ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
ד"ה וידבר אלהים
המידה בה התגלה הקב"ה לאבות, והמידה בה יתגלה אל ישראל בהוציאם ממצרים
מדוע ביארה התורה את השכר בעוה"ז, ולא את השכר בעוה"ב
הקב"ה התגלה אל האבות רק במידת במידת 'אל שדי', שמורה שה' שולט במערכות הטבע, ונעשים על ידו ניסים נסתרים בדרך הטבע (עיין רמב"ן בראשית יז, א ומו, טו). ביציאת מצרים הקב"ה יתגלה אל עמ"י במידת שם הוי"ה, בניסים שאינם בדרך הטבע. המידה בה התגלה הקב"ה לאבות היא המידה בה מתקיימים היעודים שנתנה התורה למקיים המצוות או לעובר עליהן. ומה שבחרה התורה להאריך באלו היעודים, ולא ביארה יעודי הנפש בעולם הנשמות, זה משום שברור שיעודי הנפש יתקיימו, כיוון שהם מתאימים לתכונתה של הנפש שתשוב הנפש אל האלהים אשר נתנה. אבל בזה שינתן שכר גם בעולם הזה יש חידוש, ולכן האריכה בזה התורה.
ו, ב
ד"ה וטעם וגם הקימותי
הקב"ה מקיים בריתו בזכות אמונת האבות
המדרש מבאר מדוע הזכיר הכתוב דבר שלכאורה הוא גנאי לאבות, שנגלה אליהם ה' רק במידת 'אל שדי'. שאמר הקב"ה למשה: אע"פ שהתגליתי אל האבות רק במידה זו, האמינו בי, ועל אמונתם זו אני מקיים את בריתי איתם, ושומע את נאקת בניהם.
ו, ז
ד"ה ולקחתי אתכם
יציאת מצרים תאמת את בחירת ה' בישראל
בגאולה ממצרים ידעו ישראל שה' הוא אלהיהם, שמוציאם ממצרים בניסים. ובסופו של דבר, כשיקבלו את התורה, יהיו מיוחדים ישראל לה' לעם. ורבי אברהם פירש שאמר הכתוב "וידעתם כי אני ה'" כיון שעל פי מזלות השמיים היה על ישראל להשאר עוד במצרים. ואין הפירוש הזה מתאים להקשר.
ו, י
ד"ה וידבר ה'
פירוש המילה 'לאמר'
יש שפירשו שמילת 'לאמר' משמעה בכל מקום לומר לבני ישראל, וכאן הכוונה היא לומר לפרעה. הרמב"ן מביא פסוקים רבים בהם לא ייתכן להסביר הסבר זה. ולכן מסביר שכוונת 'לאמר' בכל מקום היא שהדבר יֵאַמֶר בצורה ברורה, ולא באמירה המשתמעת לשתי פנים, או ברמז.
ז, ג
ד"ה ואני אקשה
מדוע נענש פרעה
הכל שואלים, אם הקשה ה' את לבו של פרעה, מדוע נענש? חז"ל במדרש רמזו שתי תשובות בדבר, ושתיהן אמת. הראשונה היא שכיוון שפרעה עשה רעות לישראל מנע הקב"ה ממנו את התשובה, כעונש על הרעות. והשנייה היא שבחמש המכות הראשונות ה' רק הכביד את לבו, אך הוא עוד יכול היה לשלח את ישראל, וכוונת ה' הייתה שישלח את ישראל מתוך הודאה בה'. אך כאשר כבר נכנע לבו של פרעה, לאחר חמש מכות, ורצה לשלח, לא היה זה מתוך רצון לעשות רצון בוראו, אלא כדי להסיר ממנו כובד המכות, ובשלב זה הקשה ה' את לבו של פרעה להודיע את כחו.
(ועיין ברמב"ן לבראשית טו, יד)
ח, טו
ד"ה ויאמרו החרטומים
פירוש 'אצבע אלהים' וכוחם של החרטומים
החרטומים אומרים לפרעה "אצבע אלהים היא". האבן עזרא פירש שכוונתם הייתה לומר שמכה זו לא הייתה בכוונה מאת ה', אלא מכת אלהים, ממערכות השמיים והכוכבים. וראיה לדבר - שמשה לא התרה על מכה זו. הרמב"ן דוחה את דבריו, שהרי בכמה פסוקים מצאנו ש'יד ה'' היא מכה מכוונת מאת ה'. ועוד, שלאחר מכה זו לא באו עוד החרטומים לפני משה. לכן צריך לפרש שהחרטומים הודו שהמכות הן מאת ה', אלא שגם כשהודו צמצמו את הדבר ואמרו שזו רק 'אצבע אלהים' - מכה קטנה. ומה שהביא האבן עזרא ראיה לדבריו מכך שלא הייתה התראה - אינה ראיה, כיון שהקב"ה מתרה בפרעה רק במכות שיש בהן מיתה לאדם.
אי היכולת של החרטומים להביא את הכינים היה מכוון מאת ה'. או, שכוחם המגיע מהשבעת שדים מוגבל ואין ביכולתם ליצור.
ח, יח
ד"ה אני ה'
ה' משגיח על מעשי הבריות
הקב"ה שליט ומשגיח בקרב הארץ, ואין האדם יכול להיסתר ממנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
