ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
אייר תש"ס
חוזה-מכר הכולל הצמדה חד-כיוונית לדולר וקנסות-פיגורים
שאלה
בחוזה מכירת דירה קיימת (בו אני מייצג את המוכר) נקוב מחיר הדירה בשקלים ובדולרים ("התמורה") על-פי השער היציג ביום עריכת החוזה. התמורה בשקלים משמשת גם לצורכי דווח ותשלום המסים הנלווים למכירה (מסי רכישה, מס שבח וכדו'), והם משולמים על-פי המחיר בשקלים גם אם יפחת שער הדולר לאחר חתימת החוזה.
א. בסעיפי התשלומים המחולקים למועדים שונים בין יום חתימת החוזה ועד מסירת החזקה בנכס (ורישום העברת הבעלות בטאבו) מצוין הסכום בדולרים בלבד, ומוסכם בחוזה כי "הקונה מתחייב לשלם לפי השער היציג של הדולר הידוע והתקף במועד התשלום בפועל - ואשר מתפרסם על ידי בנק ישראל, ועל כל פנים לא יפחת משער הדולר הנקוב בחוזה".
ב. פיגור בתשלום מעבר ל- 7 ימים מהמועד הנקוב בחוזה מחייב את הקונה לשלם קנס פיגורים על-פי מספר ימי הפיגור עד התשלום בפועל, מחושב על-פי השיעור המקובל לגבי משיכות יתר בחשבונות חח"ד (חשבונות עסקיים) בבנק המזרחי.
השאלות הנשאלות הן:
1. האם בחירת שער דולר של יום החוזה, כאשר הדולר יורד לאחר מכן, מהוה ריבית, והאם עלית שער הדולר לשער גבוה מן הנקוב בחוזה יש בו איסור ריבית?
2. האם הטלת קנס פיגורים במסחר בדרך מקח וממכר יש בו משום הערמת ריבית או שיש דרך לאשרו?
3. האם ניתן על-ידי היתר עסקה כללי לפטור בעיות אלה. במידה וכן, האם יש לציין בכתב בחוזה כי הדבר נעשה על-פי היתר עסקה?
תשובה
1. לפי הרבה דעות מותר לכתוב חוזה שבו ינקבו תשלומי הקונה בשקלים, בצמוד לשערו היציג של הדולר במועדי התשלומים בפועל 1 , ובוודאי שמותר להתנות, שיהיו לפי שער הדולר של יום חתימת החוזה 2 .
אבל אסור להבטיח את השער לטובת המוכר, דהיינו להתנות שהקונה ישלם לפי השער היותר גבוה מבין שער זמן חתימת החוזה ושער זמן התשלום בפועל, אלא אם כן משתמשים בהיתר עיסקא 3 .
2. מותר להטיל קנס חד-פעמי על אי-תשלום במועד 4 , אך אין לקבוע קנס הגדל לפי משך זמן-האיחור מבלי להזדקק להיתר עיסקא 5 .
3. כאמור ניתן לפתור בעיות אלה על-ידי היתר עיסקא 6 , ויש לציין בחוזה שאכן הוא נעשה על פי היתר עיסקא 7 . יש להכין היתר עיסקא ממש, ולא מספיק לכתוב בשטר שהוא נעשה על-פי היתר עיסקא כאשר באמת לא קיים כזה 8 . ניתן לכתוב טופס של היתר עיסקא ולהשאירו במשרד (במגירה, או תלוי על הקיר וכדו') ולציין בשטר שהכל נעשה על פי אותו היתר עיסקא.
^ 1. "תורת ריבית" (פרק יב סעיף ה, ופרק יט סעיף מט).
^ 2. פשוט הוא, דזהו כקביעת מחיר בלתי-משתנה בשקלים.
^ 3. הגר"מ שטרנבוך, "קיצור דיני ריבית המצויים" (פרק ז סעיף ח, מודפס בספר "טעם ריבית"). נימוקו הוא שזה דומה לאיסור הרמ"א (יו"ד סי' קסב סוף סעיף ב) בקרוב לשכר ורחוק מהפסד.
^ 4. שו"ע יו"ד (סי' קעז סעיף יח).
^ 5. שם בסעיף טז (לגבי הלוואה), ומיישמו ב"תורת ריבית" (פרק יב סעיף יח) גם לגבי מקח בנדון דידן.
^ 6. שהרי היתר העיסקא קובע, שאין לראות בתשלומי הקונה הלוואה או הקדמת מעות למוכר, אלא הם בעצם נתינת כסף למוכר כדי שהוא ישקיע אותם עבור הקונה (אלא שלבסוף – אם המוכר לא ישבע על סכום הרווחים, חייב יהיה לתת במקומם את הדירה).
^ 7. "תורת ריבית" (פרק יב סעיף יז).
^ 8. הוראת הגרש"ז אויערבאך.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
