ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
אבל צריך לדעת, זו לא רק בעיה אזורית שלנו, של מדינת ישראל אלא זו בעיה של כל המרחב ושל האזור כולו, ובאמת כשמדברים על שלום ולפני שמדברים על שלום צריך לדבר על חיים ביחד, לדעת לחיות ביחד.
במדרש מובא סיפור על גוי אחד (בראשית רבה יג, ו) ששאל את ר' יהושע בן קורחה ואמר לו:
"אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים, "אימתי אנו ואתם שמחים"?
אפילו שנמצא אולי חגים מקבילים לכם ולנו, אבל מתי אנחנו ואתם שמחים ביחד? מתי יש רגע שבאמת כולם שותפים בו יחד? נוכל למצוא כל מיני חגים מקבילים: לנו יש פסח, להם, להבדיל, יש פסחא יש חג החנוכה, אצלם - חגים אחרים, אנחנו לא יכולים לשמוח בחגים שלהם הם עולם שונה לגמרי. אבל מתי כולנו יכולים לשמוח? ענה לו: 
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
5 - הברכה המתפשטת
6 - ברכת הגשם לכול
7 - הברכה התמציתית
טען עוד
"בירידת גשמים. מאי טעמא? 'לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" (תהילים סה, יד).
אם כן זהו ציור פיוטי שישנם גשמים וגדלה צמחייה הרי כביכול הצאן לובש כרים, יש כאן מעין התעטפות של עדרים עדרים, שנהנים מהצמחייה שצומחת, "יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" - יש כאן שירת הבריאה!
אומר המדרש:
"מה כתוב אחרי זה? 'הָרִיעוּ לֵא-לֹקִים כָּל הָאָרֶץ', כהנים ולווים וישראלים, לא נאמר, אלא הריעו כל הארץ"!
כלומר, כשרואים את ברכת האדמה רואים את שותפות השמחה שמקיפה את כולם גם את האדם וגם את החי וכמובן את הלאומים השונים לכן השמחה האמיתית היא כשישנם גשמים, שהם ניתנים לכול שהכול יכולים לחיות ולהתקיים.אין הקב"ה שמח בהשחתת העולם. אם כן לפני שמדברים על שלום צריכים לדבר על חלוקת המים בצורה הנכונה, ואם האויב שעומד מולנו אינו מוכן לדבר איתנו על הגשם, על מים שיתחלקו בצורה הוגנת וטובה לכל האזור או שהוא אינו רוצה בחיים ואינו מצפה לחיים, אלא רוצה הוא בחיסול החיים. לכן, אנו צריכים לבקש את המועדים המשותפים לנו ולהם... כמו שאמר אותו גוי לר' יהושע: "מתי אנו ואתם שמחים? - בירידת הגשמים". שזו היא ברכת שמים, שהקב"ה זן ומכלכל לכול, הוא זן מקרני ראמים עד ביצי כינים הוא נותן חיים לכל הבריאה וצרכים לדעת לחיות ביחד. חיים בברכה ובשפע, הניתן מגבוה לכל יושבי הארץ ולדרים עליה לכן על זה נאמר "הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים כָּל הָאָרֶץ" כל הארץ צריכה לשמוח בברכת ה' בַּשפע היורד מהשמים לארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
