ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ומספרים שבעת שהאדר"ת כיהן כרבה של פוניבז', ביקשוהו בני קהילת מיר לכהן כרבם, והציעו לו משכורת גבוהה יותר. האדר"ת שפיזר תדיר את כספו לצדקה, סבל ממחסור תמידי, ונענה לבקשתם. כששמעו בני פוניבז', שרבם מתכוון לעוזבם, הציעו לו משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שהציעו בני מיר.
אולם, בעקבות מעשה מסויים החליט האדר"ת לעבור למיר בכל מחיר. וכך היה המעשה – פועל אחד נשכר על ידי אחד הסנדלרים, וחזר בו מהסיכומים בנימוק, שגם האדר"ת חזר בו מכתב רבנות מיר. בעקבות זאת הודיע האדר"ת בדרשת שבת שובה, ש"לא אשאר בפוניבז' בשום אופן בעולם בלעדי רשות מבני מיר".
תשוקתו של האדר"ת לגאולה הייתה עצומה עד שכתב –" אין דבר אשר יביאני לידי בכי תיכף, כמו שמביאני זכרון ירושלים עיר קדשנו ובית תפארתנו, גלות השכינה, גלות התורה וגלות ישראל, אשר ברגע התבונני במו - זולגות עיני דמעות".
הצירוף המיוחד של דקדוק במצוות, מידת האמת ותשוקת הגאולה, הוביל את האדר"ת להיות מחלוציו של מפעל מיוחד לגאולת ישראל - השבת מצוות אבודות. עם ישראל נצטווה בתרי"ג מצוות. מצוות אלו הן החוטים המקשרים אותנו עם בורא עולם, וככל שאנו זוכים לקיים מגוון גדול יותר של מצוות, כך הקשר שלנו לבורא מתחזק.
לצערינו, בעקבות הגלות הסתתרו מאיתנו רוב(!) המצוות - מצוות המקדש, הסנהדרין, היובל ועוד. ב"ה בדורות האחרונים, מתחילות לשוב אלינו כמה מצוות - מצוות התלויות בארץ ועוד. האדר"ת היה מהראשונים שחיפשו דרכים לעורר לחיים מצוות אבודות ונשכחות. בשלוש מצוות היה ממש ראש וראשון – ביעור מעשרות, ווידוי מעשרות והקהל.
וכך כתב עליו הרב יוסף צבי הלוי אב"ד יפו בהקדמה לספרו 'השקפה לברכה': "ואף פעם לא שמעתי ששקדו לתקן להודיע ולהזהיר על קיום מצות ביעור ווידוי המעשרות, כאילו היא מצוה אשר לא כתובה בתורה. רק בזמן שעלה אליהו לארץ הקדושה, הוא ניהו הרב הגדול האדר"ת זצ"ל, ונתקבל לרב בעיר הקודש ירושלים ת"ו, הדפיס מודעות ואזהרות בשנת השמיטה תרס"ג, לקיים מצות ביעור ווידוי מעשר, כמו שכתוב בתורה. הוא שלח אלי המודעות והאזהרות הנזכרות, להפיצם בכל המושבות, למען ידעו לקיים בפועל, וגם חידש חידושים רבים במקצוע זה, ופתר הרבה ספקות בדיני ביעור ווידוי...".
גם בתחום מצוות 'הקהל', שאי אפשר לקיימה בימינו, חיבר קונטרס 'זכר למקדש' בו עורר לפחות לעשות זכר להקהל. (מנהג מיוחד היה לאדר"ת – את הקונטרסים בענייני מצוות מחודשות, הדפיס בעילום שם, אך כתב להם הסכמה והערות בשמו, כאילו חיבר רק את ההערות, וכך הסווה את זהותו כמחבר. ובכל זאת, בסוף התגלה שהוא המחבר והמחדש, מפני שבחיבורים אחרים שלו פלט קולמסו – כמו שכתבתי בקונטרסים אלו...).
השבת פותחים אנו את סדרת הפרשות העוסקות בבניית המשכן והמקדש. רבות מהמצוות ה'מסתתרות' תלויות במקדש, ובהם תלוייה השראת השכינה, כנאמר בפרשתנו – "ושכנתי בתוכם". עלינו ללכת בדרכו של האדר"ת, ולעשות ככל יכולתנו להשיב את כל המצוות למקומן, ולזכות לגילוי שכינה במהרה בימינו!
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
