ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
יהודה גם הוא משלם מחיר יקר על המכירה, הוא מורד מגדולתו כמו שנאמר "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" (בראשית ל"ח א) וברש"י "ויהי בעת ההוא - למה נסמכה פרשה זו לכאן, והפסיק בפרשתו של יוסף, ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם, אמרו אתה אמרת למכרו, אלו אמרת להשיבו היינו שומעים לך". ובמדרש הוסיפו "ועמדו ונדוהו" (שמות רבה פרשה מב ד"ה ג ד"א לך, ועיין עוד סוטה יג ע"ב ובאבן עזרא על אתר). ובנוסף לכך תמר כלתו מעמידה אותו במצב קשה מאוד כשהיא מציבה בפניו את האתגר של "הכר נא", ביטוי שהוא השתמש בו בעצמו כדי לחפות על מכירת יוסף.
לעומת זה בפרשתנו יוסף מוצא עצמו מושל בכיפה. אומנם עדיין מנותק ממשפחתו ומבית אביו, אבל הוא רואה כיצד הקב"ה מאפשר לחלומותיו- נבואותיו להתחיל להתקיים, לא רק מבחינת מעמדו אלא גם מבחינת האחים שנאלצים שוב ושוב להשתחוות לו ולהכנע לכל רצונותיו. פרעה לא רק מושיב אותו על כס המשנה למלך אלא גם מגיע למסקנה מאוד מחייבת. וז"ל הכתוב "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹך"ָ (בראשית מ"א לט).
בסוף ספר בראשית, בפרשת ויחי, יעקב מחזיר את יהודה למעמד המנהיג לדורות בלי לפגע במעמדו המיוחד של יוסף. ההיסטוריה של עם ישראל הוכיחה ששיתוף פעולה בין מנהיגים מבניה של לאה ומבניה של רחל יכול להניב אחדות ששני הצדדים מרויחים ממנה.
הבנה מסוג כזה אנו מוצאים דווקא אצל צאצאיו של יהודה, אנשי בית לחם המברכים על השידוך בין בועז ורות בלשון זו "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם" (רות ד' יא).
לצערנו לא תמיד שררה הבנה מסוג כזה. דווקא בימי שלמה, כשההנהגה של צאצאי יהודה הגיעה לאחד משיאיה, נוצר משבר חמור בתחום חשוב זה. באותו הדור היה לבני יוסף מנהיג שהיה בעל פוטנציאל אדיר, ירבעם בן נבט. הכתוב מספר בשבחו ומדגיש שבשלב ראשון גם שלמה המלך הכיר בכשרונותיו "וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מלכים א י"א כח). בסופו של דבר ירבעם מרד ו"הֵרִים יָד בַּמֶּלֶך"ְ(שם, שם כז) בעידודו או בהסכמתו של הנביא (עיין שם, שם כט-לט סדר המאורעות איננו ברור).
מה גרם למשבר זה? חז"ל מטילים את כובד האחריות על כתפיו של ירבעם שהסכים לשיתוף פעולה רק כשהוא מוביל. וז"ל הגמרא "אמר רבי אבא: אחר שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, אמר לו, מי בראש: - בן ישי בראש - אי הכי לא בעינא (אם כך אינני מעוניין)" (סנהדרין קב ע"א). מאידך גיסא פשט הכתובים מטיל את האחריות על שלמה.
ננסה להציע פתרון המבוסס על הכתובים שיסביר מדוע היה שלמה מוכן לוותר על שיתוף הפעולה. בחלומו הנבואי של שלמה, עם עלייתו על כס המלכות הקב"ה משבח את שלמה על בקשתו "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ" (מלכים א ג' ט). שכרו של שלמה יבוא לידי ביטוי גם במתנה הבאה "הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹך " (שם, שם יב). הכרזה זו מפיו של "מלך עליון" מבטלת את הכרזתו של "מלך אביון" שנאמרה באותם המילים "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹך ". יתכן מאוד ששלמה פירש הבטחה אלקית זו כפטור משיתוף בניה של רחל בהנהגה (אולי ניתן להוסיף לכך את צוואתו של אביו בדבר שמעי בן גרא שהיה גם הוא "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף", שמואל ב י"ט כא). כשלון זה גרם לכך שאנו נאלצים לחכות עד שתתקיים נבואת הגאולה של יחזקאל" וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חברו חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל ל"ז טז-יז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
