ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
ד"ה לכבוד
בגדי הכהן הגדול - בגדי מלוכה
בגדי הכהן הגדול הם כבגדים אשר לבשו המלכים בזמן התורה. וראה פירוש נוסף על דרך האמת.
כח, ל
ד"ה ונתת אל
האורים ותומים
האורים ותומים אינם מעשה זהב וכסף כמו שסבר ראב"ע, אלא הם כתב של שם המפורש, ונותן אותו בתוך כפלי החושן, כמו שפירש רש"י. וכאשר הייתה שאלה היה הכהן מכוון שם 'אורים' והיו האותיות של אבני החושן מאירות את אותיות התשובה (כל האותיות יחד), וכשכוון שם 'תומים' בא בלב הכהן ברוח הקודש איך סדר האותיות צריך להיות. ואפשר שהשמות הקדושים עברו במסורת, ולכן ידע גם דוד להשתמש באפוד שהיה בידו כבאורים ותומים.
כח, לה
ד"ה ומה שאמר למעלה
טעם לפעמונים בבגדי הכהן הגדול
בבגדי הכהן הגדול היו פעמונים, אע"פ שאינם מבגדי מלכים (לעיל כח, ב), כדי שישמע קולו בבואו אל הקודש. היינו שכאשר יבוא להכנס לאהל מועד צלצול הפעמונים יודיע על כך, וכאילו יכנס ברשות, כדרך שנכנסים אל המלכים. ועוד כדי שידעו המלאכים לצאת ע"מ שבבואו אל הקודש לכפר יהיה לבד, ולא יפגעו בו המלאכים.
המדרש מבאר שבגדי הכהן מזכירים זכויות השבטים וזכותם של ישראל, וכך כאשר הכהן לבוש בהם ביום הכיפורים נזכרות הזכויות. ואע"פ שבעת הכניסה לקה"ק אינו לבוש בבגדים אלו אלא בבגדי לבן - גם בבואו אל הקודש (החיצון) יש צורך בהזכרת הזכויות, שלא יפגעו בו המלאכים.
כט, יד
ד"ה תשרף באש
פר חטאת לכפר על העגל
קרבן זה בא לכפר על חטא העגל שיהיה, ולכן דינו בשריפה. שאע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת הייתה כאן הוראת שעה כדי לכפר על מעשה העגל ועל חטא אהרן בו,ולכן עשתה אותו התורה כקרבן כה"ג, שדינו בשריפה.
כט, מו
ד"ה לשכני בתוכם
השכינה בישראל היא צורך גבוה
רש"י פירש את 'לשכני בתוכם' שה' הוציא את בני ישראל בשביל שישכון בתוכם. הרמב"ן חולק ומבאר ש'לשכני בתוכם' משמעו 'בשכני בתוכם', כלומר שכאשר אשכון בתוכם יאמינו שאני הוא שהוצאתי אותם מארץ מצרים. וראב"ע הסביר שסיבת ההוצאה ממצרים הייתה כדי לשכון בתוכם (עיין גור אריה). לפי דבריו יש כאן סוד גדול, שהשכינה בישראל היא לא צרכם של ישראל, צורך הדיוט, אלא צורך גבוה, כביכול הקב"ה צריך לשכון בישראל.
ל, א
ד"ה ועשית מזבח
מזבח הקטורת משלים את מטרת שכינת כבוד ה' בישראל
מזבח הקטורת אינו נכתב עם שאר כלי הקודש, משום שהוא משלים את מטרת כל המשכן - השכנת כבוד ה' בישראל. סוד הקטורת הוא להשיב חרון אף, ועל ידי כך תתאפשר השראת השכינה.
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה מברכים על פיצה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
