ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
ד"ה וידבר אלהים
המידה בה התגלה הקב"ה לאבות, והמידה בה יתגלה אל ישראל בהוציאם ממצרים
מדוע ביארה התורה את השכר בעוה"ז, ולא את השכר בעוה"ב
הקב"ה התגלה אל האבות רק במידת במידת 'אל שדי', שמורה שה' שולט במערכות הטבע, ונעשים על ידו ניסים נסתרים בדרך הטבע (עיין רמב"ן בראשית יז, א ומו, טו). ביציאת מצרים הקב"ה יתגלה אל עמ"י במידת שם הוי"ה, בניסים שאינם בדרך הטבע. המידה בה התגלה הקב"ה לאבות היא המידה בה מתקיימים היעודים שנתנה התורה למקיים המצוות או לעובר עליהן. ומה שבחרה התורה להאריך באלו היעודים, ולא ביארה יעודי הנפש בעולם הנשמות, זה משום שברור שיעודי הנפש יתקיימו, כיוון שהם מתאימים לתכונתה של הנפש שתשוב הנפש אל האלהים אשר נתנה. אבל בזה שינתן שכר גם בעולם הזה יש חידוש, ולכן האריכה בזה התורה.
ו, ב
ד"ה וטעם וגם הקימותי
הקב"ה מקיים בריתו בזכות אמונת האבות
המדרש מבאר מדוע הזכיר הכתוב דבר שלכאורה הוא גנאי לאבות, שנגלה אליהם ה' רק במידת 'אל שדי'. שאמר הקב"ה למשה: אע"פ שהתגליתי אל האבות רק במידה זו, האמינו בי, ועל אמונתם זו אני מקיים את בריתי איתם, ושומע את נאקת בניהם.
ו, ז
ד"ה ולקחתי אתכם
יציאת מצרים תאמת את בחירת ה' בישראל
בגאולה ממצרים ידעו ישראל שה' הוא אלהיהם, שמוציאם ממצרים בניסים. ובסופו של דבר, כשיקבלו את התורה, יהיו מיוחדים ישראל לה' לעם. ורבי אברהם פירש שאמר הכתוב "וידעתם כי אני ה'" כיון שעל פי מזלות השמיים היה על ישראל להשאר עוד במצרים. ואין הפירוש הזה מתאים להקשר.
ו, י
ד"ה וידבר ה'
פירוש המילה 'לאמר'
יש שפירשו שמילת 'לאמר' משמעה בכל מקום לומר לבני ישראל, וכאן הכוונה היא לומר לפרעה. הרמב"ן מביא פסוקים רבים בהם לא ייתכן להסביר הסבר זה. ולכן מסביר שכוונת 'לאמר' בכל מקום היא שהדבר יֵאַמֶר בצורה ברורה, ולא באמירה המשתמעת לשתי פנים, או ברמז.
ז, ג
ד"ה ואני אקשה
מדוע נענש פרעה
הכל שואלים, אם הקשה ה' את לבו של פרעה, מדוע נענש? חז"ל במדרש רמזו שתי תשובות בדבר, ושתיהן אמת. הראשונה היא שכיוון שפרעה עשה רעות לישראל מנע הקב"ה ממנו את התשובה, כעונש על הרעות. והשנייה היא שבחמש המכות הראשונות ה' רק הכביד את לבו, אך הוא עוד יכול היה לשלח את ישראל, וכוונת ה' הייתה שישלח את ישראל מתוך הודאה בה'. אך כאשר כבר נכנע לבו של פרעה, לאחר חמש מכות, ורצה לשלח, לא היה זה מתוך רצון לעשות רצון בוראו, אלא כדי להסיר ממנו כובד המכות, ובשלב זה הקשה ה' את לבו של פרעה להודיע את כחו.
(ועיין ברמב"ן לבראשית טו, יד)
ח, טו
ד"ה ויאמרו החרטומים
פירוש 'אצבע אלהים' וכוחם של החרטומים
החרטומים אומרים לפרעה "אצבע אלהים היא". האבן עזרא פירש שכוונתם הייתה לומר שמכה זו לא הייתה בכוונה מאת ה', אלא מכת אלהים, ממערכות השמיים והכוכבים. וראיה לדבר - שמשה לא התרה על מכה זו. הרמב"ן דוחה את דבריו, שהרי בכמה פסוקים מצאנו ש'יד ה'' היא מכה מכוונת מאת ה'. ועוד, שלאחר מכה זו לא באו עוד החרטומים לפני משה. לכן צריך לפרש שהחרטומים הודו שהמכות הן מאת ה', אלא שגם כשהודו צמצמו את הדבר ואמרו שזו רק 'אצבע אלהים' - מכה קטנה. ומה שהביא האבן עזרא ראיה לדבריו מכך שלא הייתה התראה - אינה ראיה, כיון שהקב"ה מתרה בפרעה רק במכות שיש בהן מיתה לאדם.
אי היכולת של החרטומים להביא את הכינים היה מכוון מאת ה'. או, שכוחם המגיע מהשבעת שדים מוגבל ואין ביכולתם ליצור.
ח, יח
ד"ה אני ה'
ה' משגיח על מעשי הבריות
הקב"ה שליט ומשגיח בקרב הארץ, ואין האדם יכול להיסתר ממנו.
להתיחס בכבוד
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
