ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
"אלו שאין להן חלק לעולם הבא... ההוגה את השם באותיותיו... תדע לך שלא גלה אותו לאבות העולם ולמה גלה אותו למשה על שהלך לגאול את ישראל" (תנחומא)
א. הזכרת שם שמיים לבטלה
כתוב בתורה, "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ". ודרשו חכמים במסכת תמורה שפסוק זה הוא אזהרת עשה למוציא שם שמיים לבטלה.
כמו כן בעשרת הדברות ציוונו הקב"ה "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא", ואמנם פסוק זה נדרש על איסור שבועת שוא, אולם יש ראשונים הסוברים שאף על איסור הוצאת שם שמיים לבטלה נאמר.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש באיסור זה לאו דאורייתא, או רק עשה דאורייתא ולאו דרבנן.
בטעם האיסור הסבירו הרמב"ם והרמב"ן, שמאחר ויש חיוב לירא את ה', אסור להזכיר את שמו לבטלה, שהזכרת שם שמיים לבטלה היא בכלל יראת ה'.
ב. חומרת האיסור
כאמור לעיל, לדעת חלק מהראשונים האיסור נלמד מהפסוק "לא תשא", פסוק זה הוא היחיד (פרט לאיסור ע"ז) בעשרת הדברות בו מוזכר עונש "כי לא ינקה".
הגמרא במסכת נדרים פוסקת שמי ששומע את חבירו מזכיר שם שמיים לבטלה, חייב לנדות אותו. מאחר ובכל מקום בו מזכירים שם שמיים לבטלה מצויה עניות.
ההסבר לזה הוא שכתוב "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך". ואם במקום שמותר להזכיר שם שמיים, יש ברכה, הרי שבמקום שאין רשות להזכיר ומזכירים, יש ההיפך מברכה, עניות.
האבן עזרא כתב על איסור זה ביטוי חריף מאד, "ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו".
ג. הזכרת שם שמיים בלימוד גמרא
בהרבה מקומות בתלמוד מובאים פסוקים או חצאי פסוקים, ברכות ותפילות שונות שבהם מוזכר שם שמיים. האם מותר במקומות אלו להזכיר שם שמיים או שיש לשנות ולומר ה'?
הפוסקים מחלקים בזה בין פסוקים שמוזכרים בגמרא לברכות ותפלות שמוזכרות בגמרא.
בפסוקים - היעב"ץ מעיד שכשהיה ילד וקרא לפני אביו 'החכם צבי', שינה ואמר ה', החכם צבי הורה לו לקרוא את השם כרגיל. ולמעשה לדעת רוב האחרונים מותר ומצווה להזכיר שם שמיים, ולדעת החיי אדם אפילו בחצי פסוק.
אולם הערוך השלחן חולק ואוסר להזכיר שם שמיים בפסוקים שבגמרא.
בברכות ותפילות - היעב"ץ מחלק בין ברכות שפותחות בפתיחה הרגילה "ברוך אתה ה'", לבין ברכות שפותחות אחרת ובתוכם מוזכר שם שמיים. ברגילות אסור להזכיר, אולם באחרות מותר טעם הדבר הוא שאם לא יזכיר שם שמיים, יש חשש שכשיבוא לברך אותה במקום חיובה, יטעה ויאמר ה' כמו שהתרגל בלימוד הגמרא.
אולם לדעת המגן אברהם אין היתר להזכיר שם שמיים שבברכות ותפילות, ראייתו היא מזה שבכמה מקומות במשנה רבי יהודה הנשיא כתב רק ברוך, ולא ברוך אתה ה'. מפני שכששנה לתלמידיו, שנה להם ללא הזכרת שם שמיים.
למעשה לדעת רוב הפוסקים אין להזכיר שם שמיים בברכות ותפילות שבגמרא.
ד. הזכרת שם שמיים בזמירות שבת
מותר להזכיר שם שמיים בזמירות שבת, ובלבד שיעשה זאת בכבוד הראוי ולא מתוך קלות ראש.
יש להקפיד שלא לחזור על שם ה' פעמיים, על כן בזמירות אשר בהם לפי הלחן חוזרים על משפט פעמיים, מותר לומר בפעם הראשונה שם שמיים ובפעם השנייה צריך לומר בכינוי (השם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
