ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
שאלות על שבירת הלוחות
בפרשתנו מסופר שמשה רבנו שובר את הלוחות, ויש להבין הרי כבר קודם שבירתן ה' אמר למשה במפורש שעם ישראל חטא בעגל (שמות פרק לב, ז-ח) "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה ". ומשה כבר ביקש והתחנן על עם ישראל שה' יסלח להם (שמות פרק לב, יא): "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וה' כבר התנחם מכעסו (שמות פרק לב, יד): "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". ואם כן, מדוע כשמשה רואה את חטא העגל פתאום הוא כועס ושובר את הלוחות (שמות פרק לב, יט): "וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר"?
ועוד יש לשאול, מדוע משה בכלל שובר את לוחות הברית, הרי הלוחות הם דבר קדוש, והוא לא קיבל על כך ציווי אלוקי? ויש בכך נזק עצום לעם ישראל, כפי שכתוב בגמרא שעם ישראל הפסיד רבות משבירת הלוחות (בבלי עירובין נד ע"א): "ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב "חרות על הלחת"? - אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל. רב אחא בר יעקב אמר: אין כל אומה ולשון שולטת בהן, שנאמר חרות אל תיקרי חרות אלא חירות". ועוד כתוב בזוהר (זוהר משפטים קיג ע"ב): "מאי חרות על הלחת? הכי אוקמוה חירות ממלאך המות, חירות משעבוד מלכיות... ואלמלא לא אתברו כל מה דאתא לעלמא לבתר לא אתא והוו ישראל דיוקנא דמלאכין עלאין דלעילא".
ועוד יש לשאול, הרי חז"ל לומדים שה' הסכים לשבירת הלוחות, ואמר למשה על כך יישר כח (בבלי שבת פז ע"א): "ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו - שנאמר "אשר שברת" ואמר ריש לקיש: יישר כחך ששיברת". ויש להבין מדוע ה' מרוצה משבירת הלוחות, הרי יש בכך פגיעה בתורה שנתן לבניו, ונזק לבניו כפי שראינו לעיל?
שבירת הלוחות כביטוי לעמל בעבודת ה'
ונראה לענות, שהלוחות הראשונים היו בדרגה גבוהה מאוד של שפע אלוקי, אך בני ישראל לא עמדו בכך מבחינה רוחנית. משה הבין שבני ישראל זקוקים לתהליך רוחני של עמל כדי לקבל את השפע הרוחני של הלוחות. רק כשהם יעברו את התהליך הארוך הם יהיו ראויים לקבל את הלוחות. ולכן ה' מסכים עם משה, הלוחות הראשונים לא מתאימים לדרגתו של עם ישראל באותה העת.
חסד ודין בקבלת התורה
רעיון זה מתאים לדברי המדרש (שיר השירים רבה פרשה ב, ב): "שמאלו תחת לראשי, אלו לוחות הראשונים, וימינו תחבקני, אלו לוחות השניים". בפנימיות התורה, צד השמאל הוא כנגד מידת הדין. מידת הדין היא דורשת שלימות מהאדם, אך בני ישראל לא הצליחו לעמוד במציאות הזו, והיו זקוקים גם לצד ימין שהוא בחינת החסד. ואפילו שיש בכך וויתור גדול של הפסד השפע האלוקי, אנו זקוקים לתהליך חינוכי כדי להתקדם בחיים, ולזכות לקניין תורה. הלוחות השניים הם לוחות של עמל ומאמץ, של תהליך, של סבלנות, בני ישראל זוכים לקנות בעצמם את הזכות לקבלת השפע של הלוחות.
השוואה בין חטא אדם הראשון לחטא העגל
רעיון זה מזכיר לנו את חטאו של אדם הראשון, שנופל בחטאו כבר ביום הראשון ללידתו לעולם, כמה שעות אחרי יצירתו. וה' מגרש אותו מגן עדן. ואפילו שבגן עדן הוא היה יכול לזכות לשפע אלוקי אינסופי ולחיות לעולם (כפי שמופיע במדרשים), הוא מושלך מגן עדן, כי האור שהוא מקבל לא מתאים לכלים שיש לו. מושג זה נקרא בקבלה "שבירת הכלים".
תפקידנו בעולם הזה
תפקידנו בעולם הזה לבנות כלים כדי להיות ראויים לקבלת האור האינסופי הזה. העולם בנוי באופן כזה שבהתחלה ה' נותן את האור השלם, ואח"כ צריך להגיע אליו מתוך עמל ועבודה מרובה. כשמקבלים שפע במתנה הוא לא מצליח להחזיק זמן רב (איוב פרק ה, ז): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" רק מתוך מאמץ והשקעה ניתן להגיע לקבלת השפע באופן נכון ומדויק.
חסד ודין בבריאת העולם
רעיון זה מתאים להבנת בריאת העולם, כדברי רש"י (בראשית פרק א, א) ע"פ מדרש רבה (בראשית יב, טו): "שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין". דהיינו שה' רצה לברוא את העולם במידת הדין, עולם מושלם. אך אין לנו את הכלים כדי להכיל את הדין במלואו, ולכן שיתף את הרחמים. ואפילו שיש מחיר יקר למציאות החסרה הזו, כך העולם שלנו בנוי. שפע, שבירה ואח"כ בנייה של כלים לקבלת השפע.
אם נעמיק בכך נראה, שחטא אדם הראשון וחטא העגל אלו שני החטאים שאנו מתקנים כל חיינו. חטא אדם הראשון הוא שורש כל החטאים והירידה לעולם הזה. ובחטא העגל נאמר עליו (שמות פרק לב, לד): "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם" ומבאר רש"י על פי המדרש פסיקתא זוטרתא שמות פרשת פרק לב): "ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל".
לסיום...
שנזכה להכין את הכלים שבתוכנו לקבלת השפע האלוקי שיחול בנו, ומתוך כך נזכה לתקן את חטא העגל וחטא אדם הראשון, ומתוך כך תשרה עלינו השכינה הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
