ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מהיכן למדו את הלימוד?
1. רא"ש (ד"ה אין צריכה) ורשב"ם (בבא בתרא קכא, א ד"ה שבת בראשית) ביארו שהלימוד הוא ממה שכתוב: 'אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם', ולא כתוב 'אלה אשר תקראו אותם מקראי קודש' (שהרי כל העניין בפרשה עסק במועדות), ומהייתור נמעט שאין צורך לקדש את השבתות. הר"ן ביאר (ד"ה שבת בראשית) שבגלל סמיכות שבת למועדים המיעוט שכתוב 'אלה' במועדים בא למעט רק את שבת.
2. רש"ש הבין שיש מיעוט מהמילה 'אלה' - דווקא המועדות הללו, ולא מועדים אחרים כמו שבת.
3. ריטב"א (שבת כ ע"א ד"ה והא דדרשינן) כותב שהדרשה היא ממה שכתוב בשבת: 'בכל מושבותיכם', ולכן אין לומר ששבת לא תחול במקום מסוים, או בזמן מסוים בגלל שבית הדין לא יוכל לקדש.
רבי זרחיה הלוי (בעל המאור, הובאו דבריו בספר התרומות שער מה) טען ששמיטה בזמן הזה אינה דאורייתא ואף לא מדרבנן, אלא שניתן לנהוג בה ממידת חסידות. אחת מהסיבות לדבר היא מכיוון שעל מנת שתחול השמיטה צריך ששנות השמיטה יקודשו על ידי בית דין, ואין לנו בזמן הזה בית דין הראוי לעבר חודשים ושנים, לכן לא ניתן לספור את שנות השמיטה כלל.
טעמו הוא שמלימוד הגמרא שלעיל ניתן לראות שכל ספירה הנמצאת בתורה צריכה להיות על פי בית דין, ולכן היינו חושבים שגם שבת צריכה ספירה, אלא שמיעטו את שבת ממה שכתוב 'אלה', ופסוק זה ממעט רק את שבת ולא את השביעית.
על דבריו אלו יש לערער מכמה בחינות: א. גם אם צריך לקדש חודשים או שמיטה, לא נאמר בפסוק שאם לא ספרו המועד לא חל, אלא שבית הדין צריכים לקדש, וזהו חידוש של הרמב"ם (ספר המצוות קנג) לגבי חודשים שאם לא קידשו המועד לא חל, אך לא ברור שהרמב"ם יאמר את אותו חידוש לעניין שמיטה. ב. נראה שהסיבה שצריך למעט שבת היא רק בגלל ששבת כתובה בפרשת המועדות בפרשת אמור, אבל שביעית כלל לא כתובה שם, ולכן לא צריך כלל פסוק למעט אותה, והיא לא תצטרך ספירה אלא אם כן כתבו בתורה שהיא צריכה.
יש שמסכימים עם דברי רז"ה מטעם אחר (שהוא עצמו כתב) שאמנם השמיטה לא צריכה ספירת בית דין, אך כיון שהשמיטה תלויה ביובל, ויובל כן צריך ספירת בית דין לכולי עלמא, וכפי שנאמר בפרשת בהר מפורש, לכן בזמן שאין ספירת יובל אין חיוב יובל וממילא אין חיוב שמיטה. לפי זה בזמן בית שני, שהשמיטה היתה מדרבנן ספרו את היובלות על מנת שיוכלו לקיים את השמיטה, וכפי שכתבו בגמרא בערכין (לב ע"ב) 'מנו יובלות לקדש שמיטין'. וכמו כן בימינו יש מחלוקות לגבי הספירה האמיתית של השמיטה, וכפי שמבואר כבר ברמב"ם (הלכות שמיטה פרק י).
סיכום : הגמרא למדה שבית הדין אינם צריכים לקדש את השבת, אלא את המועדות, וכמה הסברים נאמרו באופן הלימוד. היו מהראשונים שלמדו מדין זה ששמיטה אינה נוהגת בזמן שאין בית דין, כיון שלא ניתן לקדש את השנה בזמן שאין בית דין המתאים לקדש שנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













