ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
נעיין במדרש המובא במסכת סוטה:
"דתניא, היה ר"מ אומר: כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה, זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים, קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה, שנאמר: שם בנימין צעיר רודם, אל תקרי רודם אלא רד ים, והיו שרי יהודה רוגמים אותם, שנאמר: שרי יהודה רגמתם, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכָן לגבורה, שנאמר: ובין כתפיו שכן; אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר: סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עוד רד עם אל, ... לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר: היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו, מה טעם היתה יהודה לקדשו וישראל ממשלותיו? משום דהים ראה וינוס" (דף לו ע"ב/דף לז ע"א).
מתוך דברי המדרש משתקפות שתי מחלוקות:
הראשונה - המחלוקת בין בני לאה בראשות יהודה ובין בני רחל בראשות בנימין, בשאלה: מי ינהיג?
השניה - בין התנאים, בשאלה: מי זכה בהנהגה?
כמו שהסברנו בדברינו לפרשת בא בשבוע שעבר, הדרך הנכונה היא בשותפות בין הצאצאים של שתי האימהות - נשותיו של יעקב.
נדגים זאת, גם באמצעות הצעה להסבר הפרק הפותח את ספר שופטים (ממנו לקוחה גם ההפטרה של פרשתנו).
תקופת השופטים, כמעט לכולי עלמא, הייתה תקופת שפל בתולדות אומתנו. ניתן לזהות תהליך הדרדרות רוחנית של העם לאורך הספר, כשהמאפיין המרכזי הוא חוסר הנהגה מרכזית או מנהיג מאחד.
מהו המסר של הפרק הראשון בספר, שלכאורה מחזיר אותנו לתקופת יהושע, וחוזר ומספר גם על מאורעות שכבר נזכרו בספר יהושע?
נזכיר דוגמא אחת:
שופטים א', כז - "וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת ישב יוֹשְׁבֵי דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת"
יהושע י"ד, יב - "וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת"
עיון בפרק מגלה לנו שהנביא הדגיש שתי עובדות:
א. כאשר הקב"ה הכריע בשאלה: "מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ" (שופטים א' א)
והתשובה הייתה: "יְהוּדָה יַעֲלֶה". שבט יהודה ביקש דווקא משבט שמעון להצטרף אליו: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי". יהודה לא ביקש מבניה של רחל להצטרף אליו. שבט יהודה ממשיך את הטעות מפרשת וישב, שם שמעון ולוי האחים, יחד עם יהודה, פגעו באחווה ומכרו את יוסף.
ב. גם בני יוסף טעו באותה טעות. אפרים ומנשה יוצאים למשימה בלי לשתף את בני יהודה אחיהם, וז"ל המסר: "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם" (שם, כב).
בפרק זה הנביא מוסר לנו כי כלב ובני יהודה הכו את אנשי חברון וכלב היה זה שעסק בכיבוש דרום הר חברון.
גם עובדה זה מעלה את אותה התמיהה: מדוע יהושע בן נון - מנהיגו של שבט אפרים - לא שיתף בהנהגה את כלב, שותפו משכבר הימים?
המסקנה העולה מהפרשיות הפותחות של ספר שופטים היא, שבתקופה זו האחדות בין השבטים הייתה מהם והלאה, מה שמסביר כל כך הרבה שנים של כישלון ושעבוד לעמים אחרים.
בימים אלה, של ניסיונות בין לאומיים לפגוע במעמדה של מדינת ישראל ושל ניסיונות ומעשי רצח אכזריים ונוראים שפגעו גם בנשים רחמניות, נזכור כי אחדות שנובעת מנכונות לשותפות בהנהגה, היא זו שהובילה אותנו תמיד לכיוונים הנכונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
