ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לדברי המברק - בנובומינסק נרצח חצי שנה קודם לכן, אחד מפקידי הממשלה. האחים אליעזר ונוח הורביץ, הנמצאים כעת בירושלים, העידו לפני נסיעתם על חמישה גויים כמבצעי הרצח. בעקבות עדותם, נשפטו חמשת הרוצחים למוות, אך עדות זו עלולה לגרום לפוגרום ביהודים. לכן מבקשים יהודי העיר מהראשון לציון, שיחקור את האחים הורביץ, ויגבה מהם הודאה שעדותם בנובומינסק הייתה עדות שקר, וכך ינצלו היהודים מפוגרום. הודאה זו יש להעביר טלגרפית לפולין.
ה'יש"א ברכה' שהגיע באותה עת כבר לגיל 92, איתר וחקר את האחים הורביץ, אך הם טענו שעדותם הייתה אמת לאמיתה. באותו ערב, קרא ה'יש"א ברכה' את נכבדי עדת הספרדים בירושלים להתייעצות דחופה בעניין. הנוכחים ישבו והציעו עצות שונות, כשאווירת פיקוח הנפש מרחפת חלל האוויר.
בכל הדיון ישב הראשון לציון בשקט, ולבסוף הטיל פצצה לאוויר – לדעתי, המברק מזויף. יתכן, שקרובי הנאשמים שלחוהו, ודווקא אם נכתוב שהעדות שקר נביא אסון על היהודים. לכן, עלינו להודיע, שאסור לנו להתערב בעניינים פנימיים של מדינה אחרת.
הנוכחים הוכו בתדהמה, והעלו את החשש שהמברק אמיתי, ותשובה סתמית זו תגרום לפוגרום. בעקבות זאת, שלח הראשון לציון את מזכירו האישי לרבי שמואל סלנט, הרב האשכנזי של ירושלים. הוא נתן למזכיר את חותמו, ציווה עליו שלא יספר לרב סלנט את דעתו, ויעשה כדברי הרב סלנט.
בחצות לילה הגיע המזכיר לבית הרב סלנט, שהיה בערך בן 90. הרב סלנט שמע את השאלה, וענה – לדעתי המכתב מזויף, וכדאי לענות שהראשון לציון לא יכול להתערב בענייני מדינה אחרת.
המזכיר הנדהם, סיפר לרבי שמואל סלנט שהראשון לציון אמר בדיוק כדבריו, ומיד הבריק לוורשא את תשובת הרבנים. למחרת – כח' תמוז נפטר ה'יש"א ברכה'. לאחר שבועות אחדים, התפרסמה בעיתונות היהודית ידיעה, שפקחותם של רבני ירושלים הצילה את יהודי פולין.
בימי בין המצרים אלו, כשאבלים אנו על שנאת החינם שהחריבה את בית מקדשנו, עלינו להתחזק באהבת חינם שתבנה את המקדש השלישי. סיפור זה מאיר זווית ייחודית של אהבת ישראל.
אהבת ישראל נובעת קודם כל מהעובדה, שישראל הם נשמה אחת בגופים מחולקים (תניא פרק לב). עניין זה מתגלה לעיתים בכך, שגדולי ישראל מזרמים או מקומות שונים - מכוונים לדעה שווה. כך בסיפור זה הראשון לציון הספרדי והרב האשכנזי, כיוונו זה לדעתו של זה, בניגוד להיגיון הפשוט וללא שידעו אחד מהשני. כך התגלה בפועל הלב המשותף הפועם בליבות כלל ישראל. כך גם מתגלה, שהתורה אחת היא.
ואכן, מצינו זאת בכמה מקומות בתלמוד. מצינו (בבא בתרא יב), שלעיתים מחדש חכם אחד הלכה מסוימת, ומתברר שהלכה זו נאמרה כבר על ידי חכם אחר, והדבר מעיד שהם בני מזל אחד או שנבואה נזרקה בפי החכם השני. גם מצאנו בתרגום ה -70, שכל החכמים שינו תרגומם את אותם שינויים, בלא שידעו זה מזה. ואפילו על המחלוקות ההלכתיות בין החכמים, נאמר שלכל הדעות השונות יש שורש משותף אחד (חגיגה ג:).
(אמנם, הנביאים אסור שיתנבאו ממש באותה לשון, כי זה מוכיח שזו עדות שקר, כפי שמצינו אצל צדקיה בן כנענה, אך שיכוונו לאותה דעה זה מבורך). ולעתיד לבוא, נתעלה למדרגה (סנהדרין צא:) ש" אמר רבי יוחנן - עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר: קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו". במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
