ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי איש אחד התאונן פעם באזני ר' שמלקי מניקלשבורג שאין בידו אומנות מפרנסת כדי סיפוקו, והוא זקוק תמיד לעזרת הבריות. כשהוא מתנה את צרותיו חזר באנחה על המאמר: "ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם". אמר רבי שמלקי: "אל תקרי מתנת בשר ודם אלא מתנות בשר ודם. כי השם הוא אחד, אבל שליחיו רבים הם. וזוהי כוונת המאמר: אל תצריכנו לידי מתנות הנראות לנו כמתנות של בשר ודם, אלא בשעה שאנו מקבלים אותן תננו להכיר שהנותנים שליחיך הם, והכל אינו בא אלא מידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
הסיפור שלנו מפגיש בין איש אחד לבין ר' שמלקי. טענתו של האיש היא על כך שאינו מתפרנס כדי סיפוקו והוא זקוק דרך קבע לעזרתם של הבריות. האיש תולה את הדברים בכך שאין לו אומנות ראויה. הוא שופט את המציאות על-פי התפיסה המקובלת, שהפרנסה מקורה באומנות. אדם שיש לו אומנות יש לו פרנסה, ומי שאין לו אומנות, או שאומנותו אינה ראויה, אינו יכול לפרנס. הוא משליך את יהבו על האמצעים המביאים בדרך כלל אל הפרנסה. הוא תולה את הכל בהם. לרגע קט נשכח ממנו הבסיס האמוני הקובע כי יש מנהיג לעולם שהוא הפותח את ידו ומשביע לכל חי רצון. הוא קושר את גורלו באמצעי זה או אחר, בסוג זה או אחר של אומנות, וחושב כי אילו היתה לו אומנות אחרת היה מצבו משתפר.
המעניין בגישתו של אותו אדם הוא שהוא תולה את הדברים במאמר "ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם". לפי הבנתו, אדם הנהנה מאומנותו הוא אדם שאינו נזקק לידי מתנת בשר ודם, ואילו אדם שאומנותו אינה מספיקה לו, שאין בידיו הכלים הגשמיים להביא פרנסה לביתו, הוא הנזקק לידי מתנת בשר ודם – משום שעליו לפנות אל גבאי הצדקה שיעזרו לו להביא לחם לביתו. את צרתו זו, העדר הכלים המתאימים לפרנסתו, ואת הזדקקותו לידי מתנת בשר ודם, הוא מתנה בפני ר' שמלקי.
ר' שמלקי יכול היה להבין ללבו של האיש, ולכבד אותו במתנת יד הגונה, שתסייע בידו לעמוד על רגליו מבחינה כלכלית, ובכך לחסוך ממנו את ההזדקקות החוזרת והנשנית לידי מתנת בשר ודם של גבאי צדקה למיניהם. אבל ר' שמלקי מעדיף שלא ללכת בדרך הזו; הוא מחליט לשנות את גישתו של האיש שלפניו לפרנסה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
42 - עדות אילמת
43 - מתנות בשר ודם
44 - מעלת הצרעת
טען עוד
העיקר בגישתו של ר' שמלקי הוא הצורה שבה האדם מקבל את הדברים ולא הצורה שבה הם מתרחשים באמת במציאות. ההסתכלות הטבעית והגשמית היא שהביאה את האיש לתלות את מצבו בהעדר אומנות מתאימה. גישתו של ר' שמלקי היא שעל האדם להבין שהפרנסה מגיעה מבורא עולם. גם כשאדם מקבל מתנת בשר ודם, בעצם הוא מקבל את פרנסתו מידו הרחבה של בורא עולם; השאלה היא שאלה של הסתכלות. אדם המתקשר לאמצעים שבהם מגיע אליו הכסף, מבחין בין כסף המגיע אליו בדרך זו או אחרת – בדרך של אומנות או בדרך של נתינת צדקה וחסד. אך אדם המאמין כי הכסף מגיע אליו מידו הפתוחה של הבורא, יודע כי גם אם השליח הוא שליח של מתנת בשר ודם, גם זו בעצם מתנת בורא עולם.
כך גם מתבאר השינוי הלשוני שעורך ר' שמלקי, בהחלפת המילה 'מתנה' ב'מתנות'. מתנות רבות יש לבני האדם. אסור לאדם להתמכר למתנות. אסור לו להתמכר לדרך החיצונית שבה מגיעה המתנה אליו. הדרכים רבות הן אך המתנה – אחת היא, מתנת שמים. התפילה שנושא האדם במילים "ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם" צריכה להיות מכוונת קודם כל כלפי עצמו. אדם צריך לחנך את עצמו שלא לראות בבני האדם את נותני המתנה, אלא בבורא עולם.
פעולתו של ר' שמלקי, לקחת דווקא את המאמר שבו השתמש האיש ולדרוש אותו בדרך שונה, מזכירה לנו את היסוד החסידי הגדול של המתקת הדינים בשורשם, שעניינו הוא הפיכת הדבר השלילי עצמו לדבר חיובי. האיש מקשר את מצבו העגום עם התפילה שלא נזקק לידי מתנת בשר ודם. ר' שמלקי מפרש את התפילה הזו עצמה בדרך שונה, המביאה לגישה אחרת לחיים, גישה אופטימית יותר.
השאלה אם מתנה היא מתנת בשר ודם או לא, תלויה בדרך שבה האדם עצמו מקבל אותה. אם הוא מאמין כי היא באה מידו של בורא עולם, שוב אין זו מתנת בשר ודם. בדרך זו מתקן את המשמעות השלילית שיש למאמר, ומתוך כך משתנה גישתו כולה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
