם של לומדיה בדור ההוא, בר' יהודה. וכי חבריו לא עסקו בתורה ולא העמידו תלמידים? אלא נראה, שכתוצאה מהחיכוכים עם השלטון לא יכלו שאר החכמים להפיץ את תורתם ברבים כפי שעשה זאת ר' יהודה שלא נרדף על ידי הרומאיים והיה יכול לשקוד על הרבצת תורה בישראל בצורה יוצאת מהכלל.
נראה, שלכך זכה ר' יהודה להיות ראש המדברים בכל מקום, כי לא היה זה תואר רומאי גרידא, אלא זכותו בהעמדת התורה והעברתה לדורות הבאים הם הם שעשו את ר' יהודה לראש המדברים בכל מקום.
יש מקום להוסיף שעל רקע זה אפשר להבין את כוונת ר' מאיר ור' נתן להוריד את רשב"ג מהנשיאות ולהמליך את ר' נתן במקומו ור' מאיר יהיה שני לו. כמסופר במסכת הוריות (יג, ב) שרבן שמעון בן גמליאל הנשיא התקין שכאשר הנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם לשבת. כשאב בית דין נכנס עושים לו שורה מכאן ושורה מכאן (שתי השורות שעובר ביניהן עומדות). וכשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. (רק זה שנמצא ליד החכם עומד עד שיעבור החכם הלאה). ומדוע התקין כן? מפני שעד אותה תקנה כאשר נכנס הנשיא היו עומדים כולם וכשהיו נכנסים ר' נתן ור' מאיר (שהראשון אב בית דין והשני חכם) היו עומדים כולם. אמר רשב"ג, וכי אין צורך שיהיה היכר ביני לבינם? ולכך תיקן תקנה זו. באותו היום לא היו ר"מ ור"נ שם, ולמחרת כאשר באו וראו שאין עומדים בפניהם כבעבר שאלו מה הענין, כשהשיבו להם שכך תיקן רשב"ג אמר ר"מ לר"נ בוא ונעשה לו כפי שרצה לעשות לנו נשאלהו במסכת שאינו יודע ונורידו מנשיאותו, ר"נ יהיה נשיא ור"מ אב בית דין, וכו'. ולכאורה אינו מובן. גדולי תורה אלה התעסקו בעניני כבוד בלבד? אלא, בית הנשיא היו קרובים למלכות. הם דאגו לשמור על קשר טוב עם הרומאים לטובת הציבור. כנאמר לעיל ר"מ היה מתנגד שיטה זו, מחשבתו היתה להוריד את רשב"ג ולשנות המדיניות. על מנת לתת יותר תוקף לשיטת בית הנשיא התקין רבן שמעון בן גמליאל שיש לעמוד לכבוד הנשיא יותר מאשר לפני חכמים אחרים, בכך הובלטה חשיבות דעתו של הנשיא על פני כל מתנגדיו. ולמעשה היה בזה כעין אישור שדרכו של ר' יהודה היא שתצלח, כל עוד עם ישראל היה נתון בגלות אותה ממלכה שהמליכוה מהשמים.
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
