ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם שמיטה צריכה קידוש בית דין

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים חמדת הדף היומי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אב תשע"ה

האם שמיטה צריכה קידוש בית דין


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

הגמרא (נדרים עח) אומרת שהיה מקום לומר שכמו שבית הדין מקדשים את ראש חודש על מנת שהמועדות יחולו בתאריך שבו הם צריכים לחול, כך יקדשו כל יום ראשון על מנת להחיל את השבת ביום השביעי לו. אך הברייתא כתבה שמועדים צריכים קידוש בית דין ולא שבת.

מהיכן למדו את הלימוד?
1. רא"ש (ד"ה אין צריכה) ורשב"ם (בבא בתרא קכא, א ד"ה שבת בראשית) ביארו שהלימוד הוא ממה שכתוב: 'אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם', ולא כתוב 'אלה אשר תקראו אותם מקראי קודש' (שהרי כל העניין בפרשה עסק במועדות), ומהייתור נמעט שאין צורך לקדש את השבתות. הר"ן ביאר (ד"ה שבת בראשית) שבגלל סמיכות שבת למועדים המיעוט שכתוב 'אלה' במועדים בא למעט רק את שבת.
2. רש"ש הבין שיש מיעוט מהמילה 'אלה' - דווקא המועדות הללו, ולא מועדים אחרים כמו שבת.
3. ריטב"א (שבת כ ע"א ד"ה והא דדרשינן) כותב שהדרשה היא ממה שכתוב בשבת: 'בכל מושבותיכם', ולכן אין לומר ששבת לא תחול במקום מסוים, או בזמן מסוים בגלל שבית הדין לא יוכל לקדש.

רבי זרחיה הלוי (בעל המאור, הובאו דבריו בספר התרומות שער מה) טען ששמיטה בזמן הזה אינה דאורייתא ואף לא מדרבנן, אלא שניתן לנהוג בה ממידת חסידות. אחת מהסיבות לדבר היא מכיוון שעל מנת שתחול השמיטה צריך ששנות השמיטה יקודשו על ידי בית דין, ואין לנו בזמן הזה בית דין הראוי לעבר חודשים ושנים, לכן לא ניתן לספור את שנות השמיטה כלל.

טעמו הוא שמלימוד הגמרא שלעיל ניתן לראות שכל ספירה הנמצאת בתורה צריכה להיות על פי בית דין, ולכן היינו חושבים שגם שבת צריכה ספירה, אלא שמיעטו את שבת ממה שכתוב 'אלה', ופסוק זה ממעט רק את שבת ולא את השביעית.

על דבריו אלו יש לערער מכמה בחינות: א. גם אם צריך לקדש חודשים או שמיטה, לא נאמר בפסוק שאם לא ספרו המועד לא חל, אלא שבית הדין צריכים לקדש, וזהו חידוש של הרמב"ם (ספר המצוות קנג) לגבי חודשים שאם לא קידשו המועד לא חל, אך לא ברור שהרמב"ם יאמר את אותו חידוש לעניין שמיטה. ב. נראה שהסיבה שצריך למעט שבת היא רק בגלל ששבת כתובה בפרשת המועדות בפרשת אמור, אבל שביעית כלל לא כתובה שם, ולכן לא צריך כלל פסוק למעט אותה, והיא לא תצטרך ספירה אלא אם כן כתבו בתורה שהיא צריכה.

יש שמסכימים עם דברי רז"ה מטעם אחר (שהוא עצמו כתב) שאמנם השמיטה לא צריכה ספירת בית דין, אך כיון שהשמיטה תלויה ביובל, ויובל כן צריך ספירת בית דין לכולי עלמא, וכפי שנאמר בפרשת בהר מפורש, לכן בזמן שאין ספירת יובל אין חיוב יובל וממילא אין חיוב שמיטה. לפי זה בזמן בית שני, שהשמיטה היתה מדרבנן ספרו את היובלות על מנת שיוכלו לקיים את השמיטה, וכפי שכתבו בגמרא בערכין (לב ע"ב) 'מנו יובלות לקדש שמיטין'. וכמו כן בימינו יש מחלוקות לגבי הספירה האמיתית של השמיטה, וכפי שמבואר כבר ברמב"ם (הלכות שמיטה פרק י).

סיכום : הגמרא למדה שבית הדין אינם צריכים לקדש את השבת, אלא את המועדות, וכמה הסברים נאמרו באופן הלימוד. היו מהראשונים שלמדו מדין זה ששמיטה אינה נוהגת בזמן שאין בית דין, כיון שלא ניתן לקדש את השנה בזמן שאין בית דין המתאים לקדש שנים.




חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il