^ 1.. דברים אלו נכתבו בגרסה ראשונה לרגל חנוכת בית הכנסת. בהזדמנות זו, נעשה יד ושם לזכרו של רבה הראשון של כפר דרום, הרב שמעון בירן הי"ד, שפרסם מספר מאמרים ותשובות בענייני בית כנסת. דבריו פורסמו בתוך: מלילות, א (תשנ"ח), קרית ארבע: "בדין הוצאת ס"ת מבית כנסת", עמ' 413-416; "האם מותר לדרוש בין קריאת התורה למוסף בבית הכנסת", עמ' 429-432; "מנין המתגבש באיחור בביהכנ"ס", עמ' 432-433; "עריכת סעודת ברית מילה בבית כנסת", עמ' 439-443.
^ 2.. ראה: הרב יעקב אריאל, "הריסת בתי הכנסת של גוש קטיף", תחומין, כו (תשס"ו), עמ' 23-36; הרב שלמה כהן דוראס, "סתירת בתי הכנסת בגוש קטיף", שם, עמ' 37-43.
^ 3.. הראי"ה קוק (שו"ת אורח משפט, או"ח סי' מז), חולק במקצת על דברי החתם סופר. לפי הרב קוק בציבור גדול, כשאין לכל אחד חלק, אזי לא מברך, "אבל חבורה קטנה שנשתתפו לכתיבת ספר תורה, וכל אחד מגיע לו איזה רובל-כסף בהוצאותיו, הרי זה דבר חשוב לדידן, ושפיר דמי לברך. ועוד נראה לעניות דעתי שיותר ראוי לברך שהחיינו מהטוב והמטיב, שהרי ראוי שנעבוד לפניו ברוך הוא שלא על מנת לקבל פרס, והטוב והמטיב מורה גם כן על שכר המצוה, אבל שהחיינו ההודאה על שזיכנו לקיים עצם מצותו לעשות רצונו יתברך".
^ 4.. כך כתבו גם: הבאר היטב, שם ס"ק ט; בדי השולחן, סי' סד, א; הרב פנחס טולדנו, שרידים, ו (תשמ"ה), עמ' נג, מספר שכך עשו בחנוכת בית כנסת בלונדון; הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות, חלק ב סי' קמה, כותב שבעת חנוכת בית כנסת ביוהנסבורג, הוא עצמו בירך הטוב והמטיב כדברי המשנה ברורה; הרב זלמן דרוק, מקדש מעט, עמ' א-ו. ראה עוד: הרב אפרים שטרן, "ברכת הטוב והמיטיב בחנוכת בית מדרש חדש", עלי תמרים, ו (תשנ"ד), עמ' רו-רח.
^ 5.. כך כתבו גם: שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' שעד; שערי תשובה או"ח סי' רכג; הרב יצחק דב הלוי, שו"ת יד הלוי, או"ח סי' לז. הרב מרדכי גרוס, "הכל ירוממוך", בני ברק תשס"ב, עמ' נג, כותב שהר"ח קנייבסקי אמר לו שאכן נהגו שלא לברך בעת חנוכת בית כנסת, על אף דברי המשנה ברורה.
^ 6.. כך כתבו: מג"א או"ח סי' רכג ס"ק ה; חיד"א, מחזיק ברכה, או"ח סי' כב ס"ק ב; מאמר מרדכי או"ח סי' כב; כף החיים, או"ח סי' י אות ח, ועוד. מקורות רבים ודיון בדבר ברכת שהחיינו על ספר תורה חדש, ראה: הרב ראובן עמאר, תורת משה, ירושלים תש"ס, עמ' צח-קיא, רכז.
^ 7.. כך כתבו מספר אחרונים: כף החיים או"ח סי' קנ, טו, ובאו"ח סי' רכג, טו; הרב חזקיה מדיני, שדי חמד, אסיפת דינים, מערכת בית כנסת, אות יב; הרב עמרם אבורביע, נתיבי עם סי' רכה; הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ט סי' יח; הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, חלק ב עמ' רל, ובחלק ג עמ' תקצו; הרב עזריאל חייקין, "שהחיינו בחינוך בית כנסת", שרידים, ו (תשמ"ה), עמ' נא-נג, המביא שכך עשו בעת חנוכת בית הכנסת "מעלה" בבריסל. ראה עוד: הרב יואל טייטלבוים, "שהחיינו על חנוכת בית מדרש", עולת החודש, (טבת תש"ם), עמ' רד-רה; הרב יעקב ישעי' בלוי, צדקה ומשפט, פרק יא סעיף טז הע' לג; הרב אברהם לוי, השיר והשבח- דיני ברכת שהחיינו והטוב והמטיב, עמ' נח, תנ-תנג.
^ 8.. בשו"ת יהודה יעלה, חלק א, יו"ד סי' רפב, מביא הרב אסאד את דברי הלכות קטנות הללו שנית, ושם הוא מאריך לדון בשאלה מה מברכים על ספר תורה חדש, של יחיד ושל ציבור.
^ 9.. בתשובה זו עוסק הרדב"ז בברכת שהחיינו על כלים חדשים.
^ 10.. על דעות ומנהגים אחרים באשר לברכה זו, ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, "ברכת מציב גבול אלמנה", עמ' 427-435.
^ 11.. מאמר זה פורסם לראשונה בחוברת אמונת עיתך, 63 (אייר-סיון תשס"ה), והרב מאיר מזוז שליט"א העירני במכתב מו' תמוז תשס"ה, שאכן הדברים תמוהים ובעיקר מבחינת משמעותם הלשונית של המשפטים.
^ 12.. יש להודות שעל פי דברינו לא ברור מה פשר המילה "וכו' " שבדברי הרב יהודה אסאד: "ולענ"ד לברך על בנין ביהכ"נ בחינוכו ברבים בא"י וכו' מציב גבול אלמנה". ייתכן שהוא רומז למה שהוא ציטט קודם לכן מדברי הלכות קטנות, שאין הכוונה שכל אחד מהבאים יברך, אלא שהש"צ יברך בשביל הנוכחים.
^ 13.. ראה בהערת הרב צבי יהודה קוק, עולת ראיה, חלק ב, אות ק עמ' תכב, המסביר כך את דברי הפרי מגדים. בדבריו שם הוא כותב שדברי הרי"ף לברך מציב גבול אלמנה על ראיית בתי כנסת, "יש לומר שהם כמו תשלומין לעיקר יישובם של ישראל שהוא בארץ ישראל, וכדאמר ר' יוחנן (ברכות ח ע"א) על דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא בבבל דהיינו הוא דאהני להשלים את זכות אריכות ימים שהוא בארץ ישראל". ראה את דבריו באריכות על מעלת בתי הכנסת שבארץ ישראל לעומת אלו שבחו"ל: "בתי כנסיות שבארץ ישראל", לנתיבות ישראל, ב, עמ' צא-צד.
^ 14.. הראי"ה קוק, "בחגיגת חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב", מאמרי הראיה, עמ' 246-247. ראה עוד בדבריו בשו"ת משפט כהן סי' צו, ב (עמ' קפד).
^ 15.. הרב מרדכי גרוס, "הכל ירוממוך", בני ברק תשס"ב, עמ' פ הע' ט, כותב שאפשר להוסיף ברכת מציב גבול אלמנה לברכת הטוב והמטיב בעת חנוכת בית כנסת. ושם בעמ' קלג הוא מביא בשמו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, שכתב בקונטרס בית הסופרים, שיש להוסיף גם ברכת מציב גבול אלמנה בעת חנוכת בית כנסת בארץ ישראל. הוא איננו מציין את דברי המהר"י אסאד. הרב מרדכי הכהן, "בית כנסת בארץ ישראל ביישובו", מקדש מעט, עמ' 77-97, דן מה מברכים בחנוכת בית כנסת, שהחיינו או הטוב והמטיב, ודן שם גם בברכת מציב גבול אלמנה בעת ראיית בית כנסת, אך איננו מעלה את האפשרות לברך כך על בית כנסת בארץ ישראל בעת חנוכתו.
^ 16.. הרב צבי יהודה קוק, "בתי כנסיות שבארץ ישראל", לנתיבות ישראל, ב, עמ' צד.