ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לדברי המברק - בנובומינסק נרצח חצי שנה קודם לכן, אחד מפקידי הממשלה. האחים אליעזר ונוח הורביץ, הנמצאים כעת בירושלים, העידו לפני נסיעתם על חמישה גויים כמבצעי הרצח. בעקבות עדותם, נשפטו חמשת הרוצחים למוות, אך עדות זו עלולה לגרום לפוגרום ביהודים. לכן מבקשים יהודי העיר מהראשון לציון, שיחקור את האחים הורביץ, ויגבה מהם הודאה שעדותם בנובומינסק הייתה עדות שקר, וכך ינצלו היהודים מפוגרום. הודאה זו יש להעביר טלגרפית לפולין.
ה'יש"א ברכה' שהגיע באותה עת כבר לגיל 92, איתר וחקר את האחים הורביץ, אך הם טענו שעדותם הייתה אמת לאמיתה. באותו ערב, קרא ה'יש"א ברכה' את נכבדי עדת הספרדים בירושלים להתייעצות דחופה בעניין. הנוכחים ישבו והציעו עצות שונות, כשאווירת פיקוח הנפש מרחפת חלל האוויר.
בכל הדיון ישב הראשון לציון בשקט, ולבסוף הטיל פצצה לאוויר – לדעתי, המברק מזויף. יתכן, שקרובי הנאשמים שלחוהו, ודווקא אם נכתוב שהעדות שקר נביא אסון על היהודים. לכן, עלינו להודיע, שאסור לנו להתערב בעניינים פנימיים של מדינה אחרת.
הנוכחים הוכו בתדהמה, והעלו את החשש שהמברק אמיתי, ותשובה סתמית זו תגרום לפוגרום. בעקבות זאת, שלח הראשון לציון את מזכירו האישי לרבי שמואל סלנט, הרב האשכנזי של ירושלים. הוא נתן למזכיר את חותמו, ציווה עליו שלא יספר לרב סלנט את דעתו, ויעשה כדברי הרב סלנט.
בחצות לילה הגיע המזכיר לבית הרב סלנט, שהיה בערך בן 90. הרב סלנט שמע את השאלה, וענה – לדעתי המכתב מזויף, וכדאי לענות שהראשון לציון לא יכול להתערב בענייני מדינה אחרת.
המזכיר הנדהם, סיפר לרבי שמואל סלנט שהראשון לציון אמר בדיוק כדבריו, ומיד הבריק לוורשא את תשובת הרבנים. למחרת – כח' תמוז נפטר ה'יש"א ברכה'. לאחר שבועות אחדים, התפרסמה בעיתונות היהודית ידיעה, שפקחותם של רבני ירושלים הצילה את יהודי פולין.
בימי בין המצרים אלו, כשאבלים אנו על שנאת החינם שהחריבה את בית מקדשנו, עלינו להתחזק באהבת חינם שתבנה את המקדש השלישי. סיפור זה מאיר זווית ייחודית של אהבת ישראל.
אהבת ישראל נובעת קודם כל מהעובדה, שישראל הם נשמה אחת בגופים מחולקים (תניא פרק לב). עניין זה מתגלה לעיתים בכך, שגדולי ישראל מזרמים או מקומות שונים - מכוונים לדעה שווה. כך בסיפור זה הראשון לציון הספרדי והרב האשכנזי, כיוונו זה לדעתו של זה, בניגוד להיגיון הפשוט וללא שידעו אחד מהשני. כך התגלה בפועל הלב המשותף הפועם בליבות כלל ישראל. כך גם מתגלה, שהתורה אחת היא.
ואכן, מצינו זאת בכמה מקומות בתלמוד. מצינו (בבא בתרא יב), שלעיתים מחדש חכם אחד הלכה מסוימת, ומתברר שהלכה זו נאמרה כבר על ידי חכם אחר, והדבר מעיד שהם בני מזל אחד או שנבואה נזרקה בפי החכם השני. גם מצאנו בתרגום ה -70, שכל החכמים שינו תרגומם את אותם שינויים, בלא שידעו זה מזה. ואפילו על המחלוקות ההלכתיות בין החכמים, נאמר שלכל הדעות השונות יש שורש משותף אחד (חגיגה ג:).
(אמנם, הנביאים אסור שיתנבאו ממש באותה לשון, כי זה מוכיח שזו עדות שקר, כפי שמצינו אצל צדקיה בן כנענה, אך שיכוונו לאותה דעה זה מבורך). ולעתיד לבוא, נתעלה למדרגה (סנהדרין צא:) ש" אמר רבי יוחנן - עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר: קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו". במהרה בימינו אמן!

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

טעינה למחשבה

עבודה שאין לה סוף

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

איך עושים קידוש?

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

כאב הגלות ותקוות הגאולה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















