ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"בשבוע העברה נטענו בהגן אשר הוא בשותפות עם כל החברה יותר מחמש מאות אילנות נטיעות מהם שבע מאות ושמונה אתרוגים, ומאה רימונים.
זאת נטענו בשבוע העברה, ובשבוע זו אם ירצה ה' ניטע עוד חמש מאות זיתים או יותר וכארבע מאות תאנים וכו' וכו'".
זאת נטענו בשבוע העברה, ובשבוע זו אם ירצה ה' ניטע עוד חמש מאות זיתים או יותר וכארבע מאות תאנים וכו' וכו'".
הוא ממשיך ובזה הוא רואה מין שליחות 'כי האדם הוא עץ השדה':
"וראשית עסקנו בנטיעות כי כן הורה לנו בורא העולם, בטרם כל, לעסוק בנטיעות כי גם הוא עשה כן כמו שכתוב 'וַיִּטַּע ה' אֱ-לֹהִים גַּן בְּעֵדֶן'".
התאריך שבו נכתבה האיגרת היה כ"ב בשבט, 'ובשבוע העברה' - כלומר בט"ו בשבט - נטעו את האילנות. אם כן הנטיעה הייתה בשבילם הביטוי להשתרשות מחדש כמו שאנו אומרים בתפילה "וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ".
הנטיעה והמשיח
נוסיף לכך מדברי רבן יוחנן בן זכאי, שבדמותו הוא מציין את המעבר מן הארץ אל הגלות. 'תקנות רבן יוחנן בן זכאי' נועדו להזכיר את ארץ ישראל, להזכיר לעם את ציון גם בהיותו על אדמת נכר. רבן יוחנן בן זכאי היה זה שביקש בעת החורבן את יבנה וחכמיה, כדי לשמר לדורות הבאים את מסורת התורה שבעל פה, והנה מהאמור ב'אבות דרבי נתן' משתקפת לנו תמונה אחרת של אחרית הגולה לקראת ארץ ישראל:
"הוא היה אומר (רבן יוחנן בן זכאי) אם היתה הנטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי משיח בא, נטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו". (אבות דרבי נתן, פרק לא)
בדברים קצרים אלה מציג לנו רבן יוחנן בן זכאי את הבעיה העתידה להתחדש בסוף הגלות, בעת שייעורו ישראל לתחייה. כאשר "הנטיעה בתוך ידך" - כשמפעל התחייה יהיה בעיצומו תוצב בפנינו השאלה החמורה - הנה המשיח מגיע מה לנו בקטנוּת זו שבחולין, בעבודת אדמה, בגאולת קרקע, במעשים פעוטים וחומריים? הרי לנו משיח, אורו של עולם, רוחניות נפלאה מי ראה כזאת מי שמע כאלה?!
התגובה הספונטנית עלולה להיות זריקת הנטיעה וביטולה, וזלזול במעשים החומריים הפעוטים המתגמדים כביכול, מול המשיח. עונה לעומתם רבן יוחנן בן זכאי - בוא ו"נטע את הנטיעה ואחר כך צאו והקבילו", הנטיעה ויישוב ארץ ישראל אינם ניגוד למשיח אדרבה הם משלימים את החיזיון ומכשירים את הדרך אליו.
צמיחת עצי פרי על אדמת הקודש מפריחה מחדש את אמונת המשיח ומשמיעה את בשורת הגאולה ודברי הנביא "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר" (ישעיה נב, ז) הם ה'קץ המגולה' כשהרי ישראל מניבים פרותיהם אליו נשואות העינים כאלפיים שנה לכונן עפרות הארץ ולהקים את עם ה' עליה. אין להשליך את הנטיעה מהיד אלא לנטוע תחילה - לבנות את העם בארצו, כחלק בלתי נפרד מהגאולה אשר תפקידה "לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה" (ישעיה נא, טז), כשם שהגאולה נוטעת שמים - כן היא יוצרת ארץ, ורגלי המבשר על הרי ציון הן הבסיס לכל הגילויים הגדולים שיבואו מהשמים על הבסיס האיתן של העולם הארצי.
מכאן הפתח להבין את תורתם של גאוני עולם אשר פעלו לחדש את פני היישוב בארץ בימי אתחלתא דגאולה, אלה שדרשו את ציון פשוטו כמשמעו - אשר עברו בשערים ופינו את הדרך לגאולת העם, כל אלה יישרו את המסילה וסיקלו את האבנים בדרכו של העם לגאולה. וכך אומר המדרש:
"עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת כל מי שפעל עִם אֵ-ל יבא ויטול שכרו". (תנחומא אמור פרק ז)
נשים-לב, ההכרזה על השכר תושמע מראש ההרים שם רגלי המבשר, שם הרי ארץ ישראל מניבים את פרותיהם.
שיר
נסיים בשיר לט"ו בשבט ששורר ש' שלום, שהיה נצר מגזע חסידים. השיר הוא:
בַּחֲמשה עשר בִּשְבט
בְּבֹא אביב אלינו
יורד מלאך, פנקס בַּיד
ורושם כל ציץ, כל עץ, כל בד
וְכל נִטְעֵי גַננוּ,
מֵעיר לְעיר מִכְּפר לִכְפר
נישא הוא קל כנפים,
חוקר בגיא בודק בהר
עובר בִּיעף את המדבר
ושב אל השמים.
וּכְשהפִּנקס יהיה מלא עץ וָציץ וָשיח
כְּשהמדבר יהפׂך שׂדה,
כל ארצנו, גן, נָוֶה -
יופיע המשיח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














