ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הנה בעת שנרטבנו היטב בגשמים, נתקענו בצמתים והשתבשו עלינו הדרכים, וכל אלה שנעצרו בדרך מחמת השלג, ונאלצו להמתין שעות רבות עד שהצירים ייפתחו מחדש, בוודאי לא-מעטים מאתנו הרהרו בלבם, קצת בזעם, על המצב הבלתי נסבל של החורף המוגזם הזה, שהעלה שֹרטון בכבישינו המשובשים. לכולם נספר סיפור קצר ומרגיע על הגאון הנצי"ב, ראש ישיבת וואלוז'ין: פעם ביקר אורח בישיבת וואלוז'ין וראה שדירתו של הנצי"ב נמצאת בבניין הישיבה, וכידוע בוואלוז'ין לא פסק קול התורה יומם ולילה. שאל האורח את ראש הישיבה, היאך הוא יכול להירדם בלילה, כשקולות בחורי הישיבה בלימודם אינו פוסק בכל שעות הלילה? ענה לו הנצי"ב: ראה הנה נמצא ביתו של הטוחן סמוך ליד הנהר, ואבני הריחיים נעות וטוחנות בלי הרף, מחרישות אוזניים, שאל נא בבקשה אותו, היאך הוא יכול להירדם ברעש כה חזק? מה תהא תשובתו לך? - שהוא יכול להירדם רק כשאבני הריחיים מתגלגלות ללא הרף. על ידי כך הוא רגוע, כשהנהר מזרים את מימיו כל הזמן בלי הפסק, רק כך הוא בטוח שפרנסתו מצויה ומסודרת. ואם חלילה יפסיק הנהר את מירוצו, והריחיים יעמדו מלכת ולא ירעישו יותר, אז הוא יימצא בבעיה שלא תיתן לו מנוחה, ולא יוכל להירדם, מאחר והוא נשאר בלא פרנסה! כך גם אני, אמר הנצי"ב, יכולני להירדם בשקט רק כשקולות המפעל שלי לא שובתים יומם ולילה! ואם ח"ו הקולות יחדלו, אז אהיה באמת נרעש ונפחד ולא אוכל להירדם...
כך צריך להרגיש כל אחד מאיתנו בעת ירידת הגשמים, שהננו מתעשרים, שיש ברכה במעשה ידינו. כדברי חכמינו במסכת תענית (ח, ע"ב): "ג ד ו ל יום הגשמים, שאפילו פ ר ו ט ה שבכיס מתברכת בו". הראיה שהביאו חכמינו היא מן הכתוב: "לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ" (דברים כח, יב). כיצד בעקבות הגשמים מתברכת הפרוטה שבכיסנו, הלא אין הברכה מצויה בדבר הסָפוּּר והמנוי? אלא כשיש שפע תנובה וברכה ביבולי השדה, בירקות ובפרות, מחירם בשוק יורד וכוח הקנייה ב פ ר ו ט ה מתגדל, כי בפרוטות מועטות ניתן לקנות ה ר ב ה ! חכמינו הסתמכו על המילה "כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", כולל הפרוטות הצרורות בכיסנו. לא רק יבולי השדה מתברכים בעקבות הגשמים, עניין זה נראה לעיניים וברור לכול, אלא החידוש בכתוב הוא על דבר לא ידוע ומורגש במעשה ידינו, כמו הפרוטה שבכיסנו, שהיא דוממת, נראית כעומדת במקומה ואינה צומחת וגדלה. חכמינו במדרש למדו זאת מהנאמר בסיפור בראשית:
"וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ו). "רבי אלעזר בשם ר' יוסי בר-זמרא אמר: כל מתברך משא ומתן מתברך והפרגמטוטין (-הסוחרים) מרויחים". (בראשית רבה יג, טז)
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
13 - גבורות גשמים
14 - גשמים והפרוטה שבכיסנו
15 - מסחר ב"דברים שיש בהם חיי נפש"
טען עוד
על כן אם נתקעים אנו בצמתים, ונחל אילון מפתיע אותנו במימיו הגולשים, והכבישים נחסמים, ואנו מגיעים לבתינו באיחור, בגלל פקקי התנועה, נדע להתאזר בסבלנות ונחכה במתינות עד יעבור זעם, ונדע שהגשמים מברכים את הפרוטה שבכיסנו. נהיה רגועים ושלווים, כמו הטוחן השומע את המולת המים הגועשת, מלווה ברעש אבני הריחיים הכבדות, כי על ידי כך פרנסתו מצויה. נוכל להירדם כמו הנצי"ב, ראש ישיבת וואלוז'ין, בשלוותו הנעימה, בעת שהוא שומע את קולות התורה בוקעים מבית מדרשו, יומם ולילה. נקבל בשמחה את גשמי הברכה המחזקים את קיומנו ואת ביטחוננו, שלא נהיה תלויים בזולתנו, כי בעקבות הגשמים מתברכת הפרוטה שבכיסנו. מן הראוי לסיים בסופו של הפסוק (דברים כח, יב), המובא שם בברכות:
"לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ - וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה".
הערות מכת"י:
במדרש ישנה הרחבת דברים על נושאים נוספים:
"ר' יוחנן בן לוי אמר: אף מוכי שחין מרויחין. ר' חייא בר אבא אמר: אף החולין מרויחין ואבריהם רפין עליהם. אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא, כד הות רביעתא נחתה, הוה אמר ליה ר' חיא בר אבא: מה אינון עבידין? הוה אמר ליה: נינוחו. ר' אבא אמר: אף אבן טובה מרגשת. רבנן אמרי: אף הדגים מרגישים. אמר ר' פינחס: עובדא הוה בהדא עכו וצדון חד נון, ושמו יתיה שלוש מאות ליטרין, ותקילו יתיה מאתן ליטרין. הוה תמן חד סב צייד, אמר להון: דלא נחתת רביעתא, וכיון דנחתת, צדון חד נון ושמו יתיה מאתן ליטרין, ותקילו יתיה ואשכחוניה שלוש מאות ליטרין".
טחינה ותורה:
"ובטלו הטוחנות" (קהלת יב, ג) - אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא, ומשנתו של רבי אושעיא ומשנתו של בר קפרא. "בשפל קול הטחנה" (קהלת יב, ד) - על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל בר נחמן נמשלו ישראל כטוחנות. מה הטוחנות אינן בטלות לעולם, אף ישראל אינן בטלין מן התורה לא ביום ולא בלילה. שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", (יהושע א,ח). (מדרש איכה רבה, פתיחתא כג).
טחינה ותורה:
"ובטלו הטוחנות" (קהלת יב, ג) - אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא, ומשנתו של רבי אושעיא ומשנתו של בר קפרא. "בשפל קול הטחנה" (קהלת יב, ד) - על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל בר נחמן נמשלו ישראל כטוחנות. מה הטוחנות אינן בטלות לעולם, אף ישראל אינן בטלין מן התורה לא ביום ולא בלילה. שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", (יהושע א,ח). (מדרש איכה רבה, פתיחתא כג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
