ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הבעל שם טוב הקדוש היה רגיל לבקר מידי שנה בשנה בעיר אחת ולהתאכסן בביתו של אחד מנכבדי העיר. פעם בא לאותה עיירה בערב שבת, שלא בזמן הקבוע, ושבת בבית הכנסת ולא הלך למארחו הקבוע. מיד התאספו כל אנשי העיר, ואחרי תפילת ליל שבת, ציווה הבעש"ט שיגידו כולם תהילים.
סמוך לחצות לילה, הפסיקו ואכלו סעודת שבת, אך המשיכו להגיד תהילים עד אור הבוקר. כשהאיר היום, התפללו שחרית, ורק אז הלך הבעש"ט לסעוד סעודת שבת אצל מארחו הקבוע. בזמן הסעודה, נכנס גוי אחד וביקש ללגום 'משקה'. הבעש"ט ציווה לתת לו, וביקש מהגוי שיספר את הידוע לו.
סיפר הגוי, שאתמול בערב כינס מושל האזור את כל הגויים בסביבה, צייד אותם בנשק, במגמה להתנפל על היהודים ולהורגם. כל הלילה המתינו לפקודתו, אך לפנות בוקר בא שר אחד ונפגש עם המושל, ובעקבות זאת פיזר המושל את הנאספים.
הסביר הבעש"ט את אשר התרחש – למושל זה היו תבואות רבות, אך הוא דרש בעבורם מחיר קבוע, ולכן נתקע עם הרבה תבואה, וזו החלה להירקב. שונאי ישראל טענו באוזניו, שזו אשמת היהודים, ולכן החליט להשמידם. לא הייתה לי ברירה, והבאתי בדרך נס חבר ילדות של מושל זה, שכבר מת לפני 40 שנה, אך המושל לא ידע זאת. הוא בא ושכנע את המושל, שהיהודים הם ישרים, ואחרי השבת כדאי לו לבקש מהם שיעזרו לו למכור את תבואתו, וכך ניצלו היהודים.
כשסיים הצדיק מסדיגורה את סיפורו, אמר לאחיו הצדיק מהוסיאטין: 'קשה – למה היה לו להבעש"ט להטריח עצמו ולבוא לאותה עיירה בשביל כך, הלא היה יכול לעשות דבר זה ממקומו'?
וענה – 'כך אמר הבעש"ט: אם אצליח בפעולתי הרי טוב, ואם לאו – רצוני להיות ביחד עם כל אותם היהודים' (סיפורי חסידים על התורה מס' 232).
בתוספת זו של הצדיק מסדיגורה גנוזה אמירה עמוקה מאד. רובנו היינו עונים על שאלתו של הצדיק תשובה אחרת. רובינו היינו עונים, שהבעש"ט פעל את הנס רק בזכות אמירת התהילים של יהודי העיר, ולשם כך היה חייב לבוא לעיר המצוייה בסכנה. הבעש"ט, כמובן, בא על דעת שיצליח במשימתו.
אך רבי אברהם יעקב לימד אותנו פרק במסירות נפשו של צדיק על עם ישראל. הצדיק בא במגמה להיות שותף עם היהודים המצויים בסכנה, והוא מוכן להסתכן בעצמו באותה סכנה גם אם לא ינצל. ובאמת, בעומק, יש כאן אמירה רוחנית גדולה - הצדיק מצליח לגרום ליהודים להינצל ולהתרומם לאמירת תהילים, רק בגלל שהוא מוכן להיות איתם במצבם עד הסוף.
אולי למד זאת רבי אברהם יעקב מאביו רבי ישראל מרוז'ין, שכששאלוהו – למה אינך עולה לארץ ישראל? ענה: 'אילו באתי לארץ ישראל, היו שואלים אותי – מפני מה באת בלי היהודים שלך'? (אור הגנוז עמ' 151).
נקודה זו היא כל כך חיונית להורה ומחנך. כולנו שואפים לרומם את ילדינו ולהדריך אותנו במסילה העולה בית א-ל. אך באמת, הילד והחניך מקבל מההורה ומהמחנך, כשהוא מזדהה עם המחנך. הזדהות זו תלויה בכך, שהמתחנך מרגיש שהמחנך 'איתו'. תחושה זו ירגיש המתחנך רק כשהמחנך אוהב אותו בלי תנאים, אוהב אותו גם במצבים של כישלון. הוא רוצה לחוש שהמחנך בא בכל מקרה להיות עם 'היהודים' שלו.
וכמובן, עניין זה כל כך מתאים ל'תשובת אלול'. אלול הוא החודש האחרון בשנה ולא החודש הראשון. אלול אינו רק חודש ההכנה לשנה הבאה, אלא בעיקר חודש התשובה על השנה הקודמת. תשובה פירושה – להשיב, להחזיר. בחודש זה בכוחנו להשיב את כל העניינים שנפלו במהלך השנה הקודמת למקומם הטוב והנעלה. לשם כך עלינו לאסוף אותם, לאסוף את כל האבדות.
משיב האבדות, הולך קודם להיות עם 'היהודים שלו' גם במצבם המסוכן והנפול, והוא גוחן עליהם באהבה, מרים אותם, ומשיבם למקומם הנעלה.
שנזכה תמיד להיות באהבה עם 'היהודים שלנו', עם הילדים שלנו, עם האבדות שלנו, ולהשיב את כולם אל השלמות – אל האלוקים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















