ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- ארץ חמדה
- ערב עיון - הגרש"ז אוירבך
ישנם סיפורים בגוונים שונים. יש המספרים אותות ומופתים, ואילו אחרים מעדיפים את הסיפורים נושאי המסרים החינוכיים, באומרם בדרך מליצה על סיפורי המופתים – 'אותות ומופתים באדמת בני חם'.
מספרים על רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שהיה מבקש שיספרו לו רק סיפורים שיש לו יכולת ללמוד מהם. מופתים אין בכוחו של אדם מהשורה לחולל, וגם סיפורים על גדול בישראל, שכבר בילדותו היה גאון עצום בעל ידיעות מקיפות, מייאשים את השומע במקום לדרבנו להתקדם. מבקש היה לשמוע סיפורים על התמדה בתורה ומידות טובות, סיפורים שיכולים אנו ליישמם בחיינו.
ואף אנו ננסה ללמוד משהו מאפיין מדמותו הכבירה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שיום ההילולא שלו חל ב- כ' אדר. כידוע, ר' שלמה זלמן היה מגדולי פוסקי דורנו, שסלל פסיקות רבות וחדשניות בעידן מודרני של חידושים טכנולוגיים. חידושים אלו, לא הניחו לפוסקי דורנו להסתפק רק בהמשך פיתוח השתלשלות ההלכה בדרך הקלאסית. היה עליהם לחצוב יסודות הלכתיים חדשים, לעיתים, מסוגיות רחוקות, ולתת מענה למציאות המתחדשת. מבחינה זו, ר' שלמה זלמן מהווה סמל ודוגמא לפסיקה זו, שהותירה רישומה על הנוהג ההלכתי של כולנו.
וכך מסופר (התורה המשמחת עמ' 51) על היוולדו של הסעיף הפותח את הספר 'שמירת שבת כהלכתה' – "שיעור החום לעניין איסור בישול (בשבת) הוא... לא פחות מ- 45 מעלות צלזיוס". כלומר – ההלכה קובעת שהגדרת איסור בישול הנוזל בשבת היא: לגרום לנוזל להגיע לחום "שהיד סולדת בו". בהעדר מד חום בימי חז"ל, הגדירו כאן חכמים הגדרה התלויה בתחושתו האישית של כל אדם – חום שגורם לידו להירתע מהנוזל. בסעיף זה הצליח ר' שלמה זלמן לתת הגדרה מדויקת, הנעזרת במד החום המודרני – לא פחות מ- 45 מעלות צלזיוס.
וכיצד הגיע להגדרה זו? מעשה שהיה כך היה – פעם שמע רבי שלמה זלמן מד"ר ולך, שחום גופם של בעלי חיים שונה מאחד למשנהו. מיד, התקשר אצלו מידע ביולוגי זה לפתרון בעיה הלכתית. הגמרא (חולין ח:) קובעת, שבעל חיים שנשחט ונמצא אחר כך טריפה, אין שומנו האסור נבלע בסכין השחיטה, והסכין אינה צריכה הגעלה. כיוון, שחום בשיעור 'יד סולדת' גורם למאכל להיבלע בכלי, מוכח מכאן שחום גופם של בעלי החיים הנשחטים פחות מדרגת 'יד סולדת'.
בדק רבי שלמה זלמן ומצא, שחומו של הברווז הוא הגבוה ביותר מבעלי החיים הנשחטים. כיוון שחום הברווז הוא 44 מעלות צלזיוס, הרי מוכח שחום 'יד סולדת' גבוה מ- 44 מעלות, ושיעורו לפחות 45 מעלות.
פסיקה גאונית זו הפכה ליסוד הלכתי ידוע. פסיקה זו נולדה מחיבור גאוני של ידע מעשי וסוגיות הלכתיות בנושאים שונים.
אנו, לצערנו, לא במדרגתו של ר' שלמה זלמן. ובכל זאת, מסיפור זה יש לנו הרבה ללמוד. הנקודה המרכזית שגרמה לפסיקה גאונית זו להיוולד היא העובדה שהתורה הייתה תמיד מול עיניו. כשהתורה תדיר מול העיניים, והשכל שקוע בחיפוש פתרונות הלכתיים, הרי שמידע ביולוגי מיד מתחבר לפתרון הלכתי. כולנו יכולים להוסיף מעט בשימת התורה מול עינינו. וכמובן – לחבר לכך שכל ישר וחשיבה פורייה, שיביא אותנו ליכולת לחבר את התורה – דבר ה' לחיי המעשה, שזהו עניינם של ההלכות והמצוות המעשיות.
ובכך פותחת פרשתנו – "צו את בני ישראל". התורה היא לא רק עומקים רוחניים אלא צו מעשי המנחה אותנו בחיינו. שנזכה ליישם את כל הצווים ולהיפגש עם ה'!

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מהי המלכות שיש בכתר התורה?

איך ללמוד אמונה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

עירוב תבשילין

תהיו חמים!

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

האם מותר להתקלח ביום טוב?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















