ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
חכם גדול היה, ודמותו הייחודית שידעה להבעיר לבבות מבקשי ה' באמת לעבודתו יתברך, משכה אליה תלמידים עמוקים רבים. ואכן, כמה וכמה מתלמידיו הפכו בהמשך לאדמו"רים גדולים, שהשושלות שיצאו מהם מנהיגות חסידויות גדולות עד ימינו אלה.
דרכו הייחודית משכה אש, ומחלוקת עזה התלקחה כנגדו. אחד מהחולקים המרכזיים עליו היה רבי מאיר מסבניץ. פעם אחת ציווה רבי מאיר על שניים מחסידיו להישבע, שימלאו את מבוקשו. לאחר שנשבעו, פקד עליהם לנסוע לפשיסחה ולומר לרבי בונם את המסר הבא – 'כיצד אתה רבי? האם אפשר ללמוד את מה שנחוץ לכך על ידי מסחר עצים בדנציג?
בדאגה גדולה באו השליחים לפשיסחה. הם ביקשו מרבי בונים סליחה מראש על שיצערוהו בדברים נגד רצונם, והעבירו לו את המסר.
"אמרו לרבכם", השיב להם רבי בונים, "שאילו שיערתי בימי נעורי, מה שעתיד לבוא עלי, הייתי נוהג כמוהו, אבל טוב יותר שלא שיערתי את הדבר".
אחר כך אמר רבי בונים לתלמידיו: "מאיר הוא איש אלוקים מנעוריו, ואינו יודע איך חוטאים. מניין לו לדעת - מה חסר לבריות שבאים אליו? אני הייתי במסחר ובתיאטרון, והריני יודע מה מתחולל לב החוטא. מאז יודע אני גם כיצד יש ליישר את האילן הצעיר, המתעקם בשעת צמיחתו".
כמה עניינים אפשר ללמוד מסיפור זה, וביניהם - התובנה הבאה בדיעבד, שלעיתים יורדים אנו או סובלים אנו כדי שנוכל להבין לעתיד ללב האחרים, ואף לסייע להם להיחלץ ממצבם. מהסיפור עולה שלכתחילה, לא היה הולך רבי בונים בדרכו, אך בדיעבד מתוך דרכו המיוחדת – הוא גם זה היודע להעלות את הצעירים.
וכך מצינו מאז מקדם, שיש צדיקים שמראש לא חטאו, ויש בעלי תשובה שחטאו ותיקנו. יוסף הוא צדיק, ואילו דוד הוא בעל תשובה. "לא חטא דוד אלא כדי ללמד תשובה ליחיד". והנה, העולם כולו מצפה לתיקונו דווקא על ידי משיח בן דוד, כי דווקא מי שחטא ושב, יכול להשלים את תשובת העולם. (צריך לדייק, אין זה אומר שרבי בונם חטא, חלילה, אלא שנפתח לעולם רחב יותר, והבין ללב החוטאים).
אמנם, חשוב להוסיף, שמשיח בן דוד בא לאחר משיח בן יוסף, כי גם בעל התשובה זקוק לכוחותיו של הצדיק שלא חטא. דומה הדבר, לאדם הטובע בבוץ, שמחד – עלינו להשליך חבל לבוץ כדי להצילו, ומאידך – על החבל להיות תפוס בידי מי שנמצא מחוץ לביצה, כי אם המציל יכנס לביצה הרי שיטבע יחד עם השקוע בפנים. רק השילוב של הצדיקים ובעלי התשובה מעלה את העולם.
ב. אם כן – רבי שמחה בונים העיד על עצמו כמי שמכיר את נפש החוטא ויודע להשיבו. וודאי יש לרבי בונים עצה טובה לתת לנו לימי אלול – ימי התשובה. מה עצתו?
אמר רבי בונים – "האשמה הגדולה של האדם אינה החטאים שהוא חוטא – הניסיון עצום הוא וכוחו דל! האשמה הגדולה היא, שיכול הוא בכל רגע לעשות תשובה ואינו עושה" (אור הגנוז).
במשפט עמוק זה דומים דברי רבי בונים לדברי רבנו יונה בשערי תשובה, שאומר שכשאדם לא שב בתשובה הרי הוא כחוטא כל רגע מחדש, וכל החטאים הללו מצטרפים לחטא גדול מאד, כך שחוסר התשובה חמור מהחטא.
משפט זה חודר לנפש החוטא. התרגיל המרכזי של יצר הרע אינו להפילנו בחטא, אלא לייאש אותנו מלשוב ממנו. כל אדם רגיל נופל לפעמים, ובדרך כלל הנפילה הראשונה היא נפילה קטנה יחסית. הבעיה היא, שלאחר נפילה זו, יצר הרע בא אלינו, ומפיל את בטחוננו העצמי. הוא אומר לנו – אתה לא שווה. אתה אבוד. אתה בן אדם חוטא, 'ועל מי אתה עובד כשאתה מנסה לשחק אותה צדיק'. אין לך סיכוי וכו'.
ואז האדם מתייאש והולך ומידרדר. "כך היא דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך... ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה". למשל – ניקח נושא של בן אדם לחבירו. אדם רב עם חבר, לעיתים, מתוך התפרצות כעס רגעית. אם מיד הוא יתפוס את עצמו, יתנצל ויתפייס, הכל רגע ויעבור. למעשה, כמעט לא קרה כלום, ויתכן והחבר אף יעריך אותו על גבורתו לבקש סליחה.
אך יצר הרע דוחק באדם להצדיק את עצמו, לא לוותר, להראות שהוא מושלם ולא לקש סליחה. כך המריבה הולכת וגדלה, ומגיעה לממדים עצומים.
בואו נלמד לבלום בזמן. לחזק את בטחוננו העצמי, ולהבין שגם אם נפלנו לרגע, הרי שעיקר מבחננו הוא ביכולת לשוב בתשובה, ובזה נצליח. בהצלחה לכולנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
