ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
כי בשעה שרבי וולף קיציס נפרד מרבו קודם נסיעתו לארץ ישראל נגע הבעש"ט באצבעו על פיו ואמר: "תן דעתך על דבריך ותדע מה להשיב!", יותר מזה סרב לומר. על הספינה בה ירד תלמידו של הבעש"ט עמדה רוח סערה וטלטלה אותה הרחק הרחק עד שבאה לחוף בלתי ידוע שהיה כנראה אי שומם. כששככה הסערה, לא יכלה הספינה להפליג שעדיין לא תיקנו את הפרצים שפרצה בה הסערה. אחדים מן הנוסעים ובתוכם רבי וולף עלו על היבשה, כדי לראות את המקום הזר והמופלא. כעבור זמן קצר שבו כל האנשים אל הספינה, ואילו רבי וולף שהיה שקוע במחשבות הרחיק ללכת, עד שבא לבית גדול שנבנה בשכבר הימים ואף על פי כן נראה היה כאילו לא פגעה בו יד הזמן.
רק כאן עלה על דעתו שהספינה לא תמתין לו. קודם שהספיק להחליט דבר יצא מן הפתח איש שלפי מראה פניו וראשו הלבן היה זקן מופלג, אבל עדיין לא נכפפה קומתו הלבושה בגד של בד לבן, וקידם אותו בברכה ואמר: "התנחם רבי וולף ועשה את השבת עמנו. ממחרת השבת תוכל לצאת לדרכך". כמו בחלום הלך רבי וולף אחר הזקן אל המקווה, התפלל בתוך עשרה אנשים זקנים ואכל ביניהם, והשבת עברה כמו חלום. ממחרת השבת ליווה אותו הזקן המופלג אל החוף, שעגנה שם ספינה ובירך אותו בשעת פרידה. אבל אחר כך כשרצה רבי וולף לעלות בפסיעות מהירות על הגשר המוליך אל הספינה, שאלהו הזקן: "הגד נא, רבי וולף, מה שלום היהודים בארצך?", "ריבון העולמים לא יעזבם" השיב רבי וולף בחיפזון והלך לו. ואך כשהיה בלב הים נצטללה דעתו, וזכר את דברי רבו, ומיד תקפה עליו החרטה עד שהחליט לבלי להמשיך בדרכו לארץ ישראל אלא לחזור במהרה לביתו. שאל לאחד מאנשי הספינה, ומתשובתו נודע לו, שהוא נמצא בדרך לביתו. כשבא רבי וולף לפני הבעש"ט, הביט בו בפנים עצובים, אבל ברוח נדיבה ואמר: "תשובה גרועה השיבות לאברהם אבינו. מידי יום ביומו שואל הוא את השם יתברך, מה שלום בני? והשם יתברך משיב לו, אני לא אעזבם. למה לא סיפרת לו על ייסורי הגלות?"
רק כאן עלה על דעתו שהספינה לא תמתין לו. קודם שהספיק להחליט דבר יצא מן הפתח איש שלפי מראה פניו וראשו הלבן היה זקן מופלג, אבל עדיין לא נכפפה קומתו הלבושה בגד של בד לבן, וקידם אותו בברכה ואמר: "התנחם רבי וולף ועשה את השבת עמנו. ממחרת השבת תוכל לצאת לדרכך". כמו בחלום הלך רבי וולף אחר הזקן אל המקווה, התפלל בתוך עשרה אנשים זקנים ואכל ביניהם, והשבת עברה כמו חלום. ממחרת השבת ליווה אותו הזקן המופלג אל החוף, שעגנה שם ספינה ובירך אותו בשעת פרידה. אבל אחר כך כשרצה רבי וולף לעלות בפסיעות מהירות על הגשר המוליך אל הספינה, שאלהו הזקן: "הגד נא, רבי וולף, מה שלום היהודים בארצך?", "ריבון העולמים לא יעזבם" השיב רבי וולף בחיפזון והלך לו. ואך כשהיה בלב הים נצטללה דעתו, וזכר את דברי רבו, ומיד תקפה עליו החרטה עד שהחליט לבלי להמשיך בדרכו לארץ ישראל אלא לחזור במהרה לביתו. שאל לאחד מאנשי הספינה, ומתשובתו נודע לו, שהוא נמצא בדרך לביתו. כשבא רבי וולף לפני הבעש"ט, הביט בו בפנים עצובים, אבל ברוח נדיבה ואמר: "תשובה גרועה השיבות לאברהם אבינו. מידי יום ביומו שואל הוא את השם יתברך, מה שלום בני? והשם יתברך משיב לו, אני לא אעזבם. למה לא סיפרת לו על ייסורי הגלות?"
הסיפור שלנו מעוגן היטב בעובדות ההיסטוריות של תקופת ראשית החסידות. כתנועה שהנושא המשיחי היה חלק משמעותי מהווייתה הרעיונית, ראתה החסידות ערך גדול בעלייה לארץ ישראל. עליה זו היתה אמורה להביא בסופו של דבר אל התיקון השלם. סיפור מסעו של רבי וולף הוא בעצם סיפור מסעם של היהודים בגלות הארוכה עד לארץ ישראל, סיפור שלצערנו לא נסתיים עד עצם היום הזה. מסתבר שלגאולה יש שתי פנים, האחת מעשית והשניה אידיאית. אין די בגאולה מעשית, אין די במעשה שר' וולף עושה כשהוא עולה לארץ ישראל. עליו לדעת גם את התשובה אותה יצטרך להשיב לכשישאל על מצבם של היהודים בכל פזוריהם בארצות הגולה. עליו לדעת להפוך את מסעו למסע של התעוררות רחמים על כלל ישראל המצוי בגלות במצב כה שפל. זוהי האזהרה שמזהיר הבעש"ט את ר' וולף שלכשישאל את השאלה, ידע לעורר רחמים על כלל ישראל ובכך להפוך את המעשה הגשמי שלו, למהלך רוחני כללי שיש בו גאולה לכלל ישראל.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
29 - לסמוך על הנס
30 - רוח גבית לספינה
31 - בצער רב מידי
טען עוד
ר' וולף חוזר אל הספינה. רק בדרך חזרה הוא מתחיל לחוש את השיבה אל העולם שלנו. אל העולם שבו הסבל וייסורי הגלות עדיין שולטים. הוא חש שלא ענה לאברהם אבינו את התשובה שהיה צריך לענות שלא הכניס את צרתם של ישראל לפניו. המסע לארץ ישראל נפסק. התהליך המעשי אולי יכול להמשיך אבל יש חסרון גדול בגיבוי הרוחני של התהליך. למה לא ספרת לו על ייסורי הגלות, שואל הבעש"ט כשהוא חוזר אליו. אילו היית מספר על ייסורי הגלות, היה הוא וכל האבות והאמהות מתגייסים לעורר רחמים ולפעול ישועות לטובת ספינת הגאולה המטלטלת בין גלי הגלות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ארבע כוסות ושלוש מצות
האם מותר לפנות למקובלים?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אי אפשר לבד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
