ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מהות הצניעות
השיעור היה מרתק. הרב דיבר בהתלהבות על חשיבות ניצול הזמן בחופש. אבל אני לא הייתי רגוע. כבר מתחילת השיעור עמדה לי שאלה על קצה הלשון אבל לא שאלתי. התביישתי. זו שאלה פשוטה. בטח כולם הבינו ורק אני לא הבנתי. "עזוב", אמרתי לעצמי. "אל תשאל. למה לקטוע את מהלך השיעור. רק בגלל איזה שאלה טיפשית שיש לך". השיעור הסתיים.
כשיצאנו להפסקה הרב ניגש אליי ושאל בחביבות. "רונן, האם הבנת את השיעור?".
"כן, היה שיעור יפה מאוד", עניתי מהוסס.
"אני רואה על פניך שיש משהו שלא היה מובן לך. אם יש לך שאלה– שאל".
"עזוב, זו שאלה ילדותית".
"אין דבר כזה", הרב לא הירפה. "אין שאלה לא לגיטימית. שאל".
שאלתי את השאלה. הרב נדהם. "זו שאלה מצוינת! למה לא שאלת במהלך השיעור?"
"התביישתי", עניתי בקול שקט. "חשבתי שכולם יודעים את התשובה".
"זה לא טוב להתבייש. צריך לשאול".
"אבל הרב", הקשיתי, "המשנה אומרת שטוב להיות ביישן, שכתוב 'עז פנים לגיהינום ובוש פנים לגן עדן'. אז למה הרב אומר שזה לא טוב להתבייש?"
הרב חייך. "ישנן שתי סוגים של בושה. יש בושה שלילית שבה האדם מפחד ממה יגידו. זו בושה שמנטרלת אותו מלפעול. האדם יושב בחוסר מעש. לא מתקדם ולא משתנה. על בושה כזו אמרו חז"ל 'לא הביישן למד'. תלמיד שמפחד לשאול שאלות בכיתה כי חושש שהמורה או החבר'ה יצחקו עליו לא לומד שום דבר. הוא דורך במקום. לכן בשיעור צריך לשאול עד שהשיעור מובן.
אבל יש גם בושה חיובית והיא כשאדם מתבייש על מעשה שלילי שעשה. הבושה מעידה שהמעשה הרע לא הפך להיות חלק מאישיותו. שהחטא לא חלק ממנו. שהוא באמת טוב וישר ורק צריך לתקן את עצמו. בושה זו גורמת ללקיחת אחריות, לשינוי ולהתקדמות".
"אם כך", המשכתי לשאול, "מדוע כשהאדם חסר בגדים הוא מתבייש מפני חבריו, והרי הוא לא עשה שום דבר רע?"
"גם בושה זו היא בריאה", המשיך הרב. "היא אינה נובעת בגלל מעשה רע שעשינו אלא נובעת מהבנתנו שהימצאות ללא לבוש גורמת למבט חיצוני ומטעה. בושה זו גורמת לאדם להתלבש כדי להתבונן פנימה. אגב, זה הקשר בין צניעות לבושה הבריאה. צניעות זו הנאמנות לעצמיות, לנקודה הפנימית שבי. הבושה הבריאה עוזרת לי להיות אני".
ביאורים
ואת צנועים חכמה
"בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה"
שלמה המלך מלמד אותנו את מידת הצניעות בניגוד למידת העזות והחוצפה. יש אדם שבא ללמוד בשיעור כאשר המטרה המרכזית שלו היא להראות כמה הוא יודע. בשביל כך הוא עוצר את השיעור מידי פעם ושואל שאלות קנטרניות את הרב, רק כדי להכשילו ולהעלות את קרנו לעיני כולם. אדם כזה נקרא 'זדון'. אדם עם מזימות ומעשים זדוניים ורעים. אך סופו שהרב יוכיח אותו והוא יכשל בלשונו ויתבייש לפני כולם. ועל זה אומר שלמה: בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן.
לעומת זאת, אדם צנוע ששומע שיעור הוא מנסה להבין את דברי הרב. הוא מכיר בעצמו שהוא לא יודע הכל. יש בו ענווה ופתיחות לקבל את דברי התורה ולהשתנות בעקבותיה. הוא שואל את עצמו כל הזמן איך אני יכול להשתנות ולהתקדם לאור מה שאני לומד. לפי זה הוא גם לא מתבייש לשאול כאשר התעורר לו קושי או חוסר הבנה. ולכן הוא שואל שאלות שמחכימות את כולם והוא בעצמו יוצא מהשיעור עם חוכמה גדולה יותר. זאת בגלל שהוא היה צנוע ונאמן לעצמו. ועליו שלמה אומר: וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה.
[משלי יא, ב; מלבי"ם שם]
הלכה
חלוקת הלימוד למקרא, משנה ותלמוד – א
כידוע, התורה כוללת בתוכה תחומים רבים ומגוונים, ושאלה יסודית בהלכות תלמוד תורה היא מה הוא סדר הלימוד הנכון. בתלמוד מובאת הדרכה יסודית בעניין זה, וכך לשונה: "אמר רב ספרא משום רבי יהושע בן חנניא: 'לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד'".
החלק הראשון הוא המקרא, שכולל את כל ספרי התנ"ך; החלק השני נקרא 'משנה', ובו נכללות המשניות, הברייתות וההלכות הפסוקות, וכן פירושי חז"ל ודרשותיהם על הפסוקים. כיום עיקר לימוד החלק הנקרא 'משנה' צריך להיעשות בספרי הלכה למעשה; החלק השלישי נקרא תלמוד, והוא כולל את הבנת הטעמים והסברות של ההלכות הפסוקות המבוארות במשנה ובספרי ההלכה, כפי שהם מבוארים בתלמוד ובספרי הראשונים והאחרונים. (מתוך 'פניני הלכה', ליקוטים א')
פתגם
"וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו", מה ראה? ראה שאין פתחי אוהליהם מכוונים זה לזה. אמר: "ראויים אלה שתשרה שכינה ביניהם". (בבא בתרא ס.)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
