ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
עזרו לנו להמשיך בהפצת התורה. אנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד!
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך וארא

מיקוד לפירוש הרמב"ן על התורה פרשת וארא

לחץ להקדשת שיעור זה
ו, ב
ד"ה וידבר אלהים
המידה בה התגלה הקב"ה לאבות, והמידה בה יתגלה אל ישראל בהוציאם ממצרים
מדוע ביארה התורה את השכר בעוה"ז, ולא את השכר בעוה"ב

הקב"ה התגלה אל האבות רק במידת במידת 'אל שדי', שמורה שה' שולט במערכות הטבע, ונעשים על ידו ניסים נסתרים בדרך הטבע (עיין רמב"ן בראשית יז, א ומו, טו). ביציאת מצרים הקב"ה יתגלה אל עמ"י במידת שם הוי"ה, בניסים שאינם בדרך הטבע. המידה בה התגלה הקב"ה לאבות היא המידה בה מתקיימים היעודים שנתנה התורה למקיים המצוות או לעובר עליהן. ומה שבחרה התורה להאריך באלו היעודים, ולא ביארה יעודי הנפש בעולם הנשמות, זה משום שברור שיעודי הנפש יתקיימו, כיוון שהם מתאימים לתכונתה של הנפש שתשוב הנפש אל האלהים אשר נתנה. אבל בזה שינתן שכר גם בעולם הזה יש חידוש, ולכן האריכה בזה התורה.

ו, ב
ד"ה וטעם וגם הקימותי
הקב"ה מקיים בריתו בזכות אמונת האבות
המדרש מבאר מדוע הזכיר הכתוב דבר שלכאורה הוא גנאי לאבות, שנגלה אליהם ה' רק במידת 'אל שדי'. שאמר הקב"ה למשה: אע"פ שהתגליתי אל האבות רק במידה זו, האמינו בי, ועל אמונתם זו אני מקיים את בריתי איתם, ושומע את נאקת בניהם.

ו, ז
ד"ה ולקחתי אתכם
יציאת מצרים תאמת את בחירת ה' בישראל
בגאולה ממצרים ידעו ישראל שה' הוא אלהיהם, שמוציאם ממצרים בניסים. ובסופו של דבר, כשיקבלו את התורה, יהיו מיוחדים ישראל לה' לעם. ורבי אברהם פירש שאמר הכתוב "וידעתם כי אני ה'" כיון שעל פי מזלות השמיים היה על ישראל להשאר עוד במצרים. ואין הפירוש הזה מתאים להקשר.

ו, י
ד"ה וידבר ה'
פירוש המילה 'לאמר'
יש שפירשו שמילת 'לאמר' משמעה בכל מקום לומר לבני ישראל, וכאן הכוונה היא לומר לפרעה. הרמב"ן מביא פסוקים רבים בהם לא ייתכן להסביר הסבר זה. ולכן מסביר שכוונת 'לאמר' בכל מקום היא שהדבר יֵאַמֶר בצורה ברורה, ולא באמירה המשתמעת לשתי פנים, או ברמז.

ז, ג
ד"ה ואני אקשה
מדוע נענש פרעה
הכל שואלים, אם הקשה ה' את לבו של פרעה, מדוע נענש? חז"ל במדרש רמזו שתי תשובות בדבר, ושתיהן אמת. הראשונה היא שכיוון שפרעה עשה רעות לישראל מנע הקב"ה ממנו את התשובה, כעונש על הרעות. והשנייה היא שבחמש המכות הראשונות ה' רק הכביד את לבו, אך הוא עוד יכול היה לשלח את ישראל, וכוונת ה' הייתה שישלח את ישראל מתוך הודאה בה'. אך כאשר כבר נכנע לבו של פרעה, לאחר חמש מכות, ורצה לשלח, לא היה זה מתוך רצון לעשות רצון בוראו, אלא כדי להסיר ממנו כובד המכות, ובשלב זה הקשה ה' את לבו של פרעה להודיע את כחו.
(ועיין ברמב"ן לבראשית טו, יד)

ח, טו
ד"ה ויאמרו החרטומים
פירוש 'אצבע אלהים' וכוחם של החרטומים
החרטומים אומרים לפרעה "אצבע אלהים היא". האבן עזרא פירש שכוונתם הייתה לומר שמכה זו לא הייתה בכוונה מאת ה', אלא מכת אלהים, ממערכות השמיים והכוכבים. וראיה לדבר - שמשה לא התרה על מכה זו. הרמב"ן דוחה את דבריו, שהרי בכמה פסוקים מצאנו ש'יד ה'' היא מכה מכוונת מאת ה'. ועוד, שלאחר מכה זו לא באו עוד החרטומים לפני משה. לכן צריך לפרש שהחרטומים הודו שהמכות הן מאת ה', אלא שגם כשהודו צמצמו את הדבר ואמרו שזו רק 'אצבע אלהים' - מכה קטנה. ומה שהביא האבן עזרא ראיה לדבריו מכך שלא הייתה התראה - אינה ראיה, כיון שהקב"ה מתרה בפרעה רק במכות שיש בהן מיתה לאדם.

אי היכולת של החרטומים להביא את הכינים היה מכוון מאת ה'. או, שכוחם המגיע מהשבעת שדים מוגבל ואין ביכולתם ליצור.

ח, יח
ד"ה אני ה'
ה' משגיח על מעשי הבריות
הקב"ה שליט ומשגיח בקרב הארץ, ואין האדם יכול להיסתר ממנו.




עוד בנושא וארא

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il