ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
אם כך, מהי המשמעות של כל התגלות וכיצד שתי הפרשיות יחד נותנות לנו תמונה שלמה ועמוקה יותר מבחינה רוחנית של הברית והבשורה?
בדברינו השבוע, ננסה להבין את הברית וההתגלות במידת הדין.
כאשר מידת הדין מופיעה בעולם עלולות להיות לכך השלכות חמורות, לכן אין זה פלא שהפרשיה נפתחת במילים הבאות:
"וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו..." (בראשית י"ז ג). (לכאורה, אין הסבר מדוע אברהם נבהל ונפל על פניו).
המדרש ובעקבותיו תרגום יונתן ורש"י הסבירו: "לפי שלא מל עדיין, נופל ומדבר עמו"
(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יז סימן ג).
לפיכך צריך להסביר, שכיוון שבפסוקים הבאים יגיע הציווי על המילה, בינתיים אברהם, שהוא עדיין ערל חייב ליפול על פניו (אולי כדי "להסתיר" זאת). על פרשנות זו קשה, הרי הקב"ה נגלה לאברהם גם קודם לכן וגם אז אברהם לא היה מהול ובכל אופן לא נפל על פניו.
הרד"ק הסביר בכיוון אחר לגמרי, וז"ל: "ויפול אברהם על פניו - השתחוה והודה לאל על אשר אמר לו שיתן בריתו בינו ובינו שזה יהיה קיום האהבה אשר אהב".
גם החזקוני בעקבותיו הסביר בכיוון זה: "ויפל אברם על פניו - השתחוה על שמחת הבשורה".
על שניהם קשה, למה נקט הכתוב לשון נפילה ולא לשון השתחויה?
הרמב"ן, שכמובן היה מודע לקשיים שהערנו עליהם, מציע כיוון נוסף: "וטעם ויפול אברם על פניו - לכוין דעתו לנבואה. וכאשר השלים לו נבואת המצוה במילה קם אברהם ועמד, ובא אליו הדיבור שנית מן השמים ואמר לו שרי אשתך וגו', וחזר ונפל על פניו לכוין דעתו והתפלל על ישמעאל". (על הרמב"ן קשה מהמקומות האחרים בתורה שם מוזכרת נפילה שכזו ואכמ"ל).
לכן, אחרי בקשת המחילה מן הראשונים, נציע בענווה דרך אחרת.
אברהם נפל על פניו בגלל מה שמופיע מיד בהמשך הפסוק: "וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹקים לֵאמֹר".
אברהם נפל על פניו מכיוון שההתגלות הייתה במידת הדין והנפילה מבטאת את היראה הנגרמת כתוצאה מכך (הגדרה זו מתאימה לכל ההופעות של הנפילה על הפנים בכל התורה).
כמו שכבר ציינו, כל הפרשיה מפסוק זה ועד סוף הפרשה כולה, רוויה ומתייחדת בזה שרק שם אלקים מופיע בה. דבר זה ברור גם מהתוכן - בפסוקים הבאים אברהם נצטווה במצוות ברית המילה. מצווה חשובה זו מביאה את האדם לשלמות, אבל הדרך היא דרך של כאב והסרה של הערלה, כולל פריעה. לכן, יש פוסקים שהתנגדו לשימוש במשככי כאבים בזמן המילה, דווקא כדי להבטיח את הכאב. קיומה של מצווה זו מלווה תמיד, בדימום ובבכי. כל אלה קשורים בטבורם למידת הדין. הדין קשור לחוק שיש לקיימו, גם אם הדבר כרוך בקשיים וגם אם אינו מובן.
בשבוע שעבר הזכרנו את האיסור לנסות לגלות את הנסתרות ולנסות לדעת מה העתיד צופן. לכאורה, יש דרך מותרת לעשות זאת שהרי חלק אחד מן הפרדס הוא הסוד וחכמי תורת האמת עוסקים בפן זה של התורה. ניתן ללכת אל המקובל (ואנו מתכוונים רק למקובלים אמיתיים) ולשאול אותו אם כדאי או לא לפנות לכיוון מסוים או לנקוט בפעולה מסוימת או לחדול ממנה, שהרי הוא מכיר את החוקים הנסתרים הקובעים מה יהיה בעתיד.
התורה מזהירה אותנו, גם אם מישהו יפנה לכיוון זה, הוא צריך לדעת ולקחת בחשבון שהוא יקבל תשובה רק על פי מידת הדין, עם כל הסכנות שיש בכך.
הדרך לקבל הנהגה במידת הרחמים היא דרך התמימות.
(על ההשפעה של כל זה על נושא הצחוק עיינו במאמרי 'חוק וצחוק' בתוך חמדת הארץ ד וגם באתר ארץ חמדה: http://www.eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/534-sFileRedir.pdf )
הבה נתפלל כי נזכה ללכת בעקבותיו של אברהם אבינו, בדרך של 'תמים תהיה'
ולזכות להנהגה במידת הרחמים.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
כל ההתחלות קשות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
