^ 1.'עצה' מופיעה בתנ"ך גם במשמעות של 'קשר' ו'ברית מלחמתית' כמו: "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ" (תהלים פג, ו). דויד הבין שלאבשלום יש סיבות משלו למרוד בו, אך הוא הבין שאחיתופל מוביל ומנצל את אבשלום לצרכיו. אבשלום יהיה אמנם המלך הרשמי של ישראל, אך הדרך שהמלוכה הזו תוליך אליה את עם ישראל תהיה הדרך שאחיתופל ינחה אותה, ואחיתופל יהיה המלך שמאחורי הקלעים. כאשר דויד מתפלל "סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה' ", הוא אינו מתכוון רק לעצה זו או אחרת שעתיד אחיתופל לייעץ. דויד מתפלל לכישלון ה'קשר' שמוביל אחיתופל.
^ 2.הדברים מובאים גם ב"אוצר הגאונים" על קידושין דף עו, ב
^ 3.כמרומז בכתוב (שמואל א יז, נו) - "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה הָעָלֶם"; וכמבואר ביבמות (דף עו, ב). וראו עוד בהערות לקמן.
^ 4.במדרש-תהלים (בובר,ט, יא) מובאת רשימה של גויים שהיו תומכי ישראל. מדרשי חז"ל במקומות אחרים אומרים שכל הגויים האלו התגיירו בשלב מוקדם או מאוחר. אך לפי פשוטו של מדרש-תהילים ולפי פשוטם של הכתובים - רק חלקם התגיירו. בהמשך מובאת שיטת ר' יהושע בן לוי שמרמז שיֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי היה גוי שתמך בעם ישראל, ולכן הוא נקרא יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי. אולם אחר כך מובאים אמוראים שחולקים עליו, וסבורים שהוא התגייר או שהיה ישראלי מלכתחילה.
^ 5.באותה תקופה רבים היו סבורים שצאצאי רות המואביה הם פסולי חיתון. לדעת כמה מדרשי חז"ל (הובאו ב"מראית העין" לחיד"א על פסחים דף קיט, א) יִשַׁי שמוצאו מרות המואביה, חשש לדעה שהוא פסול-חיתון ורצה לשאת שפחה; איסור שהותר רק לפסולי חיתון לעבור עליו (כמבואר בקידושין דף סט, א). באותה תקופה, לא הוכרעה גם ההלכה האם איסור חיתון עם ישמעאלי - שאינו משבעת האומות - הוא מן התורה או מדברי סופרים (כמבואר במסכת עבודה זרה דף לו, ב). אֲבִיגַל בתו של יִשַׁי(=נָחָשׁ), היתה נחשבת אצל רבים כפסולת-חיתון, והיא סמכה עצמה על הדעה שישמעאלי אסור רק מדברי סופרים; וכשם שיִשַׁי רצה 'לשאת' שפחה כך היא 'נישאה' לישמעאלי. בכל אופן, נישואי תערובת היו נחשבים לדבר שאינו ראוי; וכן מבואר מדברי הורי שמשון, וכן מבואר בספר עזרא ונחמיה. ואפשר שגם צרויה (אחות של דויד ושל אביגל) התקשתה למצוא אדם מיוחס שיסכים לשאת אותה, ולכן יואב נקרא בן צרויה על שם אמו, ושם אביו אינו ידוע.