ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הבעל שם טוב הקדוש היה רגיל לבקר מידי שנה בשנה בעיר אחת ולהתאכסן בביתו של אחד מנכבדי העיר. פעם בא לאותה עיירה בערב שבת, שלא בזמן הקבוע, ושבת בבית הכנסת ולא הלך למארחו הקבוע. מיד התאספו כל אנשי העיר, ואחרי תפילת ליל שבת, ציווה הבעש"ט שיגידו כולם תהילים.
סמוך לחצות לילה, הפסיקו ואכלו סעודת שבת, אך המשיכו להגיד תהילים עד אור הבוקר. כשהאיר היום, התפללו שחרית, ורק אז הלך הבעש"ט לסעוד סעודת שבת אצל מארחו הקבוע. בזמן הסעודה, נכנס גוי אחד וביקש ללגום 'משקה'. הבעש"ט ציווה לתת לו, וביקש מהגוי שיספר את הידוע לו.
סיפר הגוי, שאתמול בערב כינס מושל האזור את כל הגויים בסביבה, צייד אותם בנשק, במגמה להתנפל על היהודים ולהורגם. כל הלילה המתינו לפקודתו, אך לפנות בוקר בא שר אחד ונפגש עם המושל, ובעקבות זאת פיזר המושל את הנאספים.
הסביר הבעש"ט את אשר התרחש – למושל זה היו תבואות רבות, אך הוא דרש בעבורם מחיר קבוע, ולכן נתקע עם הרבה תבואה, וזו החלה להירקב. שונאי ישראל טענו באוזניו, שזו אשמת היהודים, ולכן החליט להשמידם. לא הייתה לי ברירה, והבאתי בדרך נס חבר ילדות של מושל זה, שכבר מת לפני 40 שנה, אך המושל לא ידע זאת. הוא בא ושכנע את המושל, שהיהודים הם ישרים, ואחרי השבת כדאי לו לבקש מהם שיעזרו לו למכור את תבואתו, וכך ניצלו היהודים.
כשסיים הצדיק מסדיגורה את סיפורו, אמר לאחיו הצדיק מהוסיאטין: 'קשה – למה היה לו להבעש"ט להטריח עצמו ולבוא לאותה עיירה בשביל כך, הלא היה יכול לעשות דבר זה ממקומו'?
וענה – 'כך אמר הבעש"ט: אם אצליח בפעולתי הרי טוב, ואם לאו – רצוני להיות ביחד עם כל אותם היהודים' (סיפורי חסידים על התורה מס' 232).
בתוספת זו של הצדיק מסדיגורה גנוזה אמירה עמוקה מאד. רובנו היינו עונים על שאלתו של הצדיק תשובה אחרת. רובינו היינו עונים, שהבעש"ט פעל את הנס רק בזכות אמירת התהילים של יהודי העיר, ולשם כך היה חייב לבוא לעיר המצוייה בסכנה. הבעש"ט, כמובן, בא על דעת שיצליח במשימתו.
אך רבי אברהם יעקב לימד אותנו פרק במסירות נפשו של צדיק על עם ישראל. הצדיק בא במגמה להיות שותף עם היהודים המצויים בסכנה, והוא מוכן להסתכן בעצמו באותה סכנה גם אם לא ינצל. ובאמת, בעומק, יש כאן אמירה רוחנית גדולה - הצדיק מצליח לגרום ליהודים להינצל ולהתרומם לאמירת תהילים, רק בגלל שהוא מוכן להיות איתם במצבם עד הסוף.
אולי למד זאת רבי אברהם יעקב מאביו רבי ישראל מרוז'ין, שכששאלוהו – למה אינך עולה לארץ ישראל? ענה: 'אילו באתי לארץ ישראל, היו שואלים אותי – מפני מה באת בלי היהודים שלך'? (אור הגנוז עמ' 151).
נקודה זו היא כל כך חיונית להורה ומחנך. כולנו שואפים לרומם את ילדינו ולהדריך אותנו במסילה העולה בית א-ל. אך באמת, הילד והחניך מקבל מההורה ומהמחנך, כשהוא מזדהה עם המחנך. הזדהות זו תלויה בכך, שהמתחנך מרגיש שהמחנך 'איתו'. תחושה זו ירגיש המתחנך רק כשהמחנך אוהב אותו בלי תנאים, אוהב אותו גם במצבים של כישלון. הוא רוצה לחוש שהמחנך בא בכל מקרה להיות עם 'היהודים' שלו.
וכמובן, עניין זה כל כך מתאים ל'תשובת אלול'. אלול הוא החודש האחרון בשנה ולא החודש הראשון. אלול אינו רק חודש ההכנה לשנה הבאה, אלא בעיקר חודש התשובה על השנה הקודמת. תשובה פירושה – להשיב, להחזיר. בחודש זה בכוחנו להשיב את כל העניינים שנפלו במהלך השנה הקודמת למקומם הטוב והנעלה. לשם כך עלינו לאסוף אותם, לאסוף את כל האבדות.
משיב האבדות, הולך קודם להיות עם 'היהודים שלו' גם במצבם המסוכן והנפול, והוא גוחן עליהם באהבה, מרים אותם, ומשיבם למקומם הנעלה.
שנזכה תמיד להיות באהבה עם 'היהודים שלנו', עם הילדים שלנו, עם האבדות שלנו, ולהשיב את כולם אל השלמות – אל האלוקים!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
סודו החינוכי של חודש שבט
הדלקה וכיבוי ביום טוב
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
בדיקת פירות ט''ו בשבט
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
