ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעקבות לימוד התורה של הבן, נחשף גם אבי המשפחה לתורה, והתחנן שילמדוהו גמרא. האב היה כבר יהודי זקן, וכידוע קשה בגיל מבוגר לקלוט מיומנויות חדשות, לפיכך התקשה האב מאד בלימוד הגמרא. כך עמל האב במשך שנים על הבנת כל שורה וכל מילה, עד אשר זכה לסיים... דף (!) גמרא שלם.
במהלך שנות לימודו, שמע האב על המושג 'סיום מסכת'. כשסיים את הדף הבודד, שמח האב שמחה גדולה, וביקש אף הוא מבנו לארגן לו 'סיום'. נבוך הבן מהבקשה הייחודית, שהרי 'סיום' עורכים על מסכת שלימה ולא על דף בודד. פנה הבן לשכן הגדול רבי משה פיינשטיין, שיפסוק מה לעשות עם הבקשה הייחודית.
פסק רבי משה פיינשטיין, שאכן האב יכול לעשות סיום על הדף הבודד, כי בשבילו זהו אכן השלמת פרק של מאמץ גדול. (הסיפור בנוי על רקע הלכתי – עיין בספרו של רבי משה פיינשטיין, 'אגרות משה', ח"א סימן קנז, שכל מצווה שנמשכה איזה זמן יש לעשות בסיומה שמחה. לכן גם סיום של ספר תנ"ך שהשקיע בו זמן ולמדו עם אחד המפרשים, צריך לעשות לו 'סיום', וזו שמחת מצווה וסעודת מצווה. וסיום זה הוא רק כשעמל על כך, ולא כשלמד ספר זה במהירות בתוך כמה שעות. ו'סיום' כזה יכול גם לפטור את המסיים עצמו מתענית בכורות בערב פסח – עיין פסקי תשובות על סימן תע).
התרגש ושמח רבי משה פיינשטיין בלימודו של אותו זקן, עד שבא בעצמו והשתתף בסיום המיוחד. ובאותו הלילה, לאחר ה'סיום'... השיב האב הזקן את נשמתו לבוראה. 'סיום', תרתי משמע!
בשבוע הבא, יג' אדר, יחול יום ההילולא של רבי משה פיינשטיין. סיפור זה מבטא כמה נקודות חשובות מדמותו הכבירה. רבי משה פיינשטיין, בעוצם התמדתו וגאונותו, סיים מאות פעמים את הש"ס, הטור והשו"ע. רבי משה היה ענק תורני שהיגר מרוסיה לארצות הברית, מ'העולם הישן' ל'עולם החדש', והביא את דבר ה' מקהילות עתיקות ספוגות יהדות למקום חדש שומם מתורה.
והנה, ענק התורה יודע להבין לנפש הזקן המגלה את התורה בזקנותו, ושמח עימו בשמחת הסיום - הזעיר אך הגדול כל כך. נקודה זו מתאימה לדרכו להביא את תורתו הענקית, ולגדל עימה תורה במקום חדש וריק.
רבי משה פיינשטיין גם היה פוסק עצום, מגדולי המשיבים בדורו. דורו היה דור מלא בחידושים טכנולוגיים ובתרבות חיים חדשה, כך שהוטל על שכמו משא הפסיקה המחדשת ומביאה את ההלכה אל הדור. לפסיקה זו היה דרוש גאון עצום בעל כתפיים רחבות, שבכוחו לשמור ולא לזוז כמלוא הנימה מההלכה העתיקה, ויחד עם זאת להביאה רעננה ומתאימה לדורינו.
חלק מדרכו המחודשת של רבי משה בפסיקה, הייתה העובדה שלא רק ציטט מדברי קודמיו, אלא ממש צלל מחדש לעומק הסוגיא – גמרא ראשונים ופוסקים, ודלה משם חידושים ופנינים. כך בסיפור, מחדש רבי משה שעיקר ה'סיום' אינו רק הספר אותו מסיימים, אלא עצם השלמת פרק של עמל ויגיעה בתורה. נאים הדברים לזקן המסיים את חייו בעמל התורה, ונאים הדברים ליום השלמת חייו של רבי משה פיינשטיין, שעמל וחידש בתורה כל ימיו.
שנזכה כולנו לעמול ולהשיג כל אחד ואחת את חלקנו המיוחד בתורה! אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
