ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
ד"ה וידבר אלהים
המידה בה התגלה הקב"ה לאבות, והמידה בה יתגלה אל ישראל בהוציאם ממצרים
מדוע ביארה התורה את השכר בעוה"ז, ולא את השכר בעוה"ב
הקב"ה התגלה אל האבות רק במידת במידת 'אל שדי', שמורה שה' שולט במערכות הטבע, ונעשים על ידו ניסים נסתרים בדרך הטבע (עיין רמב"ן בראשית יז, א ומו, טו). ביציאת מצרים הקב"ה יתגלה אל עמ"י במידת שם הוי"ה, בניסים שאינם בדרך הטבע. המידה בה התגלה הקב"ה לאבות היא המידה בה מתקיימים היעודים שנתנה התורה למקיים המצוות או לעובר עליהן. ומה שבחרה התורה להאריך באלו היעודים, ולא ביארה יעודי הנפש בעולם הנשמות, זה משום שברור שיעודי הנפש יתקיימו, כיוון שהם מתאימים לתכונתה של הנפש שתשוב הנפש אל האלהים אשר נתנה. אבל בזה שינתן שכר גם בעולם הזה יש חידוש, ולכן האריכה בזה התורה.
ו, ב
ד"ה וטעם וגם הקימותי
הקב"ה מקיים בריתו בזכות אמונת האבות
המדרש מבאר מדוע הזכיר הכתוב דבר שלכאורה הוא גנאי לאבות, שנגלה אליהם ה' רק במידת 'אל שדי'. שאמר הקב"ה למשה: אע"פ שהתגליתי אל האבות רק במידה זו, האמינו בי, ועל אמונתם זו אני מקיים את בריתי איתם, ושומע את נאקת בניהם.
ו, ז
ד"ה ולקחתי אתכם
יציאת מצרים תאמת את בחירת ה' בישראל
בגאולה ממצרים ידעו ישראל שה' הוא אלהיהם, שמוציאם ממצרים בניסים. ובסופו של דבר, כשיקבלו את התורה, יהיו מיוחדים ישראל לה' לעם. ורבי אברהם פירש שאמר הכתוב "וידעתם כי אני ה'" כיון שעל פי מזלות השמיים היה על ישראל להשאר עוד במצרים. ואין הפירוש הזה מתאים להקשר.
ו, י
ד"ה וידבר ה'
פירוש המילה 'לאמר'
יש שפירשו שמילת 'לאמר' משמעה בכל מקום לומר לבני ישראל, וכאן הכוונה היא לומר לפרעה. הרמב"ן מביא פסוקים רבים בהם לא ייתכן להסביר הסבר זה. ולכן מסביר שכוונת 'לאמר' בכל מקום היא שהדבר יֵאַמֶר בצורה ברורה, ולא באמירה המשתמעת לשתי פנים, או ברמז.
ז, ג
ד"ה ואני אקשה
מדוע נענש פרעה
הכל שואלים, אם הקשה ה' את לבו של פרעה, מדוע נענש? חז"ל במדרש רמזו שתי תשובות בדבר, ושתיהן אמת. הראשונה היא שכיוון שפרעה עשה רעות לישראל מנע הקב"ה ממנו את התשובה, כעונש על הרעות. והשנייה היא שבחמש המכות הראשונות ה' רק הכביד את לבו, אך הוא עוד יכול היה לשלח את ישראל, וכוונת ה' הייתה שישלח את ישראל מתוך הודאה בה'. אך כאשר כבר נכנע לבו של פרעה, לאחר חמש מכות, ורצה לשלח, לא היה זה מתוך רצון לעשות רצון בוראו, אלא כדי להסיר ממנו כובד המכות, ובשלב זה הקשה ה' את לבו של פרעה להודיע את כחו.
(ועיין ברמב"ן לבראשית טו, יד)
ח, טו
ד"ה ויאמרו החרטומים
פירוש 'אצבע אלהים' וכוחם של החרטומים
החרטומים אומרים לפרעה "אצבע אלהים היא". האבן עזרא פירש שכוונתם הייתה לומר שמכה זו לא הייתה בכוונה מאת ה', אלא מכת אלהים, ממערכות השמיים והכוכבים. וראיה לדבר - שמשה לא התרה על מכה זו. הרמב"ן דוחה את דבריו, שהרי בכמה פסוקים מצאנו ש'יד ה'' היא מכה מכוונת מאת ה'. ועוד, שלאחר מכה זו לא באו עוד החרטומים לפני משה. לכן צריך לפרש שהחרטומים הודו שהמכות הן מאת ה', אלא שגם כשהודו צמצמו את הדבר ואמרו שזו רק 'אצבע אלהים' - מכה קטנה. ומה שהביא האבן עזרא ראיה לדבריו מכך שלא הייתה התראה - אינה ראיה, כיון שהקב"ה מתרה בפרעה רק במכות שיש בהן מיתה לאדם.
אי היכולת של החרטומים להביא את הכינים היה מכוון מאת ה'. או, שכוחם המגיע מהשבעת שדים מוגבל ואין ביכולתם ליצור.
ח, יח
ד"ה אני ה'
ה' משגיח על מעשי הבריות
הקב"ה שליט ומשגיח בקרב הארץ, ואין האדם יכול להיסתר ממנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













