ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
לא תמיד אדם מגיע לתכליתו
כָּל הַפְּעֻלּוֹת וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁאָדָם פּוֹעֵל אֵינוֹ מְחֻיָּב* שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלֵמוּת תַּכְלִיתָם כְּפִי פְּעֻלָּתָם בְּהֶכְרֵחַ, שֶׁכְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם כָּל מַה שֶּׁרָאוּי וּבָאֹפֶן הָרָאוּי וְלֹא יַגִּיעַ הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן, הֲלֹא תִרְאֶה הָרוֹפֵא פְּעָמִים הַרְבֵּה יַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁרָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ וְעַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה וְלֹא יִפֹּל טָעוּת לֹא מִמֶּנּוּ וְלֹא מִן הַחוֹלֶה, וְעִם כָּל זֶה לֹא תַגִּיעַ הַבְּרִיאוּת הַמְכֻוֶּנֶת, וְכֵן עוֹבֵד הָאֲדָמָה יַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁרָאוּי, וְיִזְרַע בָּעֵת הָרָאוּי וְתִהְיֶה הַשָּׂדֶה טוֹבָה וּמְתֻקֶּנֶת כָּרָאוּי, וְלֹא יַצְלִיחַ הַזֶּרַע, וְסִבַּת כָּל זֶה מְבֹאֶרֶת, שֶׁהַפּוֹעֵל הַבְּרִיאוּת אֵינֶנּוּ הָרוֹפֵא לְבַד וְלֹא הַחוֹלֶה גַּם כֵּן אֲבָל הָרוֹפֵא וְהַטֶּבַע, וְכֵן בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה אֵין הַפּוֹעֵל הָעוֹבֵד וְלֹא הַשָּׂדֶה גַּם כֵּן אֲבָל הָעוֹבֵד וְהַטֶּבַע.
לא תמיד התפילה מתקבלת
וְכֵן הַתְּפִלָּה פְּעָמִים הַרְבֵּה יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁרָאוּי וּבָעֵת הָרָאוּי, וְלֹא תְקֻבַּל הַתְּפִלָּה, וְלֹא מִצַּד חֵטְא הַמִּתְפַּלֵּל אֶלָּא שֶׁלֹּא יַסְכִּים בָּזֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁהַסַּפָּן פְּעָמִים הַרְבֵּה יַעֲשֶׂה סְפִינָתוֹ מְתֻקֶּנֶת כָּרָאוּי וְיַנְהִיגָהּ בַּטּוֹבָה שֶׁבַּהַנְהָגוֹת וְיֵרֵד בַּיָּם בָּעֵת הָרָאוּי, וְעִם כָּל זֶה לֹא תִצְלַח הַסְּפִינָה לְהַגִּיעַ אֶל מְקוֹם הַחֵפֶץ, וְזֶה מִצַּד שֶׁלֹּא יַסְכִּים בָּזֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם עַל צַד הָעֹנֶשׁ כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בְּעִנְיַן יוֹנָה, וְאִם עַל צַד הַהַשְׁגָּחָה לְטוֹב, לְסִבָּה מִן הַסִּבּוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ בְּפֶרֶק י"ג מִזֶּה הַמַּאֲמָר, וְכֵן הַתְּפִלָּה פְּעָמִים שֶׁלֹּא תְקֻבַּל אִם עַל צַד הָעֹנֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה, אוֹ שֶׁאֵין הַמְקַבֵּל מוּכָן עַד שֶׁיַּרְבֶּה וְיַפְצִיר בִּתְפִלָּה אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּעֻלּוֹת מוֹרוֹת עַל הַהַכְנָעָה, כְּתַעֲנִית אוֹ לְבִישַׁת שַׂק כְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וְכַיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאִם* שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מוֹנֵעַ אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה תְּפִלַּת דָּוִד שֶׁלֹּא יָמוּת בְּשַׁבָּת, בַּעֲבוּר שֶׁהִגִּיעַ הָעֵת שֶׁיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא* [שבת ל.], וְאִם בַּעֲבוּר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַהוּא הַמְבֻקָּשׁ טוֹב אֶל הַמִּתְפַּלֵּל, וְעַל צַד הַהַשְׁגָּחָה עָלָיו לֹא תְקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ, כְּאִלּוּ תֹּאמַר שֶׁהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּר בָּנִים וְלֹא תְקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ, לִהְיוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הֱיוֹת הַבָּנִים רָעִים אֵלָיו וּמְבַקְשִׁים לַהֲמִיתוֹ, כְּמוֹ אַבְשָׁלוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָמִית אֶת דָּוִד, אוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּעַד מָמוֹן, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁהַמָּמוֹן הַהוּא יִהְיֶה סִבַּת מוֹתוֹ, כְּמַאֲמַר שְׁלֹמֹה: "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" [קהלת ה, יב], אוֹ שֶׁיִּהְיֶה סִבַּת כְּפִירָתוֹ, כְּמַאֲמַר שְׁלֹמֹה: "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה'" [משלי ל, ט], אוֹ לְסִבָּה אַחֶרֶת נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ וִידוּעָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
____________________________________
אֵינוֹ מְחֻיָּב – לא בהכרח. וְאִם – או. כִּמְלֹא נִימָא – כחוט השערה, שיעור מועט.
ביאורים
ההשתדלות שלנו בעולם חשובה ביותר, אך לא בהכרח שהיא גם תקבע את התוצאה הסופית. כדוגמה לכך מביא רבי יוסף אלבו את מקצועות הרפואה והחקלאות, אך דבר זה נכון בכל תחומי החיים והמקצועות. הרופא עושה את עבודתו נאמנה, ולמרות זאת נמצא חולים שמתים עוד בעת טיפולם הרפואי. כך גם החקלאי יכול למצוא עצמו שנה אחת בלי יבול, מפני סיבות שאינן בשליטתו. למרות השתדלותנו יש נסיבות משתנות שנקראות 'טבע', שהן חלק מתנאי החיים שמשתנים בין אדם לאדם, בין שנה לשנה.
על גבי זה בונה רבי יוסף אלבו קומה נוספת של הבנה. אותם גורמים שהם מעבר להשתדלות שלנו, תלויים ברצון ה' בלבד. ולכן בדוגמה של הספינה שלא מגיעה ליעדה, אומר רבי יוסף אלבו שהסיבה לכך היא שהקב"ה לא הסכים לכך. רצון ה' מתגלה כאן כסיבת כל הסיבות, הסיבה העליונה, שממנה כל תנאי החיים והטבע מקבלים פקודות.
כעת נוכל להבין שהתפילה והבקשה שלנו מאת ה' היא חלק מההשתדלות שלנו, אבל את השורה התחתונה קובע ה'. לכן, אף אם אדם התפלל בזמן הראוי, עם הציבור, ותפילתו הייתה מעומק הלב זה עדיין תחת הכותרת 'השתדלות'. ייתכן שלקב"ה חשבונות אחרים:
עונש – כפי שלמדנו, אצל משה רבֵנו לא הועילו התפילות להסרת העונש. מצד המקבל – האדם צריך עוד כמה תפילות עד שיזכה במבוקשו. מונע אחר – גורם נוסף שתלוי בעניין ומכריח שהבקשה תתקבל או לא. מצד הקב"ה – מצד האמת לא טוב יהיה לו אם יקבל את מה שהוא מבקש, ולכן הקב"ה לא ממלא תפילתו.
למדנו שגם התפילה היא השתדלות לפני ה'. כך אנו מסירים גאווה מלִבנו ומחשבה שיש לנו כוח לשנות באמצעות התפילה את המציאות. אלא כך יש לומר: ה' בחסדו נתן לנו את מצוות התפילה, ובה אנו מבקשים ומשתדלים לפניו לעשות טוב לעמו ישראל ברחמים, והוא הקובע והמנהיג את העולם לבדו לפי רצונו.
הרחבות
• אין שינוי כלפי מעלה
אוֹ שֶׁיִּהְיֶה סִבַּת כְּפִירָתוֹ. רבי יוסף אלבו מונה סיבות שונות מדוע תפילה אינה מתקבלת. הנחת היסוד של רבי יוסף אלבו היא שאין תפילה שאיננה נשמעת. לכל תפילה ישנה כתובת, ועונש קבוע מראש או צפיית העתיד ביד ה' הם שמסבבים את המציאות כפי שהינה, לטוב ולמוטב. אחד הגורמים המשמעותיים בתפילה הוא שהאדם יהיה זכאי לקבלת הטובה שאותה הוא מבקש.
האם כאשר אנו מתפללים חל שינוי בשמים, והוא גורם להתקבלות התפילה?
רבי חיים מוולוז'ין מסביר שהמילה 'ברוך' משמעותה תוספת וריבוי , ובודאי אין חסרון בקב"ה, שיהיה צריך להוסיף משהו כלפיו. אם-כן מה משמעות התוספת? מסביר רבי חיים את עניין חיבור ה' לעולם שלנו. הראייה האנושית אינה תופסת את ההתגלות האלוהית המלאה בעולמנו. אי לכך, בתפילה, אנו מבקשים שיתגלה בעולם שלנו יותר ויותר [נפש החיים ב, ב]. לפני התפילה הקב"ה לא מופיע בעולם, ואנו מצדנו מבקשים על השינוי בעולמות. כלומר, הקב"ה מעוניין להיטיב לעולם שאותו ברא, ולצורך כך נתן לנו את התפילה.
המהר"ל כותב כי "התפילה מבטלת גזירת עולם הזה" [באר הגולה עמ' כז]. לפי דבריו התפילה משנה את העולם באותו אופן שבו רצה ה' שהעולם ישתנה. השינוי שחל בעולם נובע ממנו באופן ישיר, וממילא לא נחשב כלל לשינוי במציאות ה', מצידו .
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
למה כולם נלחמים על ירושלים
הדלקה וכיבוי ביום טוב
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אושפיזין לדורנו | משה רבינו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
האם מותר לפנות למקובלים?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
