ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אימם ששמה לב להתמדתם הנדירה, הייתה 'מתלוננת' עליהם בצחוק – 'שני בנים נתן לי הקב"ה: האחד אינו מברך ברכת המזון, והשני אינו קורא קריאת שמע שעל המיטה...' (שרי המאה ח"א עמ' 125).
ואכן זכה רבי פנחס (ההילולא שלו השבוע ב- ד' תמוז) לגדול בתורה ובצדקות, להתמנות כרב בקהילות חשובות, להעמיד תלמידים הרבה (ביניהם – החת"ם סופר), ולחבר ספרים למדניים הנפוצים בעולם הישיבות – 'הפלאה', 'המקנה' ועוד.
רבי פנחס ואחיו רבי שמלקי היו מראשוני גאוני התורה שהצטרפו לתנועת החסידות. למרבה הפלא, למרות היותם רבנים חסידיים ועל אף ההתנגדות העזה שהייתה בימים ההם לתנועת החסידות, התמנו השניים לרבנים של קהילות גדולות בגרמניה ובאזורים הרחוקים מאד מדרך החסידות. במיוחד תמוה הדבר, שרבי פנחס התמנה לרבה של קהילת פרנקפורט, הנחשבת למעוז השמרנות ה'ייקית', ותקנותיה משמרות בדקדקנות את מנהגי הדורות, ולכן רחקה מאד מהחידושים שהנהיגה החסידות.
התשובה לתמיהה זו נעוצה בסיפור מיוחד, וכך מסופר (שרי המאה ח"א עמ'234): באותם ימים, נחלקו גולי ישראל על כשרותו של גט אחד, שסידר רבה של העיר קליווא. רבי אברהם אבוש, רבה הגדול של פרנקפורט, פסל את הגט, ואילו שאר גדולי ישראל הכשירו את הגט.
לימים, נפטר רבי אברהם אבוש, וראשי קהילת פרנקפורט קינאו את קנאת רבם, והחליטו שרק מי שלא חלק על רבם יוכל לכהן כרב הקהילה. בדקו ומצאו, שמכל גדולי הרבנים שבדור רק רבי פנחס לא כתב וחתם להכשיר את הגט מקליווא.
ומספרים, שגם רבי פנחס כתב בתחילה תשובה ארוכה להכשיר את הגט. באותם ימים, היו כותבים בדיו ולא בעט, ולאחר גמר הכתיבה היו מייבשים את האותיות במעט חול. כשסיים רבי פנחס את כתיבת התשובה, רצה ליטול את קופסת החול לייבוש, ובמקומה בטעות נטל את קסת הדיו ושפך ממנה על הנייר...
כמי שהתחנך על ברכי החסידות, הרואה בכל מעשה האדם ותנועותיו השגחה אלוקית מיוחדת, הבין רבי פנחס שמשמיים מעכבים בעדו מלחוות דעה בנושא זה, ולא פרסם את תשובתו, וכך זכה ברבנות פרנקפורט.
בכך למד רבי פנחס נקודה חשובה המופיעה בפרשתנו - פרשת חוקת. בשעה שמכישים את העם הנחשים השרפים, עושה משה בעקבות ציווי ה' – נחש נחושת, וישימהו על נס, "והיה אם נשך הנחש את איש, והביט אל נחש הנחושת וחי". על כך אומרת המשנה (ר"ה פ"ג) – "וכי נחש ממית, או נחש מחיה? אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהן שבשמים, היו מתרפאים; ואם לאו, היו נימוקים".
במעשהו של משה יש דגש מיוחד, המפגש עם ה' אינו רק בדיבור ובמחשבה, פוגשים את ה' מתוך החפץ הגשמי הדומם. ויותר מזה – הנחש, שהוא הבעיה וגורם המוות הופך בידי משה לגורם החיים והתיקון. ללמדך, שלא הגשמיות עיקר כי אם דבר ה' שמאחוריה, ובמיוחד – דבר ה' שמתוך הגשמיות. וכך רבי פנחס זוכה ומתוך השתיקה הנגזרת עליו בקסת הדיו, מקשיב לדבר ה', וזוכה לדיבור גדול יותר של הפצת תורה לעיר גדולה ולאלפי תלמידים בישראל.
ומבחינה היסטורית – העניין עמוק יותר. בימי רבי פנחס, החלה להופיע בגרמניה תנועת ההשכלה. סמלה של תנועת ההשכלה היה משה מנדלסון, שחיבר 'ביאור' לתנ"ך בגרמנית, במגמה שהיהודים ילמדו גרמנית צחה, ויתערבו בין הגויים. מנדלסון היה ידען גדול תורה, ובצעירותו היה תלמידו המובהק של על 'קרבן העדה', כך שרבים טעו לחשוב שמעשיו טובים ליהדות ונעשים מתוך השקפה תורנית. אולם רבי פנחס ועוד מגדולי ישראל קלטו שבמעשיו הוא הופך את התורה כמשרת לחכמות הזרות, ויצאו נגדו בחריפות. ואכן, כבר בדור הבא התנצרו רוב ילדיו ונכדיו של מנדלסון, ותנועת הרפורמה נולדה ממעשיו, והמציאות הוכיחה את עומק ראייתם של גדולי ישראל. (במעשיו גם הזיק לתודעת היסוד של בחירת ישראל, ואכן הרפורמים כינו עצמם כ'גרמנים בני דת משה').
והנה, ההשגחה האלוקית שמה באופן בלתי טבעי את רבי פנחס כרבה של פרנקפורט. כך שהה רבי פנחס בלב האזור הנגוע בהשכלה, ובהמשך הנחיל את דרכו זו לתלמידו בן העיר פרנקפורט החת"ם סופר שהפך לגדול הלוחמים בהשכלה, וכך ניצלו רבים מרדת שחת.
כך הפכה השתיקה למנוף עצום של דיבור!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












