ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ומספרים שבעת שהאדר"ת כיהן כרבה של פוניבז', ביקשוהו בני קהילת מיר לכהן כרבם, והציעו לו משכורת גבוהה יותר. האדר"ת שפיזר תדיר את כספו לצדקה, סבל ממחסור תמידי, ונענה לבקשתם. כששמעו בני פוניבז', שרבם מתכוון לעוזבם, הציעו לו משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שהציעו בני מיר.
אולם, בעקבות מעשה מסויים החליט האדר"ת לעבור למיר בכל מחיר. וכך היה המעשה – פועל אחד נשכר על ידי אחד הסנדלרים, וחזר בו מהסיכומים בנימוק, שגם האדר"ת חזר בו מכתב רבנות מיר. בעקבות זאת הודיע האדר"ת בדרשת שבת שובה, ש"לא אשאר בפוניבז' בשום אופן בעולם בלעדי רשות מבני מיר".
תשוקתו של האדר"ת לגאולה הייתה עצומה עד שכתב –" אין דבר אשר יביאני לידי בכי תיכף, כמו שמביאני זכרון ירושלים עיר קדשנו ובית תפארתנו, גלות השכינה, גלות התורה וגלות ישראל, אשר ברגע התבונני במו - זולגות עיני דמעות".
הצירוף המיוחד של דקדוק במצוות, מידת האמת ותשוקת הגאולה, הוביל את האדר"ת להיות מחלוציו של מפעל מיוחד לגאולת ישראל - השבת מצוות אבודות. עם ישראל נצטווה בתרי"ג מצוות. מצוות אלו הן החוטים המקשרים אותנו עם בורא עולם, וככל שאנו זוכים לקיים מגוון גדול יותר של מצוות, כך הקשר שלנו לבורא מתחזק.
לצערינו, בעקבות הגלות הסתתרו מאיתנו רוב(!) המצוות - מצוות המקדש, הסנהדרין, היובל ועוד. ב"ה בדורות האחרונים, מתחילות לשוב אלינו כמה מצוות - מצוות התלויות בארץ ועוד. האדר"ת היה מהראשונים שחיפשו דרכים לעורר לחיים מצוות אבודות ונשכחות. בשלוש מצוות היה ממש ראש וראשון – ביעור מעשרות, ווידוי מעשרות והקהל.
וכך כתב עליו הרב יוסף צבי הלוי אב"ד יפו בהקדמה לספרו 'השקפה לברכה': "ואף פעם לא שמעתי ששקדו לתקן להודיע ולהזהיר על קיום מצות ביעור ווידוי המעשרות, כאילו היא מצוה אשר לא כתובה בתורה. רק בזמן שעלה אליהו לארץ הקדושה, הוא ניהו הרב הגדול האדר"ת זצ"ל, ונתקבל לרב בעיר הקודש ירושלים ת"ו, הדפיס מודעות ואזהרות בשנת השמיטה תרס"ג, לקיים מצות ביעור ווידוי מעשר, כמו שכתוב בתורה. הוא שלח אלי המודעות והאזהרות הנזכרות, להפיצם בכל המושבות, למען ידעו לקיים בפועל, וגם חידש חידושים רבים במקצוע זה, ופתר הרבה ספקות בדיני ביעור ווידוי...".
גם בתחום מצוות 'הקהל', שאי אפשר לקיימה בימינו, חיבר קונטרס 'זכר למקדש' בו עורר לפחות לעשות זכר להקהל. (מנהג מיוחד היה לאדר"ת – את הקונטרסים בענייני מצוות מחודשות, הדפיס בעילום שם, אך כתב להם הסכמה והערות בשמו, כאילו חיבר רק את ההערות, וכך הסווה את זהותו כמחבר. ובכל זאת, בסוף התגלה שהוא המחבר והמחדש, מפני שבחיבורים אחרים שלו פלט קולמסו – כמו שכתבתי בקונטרסים אלו...).
השבת פותחים אנו את סדרת הפרשות העוסקות בבניית המשכן והמקדש. רבות מהמצוות ה'מסתתרות' תלויות במקדש, ובהם תלוייה השראת השכינה, כנאמר בפרשתנו – "ושכנתי בתוכם". עלינו ללכת בדרכו של האדר"ת, ולעשות ככל יכולתנו להשיב את כל המצוות למקומן, ולזכות לגילוי שכינה במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
