ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
פעם אחת נסע ר' זאב וולף מזבאריז בדרך. בא אליו בחור חסיד ועני וביקש ממנו נדבה. פשפש הצדיק בארנקו, נזדמן לידו מטבע גדול, החזירו והוציא מטבע קטן ונתן לנצרך. "בחור צעיר", אמר, "אל יתבייש ואל יצפה לגדולות". הלך לו החסיד בראש כפוף. מיד קרא לו ר' זאב ושאל: "בחור, מה חשבת זה עתה?" השיב: "למדתי דרך חדשה לעבודת השם יתברך: אל יתבייש אדם ואל יצפה לגדולות". "לזה כיוונתי", אמר הצדיק ועזר לו ביד רחבה.
הסיפור שלנו, שנושאו הוא בעצם צדקה, הופך תוך כדי הסיפור לסיפור העוסק בעבודת ה'. אך ראשית נעסוק במצוות הצדקה, שהיא הבסיס המציאותי לכל הסיפור. בקשת הצדקה מלווה בשני רגשות סותרים: מחד גיסא, ישנה בושה גדולה ביותר בבקשת נדבה מאדם אחר, ומאידך גיסא כשכבר עושים את הצעד של בקשת הנדבה, יש ציפייה שהאדם שממנו מבקשים יבין את הקושי העצום שבבקשת הנדבה וייתן סכום יפה ההולם את הבושה שבמעמד בקשת הצדקה.
ר' זאב וולף הופך את מעמד הצדקה למעמד חינוכי. אל מול הבקשה של הבחור העני מתעוררת בלבו של ר' זאב הרחמנות והרצון לתת לבחור סכום הגון ההולם את בקשתו. כך מזדמן לידו מטבע גדול המתאים לעצם העובדה שהבחור נאלץ לבקש צדקה.
כאן מתעורר הממד החינוכי של הנתינה: הבחור לומד כעת פרק בבקשה וקבלה. סכום הגון שיינתן לו עלול ליצור אצלו את התחושה שלכל שאלה ובקשה יש מענה הגון, מענה בסכום גדול. הצדיק מחזיר את המטבע הגדול לכיסו ומוציא תחתיו מטבע קטן. כאן בא המסר החינוכי: "בחור צעיר אל יתבייש ואל יצפה לגדולות". העובדה שר' זאב מזכיר את גילו של הבחור, "בחור צעיר", מלמדת כי המניע להחלפת המטבע היה מניע חינוכי. ר' זאב עזר לבחור בכפליים: ראשית, הוא נתן לו מטבע. שנית, הוא נתן לו מסר חינוכי חשוב לחיים, לא להתבייש לבקש ולא לצפות לגדולות.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
41 - מטבע של חינוך
42 - עדות אילמת
43 - מתנות בשר ודם
טען עוד
דברי החסיד הצעיר מעניקים למסר שהעביר לו ר' זאב משמעות עמוקה הרבה יותר מאשר פרק בהלכות קיבוץ נדבות. חז"ל מלמדים אותנו כי אין עני אלא בדעת. העוני הוא תופעה שאינה מתייחסת רק לממון, אלא גם לצרכים רוחניים. לפנינו מפגש בין ר' זאב, רבי של חסידים, אישיות רוחנית בנויה, לבין צעיר חסידי, תלמיד, חסר נסיון וחסר כלים בעבודת ה'. המפגש הסובב סביב מצוות הצדקה הוא בעצם מפגש בין נותן למקבל, בין רבי לחסיד, בין מורה לתלמיד.
ר' זאב נותן לצעיר, אבל נותן לו מעט. המסר הוא שאין להתבייש לבקש, אולם גם אין לצפות לגדולות. הבאים בשערי עבודת ה' צריכים לדעת את הכלל החשוב הזה: התשוקה לקבל עוד ועוד צריכה למלא את כל שיעור קומתו של האדם. יחד עם זאת, אדם צריך לדעת שההצלחה וההישגים הגדולים אינם מונחים בכיסו. אכזבות רבות עדיין מחכות לו בדרכו. אין לצפות לגדולות. אז יודעים לשמוח בכל השגה ואז גם יודעים לחשוק שפתיים ולהמשיך ולבקש את ההישגים הגדולים יותר.
המעניין בכל הסיפור הוא כי מי שמעניק לדבריו של ר' זאב את המשמעות העמוקה הוא דווקא הבחור הצעיר. ר' זאב אומר את הדברים בצורה סתומה, ומתייחס כביכול לבקשת הצדקה. אולם כנראה שלבחור המבקש יש לב שומע. הוא שומע את הנאמר גם אם לא נאמר בפירוש. האמירה של הצדיק הופכת לו ללקח רוחני, המקיף את כל מהלך העשייה שלו. כשר' זאב קורא לו בשנית ושואל אותו על מה חשב, הוא מעמיד אותו במבחן. הוא רוצה לדעת אם המסר העמוק של דבריו אכן נקלט. מתוך תשובתו של הצעיר נראה שכן.
אלמלא המסר העמוק של דברי ר' זאב היה סיומו של הסיפור סיום רגיל של סוף טוב. כשר' זאב רואה כי הצעיר קלט את דבריו, הוא נותן לו צדקה ביד רחבה. אבל האמת היא שלאור המסר העמוק של דברי ר' זאב, יש גם לנתינה הזו של ר' זאב משמעות עמוקה. מסתבר כי מי שמפנים את המסר שלא להתבייש מלבקש, אך לא להתייאש אם לא קיבל, הוא זה שזכאי לקבלה של שפע גדול.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
חידוש כוחות העולם
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
