ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר תשובה

עצות לחזרה בתשובה מבעל ניסיון

579
לחץ להקדשת שיעור זה
א. רבי שמחה בונים מפשיסחה (שיום פטירתו – יב' אלול) היה דמות חריגה בנוף האדמו"רים החסידיים. בצעירותו עסק במסחר עצים, למד שפות אירופיות ומדעים, עבד כרוקח, ביקר בתיאטרון ולבש מלבושים קצרים במקום מעיל חסידי ארוך.
חכם גדול היה, ודמותו הייחודית שידעה להבעיר לבבות מבקשי ה' באמת לעבודתו יתברך, משכה אליה תלמידים עמוקים רבים. ואכן, כמה וכמה מתלמידיו הפכו בהמשך לאדמו"רים גדולים, שהשושלות שיצאו מהם מנהיגות חסידויות גדולות עד ימינו אלה.
דרכו הייחודית משכה אש, ומחלוקת עזה התלקחה כנגדו. אחד מהחולקים המרכזיים עליו היה רבי מאיר מסבניץ. פעם אחת ציווה רבי מאיר על שניים מחסידיו להישבע, שימלאו את מבוקשו. לאחר שנשבעו, פקד עליהם לנסוע לפשיסחה ולומר לרבי בונם את המסר הבא – 'כיצד אתה רבי? האם אפשר ללמוד את מה שנחוץ לכך על ידי מסחר עצים בדנציג?
בדאגה גדולה באו השליחים לפשיסחה. הם ביקשו מרבי בונים סליחה מראש על שיצערוהו בדברים נגד רצונם, והעבירו לו את המסר.
"אמרו לרבכם", השיב להם רבי בונים, "שאילו שיערתי בימי נעורי, מה שעתיד לבוא עלי, הייתי נוהג כמוהו, אבל טוב יותר שלא שיערתי את הדבר".
אחר כך אמר רבי בונים לתלמידיו: "מאיר הוא איש אלוקים מנעוריו, ואינו יודע איך חוטאים. מניין לו לדעת - מה חסר לבריות שבאים אליו? אני הייתי במסחר ובתיאטרון, והריני יודע מה מתחולל לב החוטא. מאז יודע אני גם כיצד יש ליישר את האילן הצעיר, המתעקם בשעת צמיחתו".
כמה עניינים אפשר ללמוד מסיפור זה, וביניהם - התובנה הבאה בדיעבד, שלעיתים יורדים אנו או סובלים אנו כדי שנוכל להבין לעתיד ללב האחרים, ואף לסייע להם להיחלץ ממצבם. מהסיפור עולה שלכתחילה, לא היה הולך רבי בונים בדרכו, אך בדיעבד מתוך דרכו המיוחדת – הוא גם זה היודע להעלות את הצעירים.
וכך מצינו מאז מקדם, שיש צדיקים שמראש לא חטאו, ויש בעלי תשובה שחטאו ותיקנו. יוסף הוא צדיק, ואילו דוד הוא בעל תשובה. "לא חטא דוד אלא כדי ללמד תשובה ליחיד". והנה, העולם כולו מצפה לתיקונו דווקא על ידי משיח בן דוד, כי דווקא מי שחטא ושב, יכול להשלים את תשובת העולם. (צריך לדייק, אין זה אומר שרבי בונם חטא, חלילה, אלא שנפתח לעולם רחב יותר, והבין ללב החוטאים).
אמנם, חשוב להוסיף, שמשיח בן דוד בא לאחר משיח בן יוסף, כי גם בעל התשובה זקוק לכוחותיו של הצדיק שלא חטא. דומה הדבר, לאדם הטובע בבוץ, שמחד – עלינו להשליך חבל לבוץ כדי להצילו, ומאידך – על החבל להיות תפוס בידי מי שנמצא מחוץ לביצה, כי אם המציל יכנס לביצה הרי שיטבע יחד עם השקוע בפנים. רק השילוב של הצדיקים ובעלי התשובה מעלה את העולם.
ב. אם כן – רבי שמחה בונים העיד על עצמו כמי שמכיר את נפש החוטא ויודע להשיבו. וודאי יש לרבי בונים עצה טובה לתת לנו לימי אלול – ימי התשובה. מה עצתו?
אמר רבי בונים – "האשמה הגדולה של האדם אינה החטאים שהוא חוטא – הניסיון עצום הוא וכוחו דל! האשמה הגדולה היא, שיכול הוא בכל רגע לעשות תשובה ואינו עושה" (אור הגנוז).
במשפט עמוק זה דומים דברי רבי בונים לדברי רבנו יונה בשערי תשובה, שאומר שכשאדם לא שב בתשובה הרי הוא כחוטא כל רגע מחדש, וכל החטאים הללו מצטרפים לחטא גדול מאד, כך שחוסר התשובה חמור מהחטא.
משפט זה חודר לנפש החוטא. התרגיל המרכזי של יצר הרע אינו להפילנו בחטא, אלא לייאש אותנו מלשוב ממנו. כל אדם רגיל נופל לפעמים, ובדרך כלל הנפילה הראשונה היא נפילה קטנה יחסית. הבעיה היא, שלאחר נפילה זו, יצר הרע בא אלינו, ומפיל את בטחוננו העצמי. הוא אומר לנו – אתה לא שווה. אתה אבוד. אתה בן אדם חוטא, 'ועל מי אתה עובד כשאתה מנסה לשחק אותה צדיק'. אין לך סיכוי וכו'.
ואז האדם מתייאש והולך ומידרדר. "כך היא דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך... ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה". למשל – ניקח נושא של בן אדם לחבירו. אדם רב עם חבר, לעיתים, מתוך התפרצות כעס רגעית. אם מיד הוא יתפוס את עצמו, יתנצל ויתפייס, הכל רגע ויעבור. למעשה, כמעט לא קרה כלום, ויתכן והחבר אף יעריך אותו על גבורתו לבקש סליחה.
אך יצר הרע דוחק באדם להצדיק את עצמו, לא לוותר, להראות שהוא מושלם ולא לקש סליחה. כך המריבה הולכת וגדלה, ומגיעה לממדים עצומים.
בואו נלמד לבלום בזמן. לחזק את בטחוננו העצמי, ולהבין שגם אם נפלנו לרגע, הרי שעיקר מבחננו הוא ביכולת לשוב בתשובה, ובזה נצליח. בהצלחה לכולנו!
עוד בנושא תשובה
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il