בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

חסיד אחד, מאות בתי כנסת

מנהלי ועדי 'בזק' ברחבי הארץ הופתעו לראות את השינוי בתקשי"ר וטענו: "מדוע רק הרב סימן טוב קיבל בית כנסת?!". וכך תוקן בתקשי"ר שבכל אחד מ-496 המתקנים של החברה ברחבי הארץ, העובדים יקבלו היכן שידרשו בית כנסת

undefined

עודד מזרחי

אלול תשע"ז
3 דק' קריאה
יצחק סימן טוב נכנס בשבת להתוועדות חב"דית ברעננה. השליח, הרב אליהו שדמי, סיפר על חסיד שנקרא "פּוּ-אָה".
החסידים תמהו: "מדוע קוראים לו כך?!". "הוא היה עשיר גדול", הסביר הרב, "והיו לו עסקים רבים. שולחנו היה מלא במסמכים. היה לו שעון מטוטלת, ובכל פעם שהשעון צלצל פעמיים דינג-דינג, כלומר שכעת שתיים בצהריים, הוא קרא 'פּוּ-אָה!', העיף את כל המסמכים משולחנו, קשר את הגרטל למותניו והתפלל מנחה...".
יצחק הרגיש שאי אפשר לשמוע סיפור כזה מבלי לעשות איתו מאומה. באותה עת עבד ב'בזק' כמנהל ונוכח לדעת שאין בתי כנסת בחברה. אז החליט לעשות "פו-אה" במקום עבודתו במרכז 'בזק' במגדל שלום בתל אביב. הוא הודיע לכולם שבין רבע לשתיים עד שתיים וחצי אין לקבוע איתו פגישות כי הוא מתפלל. הוא ארגן באותה שעה מניין מקרב האנשים שעבדו בחדר הוועד.
הדבר נמשך כחודש, עד שלא היה מקום בחדר לאנשים שרצו להתפלל. המתפללים ירדו ללובי ופתחו בית כנסת מאולתר. מישהו תרם 400 סידורים וספרים למניין.
בשנת 1999 העבירו את משרדי החברה למגדלי עזריאלי. מנהל הבניין אמר ליצחק: "שמענו שאתה מארגן תפילת מנחה, אז ייעדנו לך בית כנסת בקומה ה 12 וקנינו בקיבוץ לביא ריהוט מתאים". יצחק הגיע לקומה ה 12 ומצא שם כסאות מהודרים של בית כנסת, ארון ספרים ושולחן יפהפה. הוא מילא את הארון בסידורים ובספרי קודש וכך הוקם בית הכנסת הראשון המסודר לעובדי חברת 'בזק' במגדלי עזריאלי. התפללו שם מנחה ולמדו דבר תורה קצר ובהמשך גם דף יומי.
באותה עת התמנה למנכ"ל החברה האלוף במילואים אילן בירן, שביקש לערוך גיבושים חברתיים בחברה. יצחק שאל את האחראי איך יהיה הגיבוש, והלה הסביר לו שמדובר בהליכה משותפת של משפחות העובדים לחופי ים ולמקומות אחרים, שלא היה שייך מבחינתו להגיע אליהם.
"אני מגובש!", אמר, "אין אחד בחברה שלא מכיר ואוהב אותי. איני צריך גיבושים כאלה...".
"אתה חייב ללכת!", אמר האחראי, "זה כתוב בתקשי"ר (תקנון שירות). תבחר מתי מתקיים הגיבוש שמתאים לך ולמשפחתך ותלכו".
"אם כך", אמר, "אני רוצה גיבוש דתי!".
"מה זה אומר?"
"נעשה הצגות דתיות לילדים והרצאות יהדות למבוגרים. יום בר-בי-רב". וכך ארגן יצחק גיבוש דתי באחד האולמות באוניברסיטה במרכז הארץ, שאליו הגיעו יותר מ 500 איש. אחד הרבנים שמע שמתפללים בקביעות במגדלי עזריאלי ושאל: "כתוב בתקשי"ר שמותר לכם להתפלל בבית כנסת?".
"לא", ענו המתפללים, "אבל 'בזק' מימנה את הריהוט לבית הכנסת".
"אם כך, זו מצווה הבאה בעבירה!", פסק.
המתפללים החליטו שלא להגיע למניין. יצחק ידע שלשנות את התקשי"ר זה דבר כמעט בלתי אפשרי ויכול לארוך שנים במקרה הטוב.
בכל זאת החליט לקיים את המניין ויהי מה. הוא יצא ממשרדו בשעת מנחה, קרא "פו-אה", הזמין כל מי שיכול לרדת עמו לתפילה, ונכנס למעלית כדי להגיע לקומה ה 12. במעלית קשר את הגרטל והחל לומר קורבנות.
לפתע שמע קול עבה מאחוריו: "מה הכבל הזה שהוא קושר על עצמו?".
מישהו הסביר שזו חגורת חסידים וכי יצחק מארגן תפילת מנחה.
"מה אתה אומר?!", התפעל האיש.
יצחק, שהיה מרוכז בקורבנות, הרים את ראשו ונדהם לראות את מנכ"ל החברה בירן בכבודו ובעצמו. בטרם פצה את פיו, שמע אותו נותן הוראה למזכירתו: "צילה, תרשמי בתקשי"ר ותודיעי לכל העובדים, שכל עובד בחברה יכול להתפלל מנחה בבית הכנסת בקומה 12 במגדלי עזריאלי, ואם הוא יוצא מהבניין עליו להעביר כרטיס. תשלחי לכולם הודעה במייל שזו ההוראה החדשה בתקשי"ר...".
כולם נדהמו: "יצחק, איך הצלחת לשנות ביום אחד את התקשי"ר?!"
"זה לא בזכותי", ענה, "אלא בזכות פו-אה...".
מנהלי ועדי 'בזק' ברחבי הארץ הופתעו לראות את השינוי בתקשי"ר וטענו: "מדוע רק הרב סימן טוב קיבל בית כנסת?!". וכך תוקן בתקשי"ר שבכל אחד מ 496 המתקנים של החברה ברחבי הארץ, העובדים יקבלו היכן שידרשו בית כנסת והתפילה תהיה על חשבון החברה.
כאשר בעלי קניון עזריאלי, מר עזריאלי, שמע על בית הכנסת של 'בזק' ועל ספר התורה שהכניסו אליו, אמר: "צריך בית כנסת לכל עובדי ומבקרי הקניון!". הוא ייעד חדר רחב בבניין המרובע, השקיע מאה אלף דולר, קנה כמה זוגות תפילין והכניס ספר תורה במעמד הרבנים הראשיים לישראל. אחר כך הקים בתי כנסת והכניס ספרי תורה בקניונים נוספים בארץ.
יצחק התמוגג מכוחו של סיפור חסידי קטן, שנראה שולי, שגרם להקמת מאות בתי כנסת רבים ב'בזק' ובעוד כמה קניונים, להכנסת כמה ספרי תורה וספרי קודש רבים ולעריכת שיעורי תורה, ומי יודע מה עוד מתגלגל ממנו...

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:orchozer@gmail.com

מתוך העיתון בשבע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il