ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לחלקם, היה זה הביקור הראשון בחייהם בבית כנסת. והנה, סיפר לי חברי, מה הם ראו? שוק! במשך שעתיים, הגבאי מכר בכסף מלא את העליות והכיבודים, ונשא ונתן עם המתפללים כאחרון התגרנים בשוק...
לכאורה, מי שקורא בפרשת מטות, יחוש כתחושתם של אותם נערים. פותח האדם את התורה הקדושה, דברי אלוקים חיים, אשר כל אות בה מדוקדקת ומהווה את תוכנית העולם, והנה – מה הוא מגלה? שוק!
התורה מאריכה ומפרטת את רשימת השלל ממלחמת מדיין. הביזה כללה – 675000 צאן, 72000 בקר, 61000 חמורים, 32000 שפחות. אחר כך התורה מפרטת את המספרים של המחצה שניתנה לאנשי הצבא, וכן של המחצה שניתנה לשאר העם. ובהמשך את סכומי המכס שניתנו לה' ואת המכס ללויים. אריכות גדולה ברשימה שבעינינו דומה לרשימת קניות או ציוד. קשה לנו להבין – במה כל חמור מחמורי מדיין תורם לדבר ה' היסודי לעולמינו?
אמת, שאלה זו אפשר לשאול במקומות נוספים בתורה, אך פרשתנו היא בוודאי מהחריפים שבהם. בכל זאת, רשימות התרומות למשכן או רשימות מניין בני ישראל מובנים יותר.
המפרשים התעלמו כמעט מהשאלה. מי שבכל זאת, נגע מעט בשאלה, התמקד יותר בתמיהה – למה התורה מחשבת לנו את סכומי המחצית וסכומי המכס, הרי יכולנו לחשב זאת בעצמינו. על כך עונה הרמב"ן – בא ללמדנו שהיה נס גדול, כי מזמן המניין הכללי של השלל עד אשר מנו את המחצית, והפרישו את המכס, לא נפקד מבעלי החיים אפילו אחד. אור החיים הקדוש, לא רואה בכך נס, ולכן מבאר שבא ללמדנו את אופן חישוב ההפרשה.
שורה תחתונה – למדו מכאן פרטים שונים, ובכל זאת השאלה נותרת ברובה ממקומה. אפשר כמובן לענות את אשר עונים חכמי הנסתר במקומות אחרים – יש כאן סודות גדולים הגנוזים בפרשה, ואיננו מבינים הכל.
וודאי שכך, ועצם התשובות הללו של סודות נסתרים או פרטים חשובים, מגלים בפנינו נקודה משמעותית בתורה ובנביאים כנבואה שנצרכה לדורות. הדורות הללו, שבהם אירעו מאורעות התורה והנביאים, היו דורות גדולים שיצרו תשתית רוחנית גדולה לדורות. כוחנו מכוחם. הם זכו, ופרטים יומיומיים מימיהם הפכו לנכס צאן ברזל לדורות.
וכך כתב הרב 'הנזיר' זצ"ל בהקדמתו ל'אורות הקודש' (הסוגריים הם שלי – נ"י) – "לאומות העולם יש תקופות ראשוניות מופתיות (המהוות מופת כביכול לאנושות)... כמו היוונית וספרותה המופתית בשירה ופלוסופיה... (לעומת זאת) בתקופה החדשה דוגלים בהתקדמות... מתגאים בהמצאות והתגליות בחכמת הטבע, והתחבורה... כלומר- יש מתלהבים מתקופות העבר ויש שמתלהבים מההמצאות החדשות)
בישראל גוברת השקפת הראשוניות (עם ישראל מתלהב מדורות העבר), אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם.. והאבות, הנביאים, הסופרים, התנאים ואמוראים, והראשונים יוכיחו...". והרב הנזיר ממשיך ואומר – אם כך אנו נגד התקדמות? ומבאר שהפוך, בראשוניות גנוזה גם ההתקדמות, מתוך הכוח של הראשונים, אנו צומחים ומתקדמים.
ובימי בין המצרים, הכוחות ממקדש העבר, מצמיחים אותנו אל מקדש העתיד, במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















