ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ימי הרצון של חודשי אלול ותשרי דומים למסע מופלא שבו אנו עוברים מתחנה לתחנה, מחג לחג, אוספים כוחות וממלאים מצברים לקראת שנה חדשה. לכל תחנה יש אוצר וסגולה המיוחדים לה, אך ישנה נקודה אחת המשותפת לכל התחנות, והיא – חיפוש וגילוי הפנימיות.
כדי להצמיח וליצור דבר חדש מוכרחים להתחיל מן המקור. כשרוצים לגדל צמח מקלפים את הפרי ומגיעים אל הגרעין, וממנו ניתן להצמיח פרי חדש. כך גם בהתחדשות השנה. כדי להתחיל שנה ולקבל בה חיים חדשים, עלינו לגלות בתחילת השנה את נקודת המקור, להזכיר לעצמנו מהו הרצון הפנימי שלנו ולהפוך את המבט על הסובב אותנו למבט פנימי ומאיר. זו מהותם של חגי תשרי, וזו תכלית המסע אותו אנו עוברים בכל שנה מחדש.
סוף הוא תמיד התחלה
חודש אלול הוא אחרית השנה, אך פניו נשואות קדימה, אל עבר השנה הבאה. העבודה הרוחנית של חודש אלול היא המפתח לכל מה שיקרה בחגי תשרי. וכך מבאר זאת בעל התניא:
קרוב אליך (649)
הרב נחמיה וילהלם
217 - הרב קוק והחסידות
218 - המלך בשדה
219 - לב שמח, לב דומע
טען עוד
וְהָעִנְיָן כִּי בֶּאֱלוּל מַתְחִיל בְּחִינַת "אֲנִי לְדוֹדִי", דְּהַיְנוּ בְּחִינַת "אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא" [התעוררות של מטה] עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְשָׁכַת אֱלוֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ לְמַטָּה בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת... וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ גַּם לְמַטָּה עַל כְּלָלוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם, וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיהֶם כָּל הַשָּׁנָה.
כִּי יִרְאַת ה' וְאַהֲבָתוֹ אֵינוֹ עֲשׂוּיָה וְנָטוּעַ בְּלֵב הָאָדָם מִכֹּחַ עַצְמוֹ, כִּי אִם מִכֹּחַ הַהֶאָרָה הַנִּמְשָׁךְ עָלָיו מִלְּמַעְלָה, בְּעֵת וּזְמַן הִתְגַּלּוּתוֹ. דְּהַיְנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּחִינַת יִרְאָה כו', וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְדוֹדִי לִי".
רַק שֶׁצָּרִיךְ תְּחִלָּה לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה וְיִרְאָה עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁהִיא בֶּאֱלוּל.
('ליקוטי תורה', פרשת ראה ד"ה "אני לדודי ודודי לי")
בראשי התיבות של חודש אלול רמוזות שתי תנועות: "אני לדודי" – הפנייה שלי אל ה', ו"דודי לי" – הפנייה של ה' אליי. ה"דודי לי" רומז על חגי תשרי, בהם ה' משפיע עלינו גילוי של יראת שמיים בימים הנוראים וגילוי של אהבה בימי סוכות ושמחת תורה. הימים האלו הם כל כך משמעותיים, עד שכל הקשר שלנו לה' במשך השנה תלוי בהם. אך כדי שהעוצמה הזו אכן תתממש צריך לבוא קודם ה"אני לדודי" באלול. אנחנו עושים אימונים ומתחילים להכיר את השטח, כדי שבבוא חודש תשרי, השפה כבר תהיה מוכרת לנו ונהיה בעניינים.
בשדה או בארמון?
בכל ימות השנה וימי החול הרגילים עלינו לעמול ולגלות יראה ואהבה לה', אז במה שונה חודש אלול מבכל יום?
אַךְ הִנֵּה יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקֹּדֶם בּוֹאוֹ לָעִיר יוֹצְאִין אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וּמְקַבְּלִין פָּנָיו בַּשָּׂדֶה, וְאָז רַשָּׁאִין כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לְהַקְבִּיל פָּנָיו, וְהוּא מְקַבֵּל אֶת כֻּלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמַרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְכֻלָּם.
וּבְלֶכְתּוֹ הָעִירָה הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים אַחֲרָיו.
וְאַחַר כָּךְ בְּבוֹאוֹ לַהֵיכָל אֵין נִכְנָסִים כִּי אִם בִּרְשׁוּת, וְאַף גַּם זֹאת הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּעָם וִיחִידֵי סְגֻלָּה.
וְכָךְ הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל יוֹצְאִין לְהַקְבִּיל אוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ בַּשָּׂדֶה... שֶׁיָּאִיר גִּלּוּי פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ לִמְקוֹר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ [של האדם] אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ לְדָבְקָה בּוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא [מעומק הלב] בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ. ('ליקוטי תורה', שם)
ברוב ימות השנה אנחנו, אנשי העיר, רחוקים מראיית פני המלך. מפגש ישיר פנים אל פנים דורש הכנות ואישורים מיוחדים, ורק בשבתות ומועדים יש לנו הזדמנות לפגישה כזו. לכבוד הימים האלו אנו מתכוננים במסירות, מקיימים מצוות בהידור וזוכים להיכנס להיכל המלך. אבל בימי החול, מי יכול לראות את המלך?
חודש אלול הוא חודש יוצא דופן. מצד אחד גם הוא שייך לימי החול, ימים של עבודה בשדה וטרדות העולם. אך מצד שני, יש בו הזדמנות לכל אחד לראות את פני המלך. בחודש הזה קורה דבר מופלא – המלך בעצמו עובר בשדה. אמנם בלי כל הפאר וההדר של הארמון, אך מה זה משנה? המלך בעצמו מגיע כל כך קרוב! ואז, עם בגדי החול והלכלוך על הפנים, אפשר לקפוץ על ההזדמנות ולהיפגש עם המלך פנים אל פנים. באותם רגעים הכול תלוי בנו. המלך מעצמו רק עובר בשדה. אם נעזוב לרגע את המחרשה והכלים ונצא אליו, נוכל לפגוש אותו.
חודש אלול הוא הזדמנות. יש בו אפשרות לפגוש את פני ה' ולגלות את הרצון הפנימי שלנו להתקרב אליו, למרות שאנחנו עדיין מלוכלכים ולא ראויים לכך. חודש אלול הוא חודש של הארת פנים בתוך ימי החול. "אני לדודי" – חודש של עבודה מלמטה. קרבת ה' נותנת לנו כוחות מיוחדים, אך את כל הכוחות הללו אנחנו צריכים לממש. ואם נדע לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בייחודיות של אלול, נוכל להמשיך ולצעוד בעקבות המלך גם אל תוך הארמון, ולהיכנס לתוכו בחגי תשרי.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תיקון ימי השובבי"ם
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
